ג’רמי קורבין ללא בית פוליטי. זאת, בשל דו”ח החקירה שבחן את הטיפול באנטישמיות במפלגה תחתיו. הדו”ח מצא שהטיפול היה רע וחשוף להתערבויות לא חוקיות מטעם מנהיגות המפלגה. קיר סטארמר הגיב מיד והבטיח שהדו”ח ייושם במלואו, בתיאום עם הנציבות שחיברה את הדו”ח. קורבין מצדו הגיב שלמרות שיש בעיה של אנטישמיות בלייבור, היא הוצאה מפרופורציות. בשלב הזה המנגנון המפלגתי החליט להשעות אותו, לכאורה בלי הוראה מסטארמר. קורבין נשבע להילחם בהחלטה, והאגף השמאלי של המפלגה מאוחד מאחוריו ומאיים לעזוב את המפלגה. באגף של סטארמר כנראה לא יצטערו על כך. אבל הוא יתקשה לנתק את עצמו מהמורשת של קודמו בתפקיד | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי

כנראה שכבר קראתם בתקשורת הישראלית (או הבריטית) על ההשעיה של ג’רמי קורבין ממפלגת הלייבור. זאת, בעקבות דו”ח החקירה שפרסמה אתמול (ה’) הנציבות לשוויון וזכויות אדם על תופעת האנטישמיות בלייבור בימיו של קורבין. הדו”ח היה חריף ביותר והאיר את הלייבור באור רע למדי. אבל, כפי שהראה קיר סטארמר, הוא גם טמן בחובו הזדמנויות.

בפרקים הקודמים

במאי 2019, הנציבות לשוויון וזכויות אדם הכריזה על פתיחה בחקירה נגד מפלגת הלייבור, אז בראשות ג’רמי קורבין. זאת, בעקבות תלונות שהגיעו אליה לגבי אנטישמיות במפלגה. אז, הנציבות – הגוף הלאומי של בריטניה לנושא השוויון – הודיעה שבכוונתה לענות על שתי שאלות: ראשית, האם נעשתה אפליה לא חוקית על רקע אנטישמי בתוך הלייבור. שנית, האם המנגנון הפנימי של הלייבור טיפל בתלונות על אפליה כזו בהתאם לנדרש בחוק. המפלגה היחידה שזכתה לחקירה דומה של הסוכנות לפני הלייבור הייתה המפלגה הלאומית הבריטית (BNP), שמזוהה עם הימין הקיצוני ואף עם פשיזם.

ואתמול, כאמור, הוועדה פרסמה את דו”ח ממצאי החקירה שלה.

ממצאי החקירה

החקירה אספה ראיות ממספר גופים: מפלגת הלייבור, תנועת הלייבור היהודית, הקמפיין נגד אנטישמיות, הקול היהודי ללייבור וגם מספר חושפי שחיתויות, אינדיבידואלים וארגונים נוספים. מסמכי חקירה של שבעים תלונות על אנטישמיות שהוגשו להנהלת המפלגה נבדקו, וזו הייתה רק בדיקה מדגמית. אם אתם זוכרים, מוקדם יותר השנה הודלף דו”ח פנימי של הלייבור על הטיפול באנטישמיות במפלגה. בגלל שהוא לא פורסם באופן רשמי, הנציבות לא התעלמה ממה שפורסם, אבל לא ביקשה את הראיות ולכן התייחסה לדו”ח בהתאם. הרבה ראיות. וקשה להגיד שמה שנמצא בדו”ח החקירה של הנציבות היה חיובי.

הדו”ח מדבר על כישלונות חמורים בכל הנוגע לטיפול בתלונות על אפליה על רקע אנטישמי, שאכן קרתה. וזה לא סתם מקרה אחד או שניים. “הניתוח שלנו מצביע על תרבות בתוך המפלגה”, נכתב שם, “שבמקרה הטוב לא עשתה מספיק למנוע אנטישמיות ובמקרה הרע יכולה להיראות כמי שקיבלה אותה”. מילים קשות. הדו”ח מקבל שהיו שיפורים בטיפול של המפלגה בתלונות אחרי בדיקות פנימיות, אבל שזה רחוק מלהספיק. וזה, למרות שהמפלגה ידעה לטפל בבעיות פנימיות כשהיא רצתה, למשל עם מנגנון לטיפול בעבירות מין שבוצעו על-ידי חברי מפלגה. היו גם מקרי אנטישמיות שלא טופלו כלל.

החקירה ציינה כמה סעיפים עיקריים. ראשית, היו ראיות שחבריה הפרו את חוק השוויון כשהם פועלים מטעם המפלגה, מה שהפך את המפלגה לאחראית. שנית, התערבות פוליטיות בטיפול בתלונות פנימיות על אנטישמיות, שלא היו כלולות בפרוטוקול המפלגה בטיפול בתלונות מסוג זה. שלישית, תהליך הטיפול בתלונה היה “לא עקבי, אומלל וחסר שקיפות”. רביעית, הטלת הסנקציות, כשהתקיימה, הייתה לא עקבית עקב חוסר בהנחיות ברורות לגופים הרלוונטיים כיצד לטפל בכל מקרה. חמישית, ההכשרה של מי שאמורים לטפל בתלונות הפנימיות לוקה בחסר (סעיף זה לא נמצא כעבירה על החוק). שישית, למפלגה הייתה מדיניות לא לבדוק מקרים של לייקים או שיירים לפוסטים הנחשדים כאנטישמיים (מדיניות ששונתה מאמצע 2018). כעת, יש ללייבור עד ה-10 בדצמבר להציג תכנית פעולה בהתאם להמלצות הנציבות (שהוצגו בדו”ח) ובתיאום איתה.

ההידרדרות להדחה

הצהרות

ג’רמי קורבין, איך לומר, פחות התחבר לממצאי החקירה. הוא הגיב לדו”ח בהצהרה משלו. קורבין סיפר, כרגיל, שאנטישמיות זה נורא ושהוא תמיד היה מוכוון מטרה להילחם בה. לדבריו, הדו”ח הראה שהמנגנון המפלגתי לטיפול בתלונות מהסוג הזה היה מנוון כשקיבל אותו ב-2015, ובגלל בעיות בירוקרטיות השיפורים התעכבו. אבל מאז 2018 חל שיפור ניכר בתחום. הוא לא הכחיש שיש אנטישמיות בלייבור, בדיוק כפי שיש אנטישמיות בחברה, והוא הביע צער בפני חברי המפלגה היהודים ששיפור המנגנון המפלגתי לא היה מהיר מספיק. עד כאן, גם אם זה נראה אפולוגטי, אפשר לפטור את זה כתגובה דיפלומטית של מי שחטף על הראש ורוצה להוציא את עצמו יותר טוב. אבל אז מגיעים למשפט הזה: “אנטישמי אחד זה אנטישמי אחד יותר מדי, אבל ממדי הבעיה הוגזמו באופן דרמטי מסיבות פוליטיות על-ידי היריבים שלנו מחוץ ובתוך המפלגה, כמו על-ידי התקשורת”. המשפט הזה הצטייר כהכחשה של ממדי התופעה, וגרר תגובות נזעמות. יצוין שהוא עודד את יישום המלצות הדו”ח.

זמן קצר לאחר מכן, ראש הלייבור הנוכחי קיר סטארמר נשא הצהרה משלו. סטארמר לא ניסה להכחיש לרגע את מה שתואר בדו”ח החקירה, ואמר ש”זהו יום של בושה למפלגת הלייבור”. גם הוא התנצל בפני היהודים במפלגה על הסבל שנגרם להם. הוא התחייב שהמפלגה לא תחזור על שגיאותיה, ושהיא מאמצת את הדו”ח במלואו. בהתאם, לדבריו, הוא הנחה את צוותו להתחיל מיד בשיחות עם הנציבות, כדי להתחיל לארגן תכנית פעולה. הוא גם סיפר שדברים כבר נעשו, שכן רק בחצי השנה האחרונה (בה הוא ראש המפלגה) טופלו יותר תלונות על אנטישמיות מאשר בכל 2019. ואז הוא אמר משהו שהתכתב עם ההצהרה של קורבין: אם אתם חושבים שאין בעיה של אנטישמיות ושהיא הוצאה מפרופורציות משיקולים פוליטיים, אתם חלק מהבעיה ואין לכם מקום בלייבור. הוא קבע שני קריטריונים להצלחת התהליך של ניקוי המפלגה מאנטישמיות: ראשית, שמי שעזבו את המפלגה בשל אנטישמיות ירגישו בטוחים לחזור. שנית, כשלא ישמעו את המילים “לייבור” ו”אנטישמיות” באותו משפט.

ראיון והשעיה

לא הרבה אחרי ההצהרה של סטארמר, ג’רמי קורבין התראיין. לדבריו, המספרים נופחו. הוא סירב להכיר בכך שהנהגת המפלגה תחתיו הטרידה חברי מפלגה והכחיש כל מעורבות פוליטית בטיפול בתלונות. כמה דקות לאחר מכן, הוא הושעה מהמפלגה. הוא עדיין לא סולק לחלוטין, שכן זה תהליך קצת יותר ארוך. באופן רשמי, הדבר לא נעשה על-ידי סטארמר אלא על-ידי המנגנון הייעודי של המפלגה. כשנשאל בהצהרה שלו אם הוא ידאג לסלק את קורבין מהמפלגה, סטארמר היה דיפלומטי: הדו”ח לא עסק באינדיבידואלים, ולכן מעורבות ספציפית שלו בתהליך ההשעיה יהיה זהה להתערבות הפוליטיות בטיפול בתלונות על אנטישמיות. אבל, הוא הביע תמיכה פומבית בהשעיה לאחר שזו התפרסמה. או במילים אחרות, גם אם סטארמר באמת לא התערב בהליך ההשעיה, כנראה שהייתה שם רוח מפקד חדשה.

קורבין, מצדו, טוען שהוא למד על ההשעיה שלו מכלי התקשורת. תחשבו על קורבין מה שתרצו, גם להשעות צריך בטאקט. ובהתחשב בעובדה שהוא חבר המפלגה למעלה מיובל וחבר פרלמנט מטעמה 37 שנה, אפשר להבין את השוק שלו. הוא גם טוען להתערבות פוליטית בהחלטה להשעות אותו מהמפלגה, והוא מתכוון להילחם בה. הוא לא אמר מפורשות שסטארמר התערב פוליטית, אבל דיי ברור שלשם הוא מכוון. בכל מקרה, חשוב להבהיר: קורבין לא הושעה בשל ממצאי החקירה, אלא בגלל שטען לניפוח ממדי תופעת האנטישמיות בלייבור. דבר שסטארמר דיבר ישירות בגנותו.

תגובות

השמאל הקשה

ג’רמי קורבין הוא איש השמאל הקשה, שצמח ב-London Labour Left, ממנו גם הגיעו ראש עיריית לונדון לשעבר קן ליווינגסטון, שר האוצר בממשלת הצללים של קורבין ג’ון מקדונל, שרת הפנים באותה ממשלת צללים דיאן אבוט ואחרים. קשה להגיד שהם פרגנו להחלטה להשעות את קורבין. מקדונל טען שזו טעות, שכן כעת המפלגה צריכה להתאחד. אבוט הבטיחה שהיא תפעל להשבתו לחיק המפלגה. ליווינגסטון טרם הגיב, אבל הוא עצמו עבר תהליך דומה בימיו של קורבין (לאחר שאמר שהיטלר תמך בציונות לפני שהשתגע והתחיל לרצוח יהודים) וכבר לא חבר המפלגה. בסך הכל, 33 חברי פרלמנט תומכים בביטול ההשעיה.

אבל הם עוד העניין הקטן. כפי שאמר בצדק אחד מחברי ממשלת הצללים, כנראה שלא תהיה נטישה של חברי פרלמנט. זאת, מאחר שמי שפרשו מהמפלגה בתקופתו של קורבין איבדו את מושבם בבחירות 2019. התגובה הגדולה יותר הגיעה מצד מומנטום, תנועת השמאל הקשה בתוך המפלגה ובת ברית של קורבין. שם טענו שהם “לא יקבלו התקפות על השמאל” בשתיקה. בטוויטר חברי מפלגה רבים מהאגף השמאלי שלה הודיעו שאלא אם קורבין יוחזר, הם יעזבו את המפלגה. חלק לא ממש חיכו לתשובה והעלו תמונות של כרטיס החבר שלהם גזור לחתיכות.

הנהגת המפלגה

כאמור, קיר סטארמר גיבה את ההחלטה להשעות את קורבין. הוא כנראה יכול להרים איזו כוס שמפניה. בהתחשב במאמצים שלו להרחיק את עצמו ממורשת קורבין, ההשעיה הזו – אם נאמין שלא היה מעורב בה – באה לו בטוב. האיום של חברי מומנטום ושל ארגונים אחרים באגף השמאלי של המפלגה בא לו אפילו יותר בטוב. המפלגה נמצאת כבר זמן ממושך במלחמת אזרחים בין האגף השמאלי (או הקורביניסטי) לבין האגף הימני (הבלייריסטי). אם אנשי השמאל הקשה יעזבו את המפלגה ויאפשרו לסטארמר למרכז אותה, הוא לא יזיל דמעה. כבר יש מי שהשוו אותו לניל קינוק, ראש המפלגה בשנות השמונים, שניתק את עצמו ממיליטנט, תנועת האגף השמאלי במפלגה בתקופתו. רק שקינוק היה צריך לפעול אקטיבית ופומבית, סטארמר נותן לחברי מומנטום לעשות את העבודה בשבילו.

מי שהפתיעה הייתה אנג’לה ריינר, סגניתו של סטארמר ומי שנחשבת לקורביניסטית למהדרין. היא אמרה שלקורבין יש “שטח עיוור והכחשה” בכל מה שנוגע לנושאים שהועלו בדו”ח החקירה. על ההשעיה היא אמרה שהיא “הרוסה שזה הגיע לכדי כך”, ועוד משהו על כך שהיום הזה צריך להיות מוקדש להסתכלות קדימה. אבל היא לא ממש גינתה את ההשעיה, בטח לא בעוצמות של מקדונל או אבוט. אולי היא קורביניסטית, אבל היא מבינה באיזה צד כרגע מרוחה החמאה. לגבי ממצאי החקירה עצמם, היא אמרה שהנהגת המפלגה “אכזבה את הקהילה היהודית בבריטניה”.

ההשלכות הפוליטיות

סטארמר, כאמור, קיבל אפשרות נוספת לנתק את עצמו מקורבין. רק שהוא יצטרך לשכנע שהוא לא היה חלק מזה. השמרנים הזכירו, ובצדק, שסטארמר פעל בקמפיין של מפלגת הלייבור בבחירות 2017 ו-2019, כדי שקורבין יהיה לראש הממשלה. העיתונאים בהצהרה של סטארמר לא הפסיקו להזכיר לו שהוא היה שר הברקזיט בממשלת הצללים של קורבין. סטארמר אמנם טען שהוא דיבר נגד האנטישמיות בתוך ומחוץ לישיבות של ממשלת הצללים, אבל הוא גם אמר שהוא ייבחן על מה שהוא יעשה ולא על מה שיגיד. אז הוא אולי דיבר, ואפילו פעם אחת פרש מממשלת הצללים, אבל הוא גם חזר אליה. ייאמר שהוא הזכיר שזו אחריות של כל הנהגת המפלגה, אבל הוא נשאר עמום לגבי השאלה אם הוא היה חלק ממנה. לכן, סביר להניח שבטווח הקצר הוא יחטוף לא מעט ריקושטים. בטווח הארוך, אם הוא באמת יצליח למלא את התחייבותו לשנות את התרבות המפלגתית כשזה קשור לאנטישמיות, יש לו סיכוי להפוך את דו”ח החקירה הזה ללימונדה.

העניין היותר משמעותי הוא החרפת מלחמת האזרחים בתוך המפלגה. סטארמר כנראה יעשה מסיבה (במסגרת מגבלות הקורונה) אם כל חברי מומנטום ושאר ארגוני השמאל הקשה יעזבו את המפלגה. אבל כמו שהזכיר לן מקלסקי, מזכ”ל האיגוד המקצועי Unite, ההשעיה של קורבין עלולה להוביל לכאוס במפלגה. אם כולם יעזבו בסערה זה יהיה משבר שאפשר לנהל ולהפיק ממנו הרבה. אם הם יישארו ויחליטו להילחם, הקיטוב במפלגה רק יחריף. המפלגה גם ככה מצאה בדו”ח של עצמה עצמה שהיא סכינאית ברמות קשות. קצת סכינאות היא חשובה במשטר פרלמנטרי, שכן היא מאפשרת למפלגה להקיא ראש מפלגה שכבר איבד את הטאץ’, כמו במקרים של מרגרט ת’אצ’ר וטוני בלייר. אבל הסכינאות בלייבור כל-כך עמוקה שאם מלחמת האזרחים תעמיק, בבחירות הבאות יהיה צריך לשכנע את חלק ממתפקדי המפלגה להצביע לה.

ג'רמי קורבין וקיר סטארמר - החקירה
בדרך להחרפת הקיטוב? ג’רמי קורבין וקיר סטארמר (צילום: מטה ג’רמי קורבין)

החקירה הזו אמנם ביקשה רק לטפל באנטישמיות בלייבור, אבל היא כנראה תביא להשלכות פוליטיות מרחיקות לכת בהרבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *