מרקוס רשפורד נגד הממשלה. זאת, לאחר שהופלה הצעה לממן לתלמידים מעוטי יכולת ארוחות בחינם גם בזמן חופשה מבית הספר. הממשלה טענה שאין בכך צורך כשאין סגר, והציעה שמי שזקוקים לכך יפנו לרווחה. אבל הדבר הביא לתגובת נגד מכל הכיוונים. שמרנים מחו. האופוזיציה הציגה את הממשלה כמי שמוכנה להרעיב ילדים. הממשלות האזוריות של ויילס וסקוטלנד הודיעו שהן כן ייתנו. רשפורד, כדורגלן במקצועו, הרים קמפיין אפקטיבי למדי. זה גרם למועצות מקומיות באנגליה להרים את הכפפה, וגם לעסקים שגם כך נמצאים במצוקה. כך, השלטון המקומי נכנס לוואקום שהותירה הממשלה. זה עשוי להיות לה נוח כעת, אבל להתנקם בה בעתיד. ובינתיים, בוריס ג’ונסון נחוש שלא לבצע פניית פרסה נוספת | צילום: אולג בחמברי

מה לכדורגלן מרקוס רשפורד ולפוליטיקה? אחת הבעיות בבריטניה היא הזנת ילדים משכבות נמוכות. בימים בהם אין מגיפה, הם נסמכים על זה שלפחות ארוחת צהריים חמה הם יקבלו בבית הספר. אבל בסגר הראשון לא היה בית ספר. לכן, הממשלה סיפקה להוריהם ואוצ’רים. אבל, גם על העניין הזה יש מחלוקת: הממשלה מעוניינת לספק את המימון הזה רק בתקופת הלימודים, בטענה שבזמנים רגילים ההורים בכל מקרה מממנים את האוכל בזמן החופשות. האופוזיציה, לעומת זאת, בגלל הזמנים הקשים, מעוניינת לספק אוכל גם בחופשות.

ביוני, הממשלה עשתה פניית פרסה בנושא בזכות הקמפיין של מרקוס רשפורד בן ה-22, וסיפקה ואוצ’רים לחופשת הקיץ. כעת, חופשת אמצע הסמסטר מעבר לפינה, ולא הרבה אחריה תהיה חופשת חג מולד ארוכה, חופשת סמסטר וחופשת פסחא. לכן, האופוזיציה יזמה הצעה שהממשלה תפעל באופן דומה בחופשות האלו לאופן בו היא פעלה בקיץ, עד חופשת הפסחא. הממשלה דחתה את ההצעה, וזו נפלה בתוצאה של 322 נגד מול 261 בעד. והפעם, הממשלה נחושה לא לחזור בה למרות הקמפיין המחודש של רשפורד.

נימוקים

אבל למה בעצם הממשלה הפילה את ההצעה? העניין העיקרי הוא שכאשר הממשלה הכריזה על המימון לקיץ, בריטניה עדיין הייתה בסגר בעוצמה כזו או אחרת. כעת, לעומת זאת, אין סגר. גם תחת ההגבלות הרבה מהעסקים נשארים פתוחים. לכן, אין שום סיבה שהממשלה תממן ארוחות בזמן חופשות, שהיא לא הייתה מממנת בכל שנה אחרת. סטיבן ברקלי, שר במשרד האוצר, הסביר שהדרך הטובה ביותר לדאוג לארוחות לילדים האלו היא להחזיר את ההורים שלהם לעבודה. ולשם כך יש תכנית שאמורה לעשות זאת. מול זה ניתן לטעון שהתכנית הממשלתית מחזירה אנשים רבים לעבודה בשכר חלקי בלבד, נמוך יותר מזה שהיה להם בתקופת החל”ת, ושאם במשרה מלאה הם הסתמכו על ארוחות חינמיות לפחות בימי בית הספר, אז כמובן שהם זקוקים להן עכשיו.

סטיבן ברקלי - מרקוס רשפורד
יש חלופות. סטיבן ברקלי (צילום: דאונינג 10)

טיעון אחר הוא שהממשלה נעזרת במנגנוני הרווחה לשם כך. הטענות נגד הרעיון הזה הן שבגלל הביורוקרטיה שבבסיס המערכת הקבועה הזו, היא לא מסוגלת לעבוד מהר מספיק. לעומת זאת, חלוקה חד-פעמית מחוץ למערכת הזו יכולה לפעול במהירות הנדרשת.

וטיעון אחרון של הממשלה הוא שגם האופוזיציה לא באמת תומכת בזה. היא פשוט רוצה להרוויח נקודות פוליטיות מהמצב. יכול להיות. לכו תוכיחו שלא. אפילו סביר שכן. אבל הממשלה הזו, שלא מסוגלת להגיב לשום ביקורת עניינית עליה בלי לשחק בפוליטיקה מפלגתית, היא בגדר גמל שלא רואה את הדבשת.

תגובת הנגד

את תגובת הנגד ניתן לחלק לשני חלקים: של הפוליטיקאים המקצועיים ושל אלו שפחות.

הפוליטיקאים המקצועיים

ראש האופוזיציה קיר סטארמר צייץ שהשמרנים “נותנים לילדים לרעוב בחופשת אמצע הסמסטר ובחג המולד”. ראש ה-SNP בווסטמינסטר איאן בלאקפורד העדיף לנצל את המצב כדי להיכנס חזיתית בראש השלוחה הסקוטית של השמרנים דאגלס רוס. שלושה ימים לפני ההצבעה, הוא כתב על האפשר החיובי של ארוחות חינמיות. לכן, כאשר הצביע נגדן, בלאקפורד חגג על העניין. בכל זאת, הבחירות לפרלמנט הסקוטי מתקרבות. אבל לא רק באופוזיציה היו קולות נגד, אלא גם בקרב השמרנים. חמישה מהם הצביעו יחד עם האופוזיציה. בנוסף, קרוליין אנסל, מזכירה פרלמנטרית אישית של שר הסביבה והחקלאות, פרשה מתפקידה בממשלה.

אבל בפרלמנט היו רק דיבורים. בחוץ היו גם מעשים. בוויילס, השר הראשון מארק דרייקפורד הצליח להביא לאישור מימון של הארוחות האלו בשווי של 11 מיליון ליש”ט. אמנם אצלו זה יותר דוחק מפני שהוא הכניס את ויילס לסגר כללי עד אחרי חופשת אמצע הסמסטר, אבל המימון יימשך עד אחרי חופשת הפסחא. גם השרה הראשונה של ניקולה סטרג’ון הבטיחה דבר דומה, ובנוסף גם קצבה של עשרה ליש”ט לשבוע למשפחות מעוטות יכולת על כל ילד.

אבל לא רק הממשלות האזוריות. גם מועצות מקומיות כמו קמדן, ליברפול, הרובע המלכותי של גרינוויץ’, קינגסטון, ברמינגהם, סטפורדשייר, קנזינגטון וצ’לסי ועוד רבות אחרות הודיעו שיספקו ארוחות חינם במהלך לפחות חופשת אמצע הסמסטר. המועצות שהודיעו על הכוונה הזו נשלטות על-ידי מפלגות שונות, כולל השמרנים. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי בירך את המועצות על כך, אבל ביקר את הממשלה בטענה שזו העבודה שלה לעשות זאת.

פוליטיקאים חובבים

הדמות הבולטת ביותר היא כמובן הכדורגלן מרקוס רשפורד. רשפורד מריץ קמפיין שלם, בעיקר באמצעות הטוויטר. רשפורד גם לא עצלן וגם עזר בהעברת משלוחי מזון. הקמפיין שלו הוא מה שהריץ רשויות מקומיות כה רבות להירתם ולהבטיח ארוחות חינמיות לילדים ממשפחות עניות במהלך החופשות. הביקורת של רשפורד לא התקבלה יפה על-ידי הממשלה. השר לפשיעה ומשטרה במשרד הפנים, קיט מלטהאוס התלונן שהביקורת של רשפורד “לא הוגנת”. טיעון מנצח, ללא ספק.

אבל זה לא נגמר כאן. בהשפעת הקמפיין של רשפורד, גם עסקים רבים נרתמו לסייע ולהבטיח שיהיו ארוחות למי שצריכים אותן. מדובר בעיקר במסעדות ובבתי קפה, עסקים שגם ככה מתקשים לשרוד את המציאות של ימי המגיפה. רשפורד הפך את חשבון הטוויטר שלו לערוץ שמעדכן על כל עסק וכל מועצה שנרתמים למאבק.

ולסיום, רשפורד גם השיק עצומה פרלמנטרית. העצומה הזו עברה בלי הרבה קשיים את הרף של חצי מיליון חותמים, מה שיחייב לדון בה בפרלמנט. זה אמנם לא בהכרח יגיע להצבעה נוספת, אבל זה כן יחייב את הפרלמנט לצלוב את הממשלה על העניין הזה, לפחות ברמת הוועדה. הממשלה מבחינתה אומרת שעם כל הכבוד לעצומה, עמדתה ברורה, ושהיא הרחיבה את הזכאות לארוחות חינמיות לתלמידים יותר מכל ממשלה אחרת בעשורים האחרונים. אולי.

כניסה לוואקום

הסיפור הזה הוא דוגמה קלאסית של כניסה לוואקום. בעיה שהממשלה המרכזית מסרבת לטפל בה, זוכה במקום זה לטיפול של הרשויות המקומיות ועסקים פרטיים. בפועל, מרקוס רשפורד לא הוביל קמפיין נגד הממשלה, אלא הוביל קמפיין להחליף את הממשלה במקום בו היא החליטה במודע להיעדר. יש מי שיראו בזה דבר טוב: מוטב שכמה שיותר דברים יטופלו ברמה המקומית, ולכן טוב שנוצרה תפיסת הכוח הזה. אחרים, למשל אד דייווי, עשויים לסבור שזו בושה שהיה צריך להגיע בכלל למצב הזה. אבל על דבר אחד אין ויכוח: הממשלה החליטה לוותר, ולתת לאחרים לעשות את העבודה עבורה.

מצד אחד, זה נוח לה. ככה היא עושה העברה בפועל של האחריות לגורמים אחרים ומורידה אותה מעצמה. יש גם שיטענו שבמצב של דוחק כלכלי, זה נכון שהממשלה עושה סדר עדיפויות כזה, ושאם מועצה מקומית רוצה להיכנס במקומה, בבקשה. מצד שני, פוליטית זה בעייתי עבורה. ראשית, בגלל שהצעד הזה גורם לה להצטייר כמרעיבת ילדים עניים. ההתנגדות שלה הייתה פשוט משחק לידי האופוזיציה. יכול להיות שמבחינת יכולת תקציבית עדיף לאבד את הנקודות הפוליטיות האלו, אבל הן יאבדו בכל מקרה. בנוסף, אנחנו נמצאים במצב בו הממשלה גם ככה נמצאת במצבים קונפליקטואליים מול רשויות מקומיות. עכשיו, כשהן לוקחות על עצמן משימות שהציבור מצפה מהממשלה לעשות, הן יוכלו לדרוש יותר מהממשלה. יכול להיות שהכניסה הזו לוואקום נוחה לממשלה בטווח הקצר, אבל היא עשויה להתחרט עליה בטווח הארוך.

בוריס ג'ונסון - מרקוס רשפורד
מהלך נבון? בוריס ג’ונסון (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

האם יש סיכוי שהיא תשנה את דעתה? כנראה שלא. ביוני, מרקוס רשפורד הצליח להביא אותה לבצע פניית פרסה. אבל מאז בוצעו עוד המון כאלה, מה שפגע באמינות של בוריס ג’ונסון בעיניי מפלגתו. לכן, כנראה שעכשיו הוא יהיה נחוש לא לבצע עוד מהלך דומה. לצפות לשינוי ההחלטה בזמן לחופשת אמצע הסמסטר כנראה יהיה מוגזם מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *