לקיר סטארמר נמאס. הוא ניסה להיות אופוזיציה עניינית, אך רק הושפל על כך. כעת, בחסות מסמך של הקבוצה המדעית SAGE, הוא עולה להתקפה. כך, לאחר שנחשף שממשלת ג’ונסון לא יישמה את עצות הדרג המקצועי לגבי הגבלות, סטארמר קרא ליישם אותן, ובכך הכוונה לסגר כללי וקצר מועד בכל אנגליה. הוא גם הבטיח, על רקע המרידות השמרניות הגוברות, שהאופוזיציה תתמוך בממשלה אם תעשה זאת. סטארמר מנסה למצב את עצמו כאופוזיציה התקפית יותר. עכשיו השאלה היא אם הוא יצליח לדבוק בסגנון הזה | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי
בזכות מסמך של הקבוצה המדעית SAGE, האופוזיציה קיבלה הזדמנות. כבר זמן מה שרבים חשו ש”האופוזיציה הקונסטרוקטיבית” של קיר סטארמר מיצתה את עצמה. לפי הרעיון שלו, כפי שהוא ניסח זאת בנאום הניצחון שלו במרוץ לראשות הלייבור, האופוזיציה בראשותו לא תהיה “אופוזיציה לשם אופוזיציה”. התכנית הייתה לתת לממשלה לעבוד, ולהצביע על הכשלים בפעולותיה כדי לסייע לה לפעול טוב יותר. אבל רבים חשו שהגיע הזמן לגמור עם זה. למרות שהעמדה “אני תומך בכך וכך, אבל יש כשלים בזה וזה” לא מאוד מורכבת, בוריס ג’ונסון הצליח להציג את סטארמר כזגזגן. לא הייתה לג’ונסון בעיה לפרגן לג’רמי קורבין על האופן בו הנהיג את האופוזיציה בנושא הקורונה, כי קורבין היה בדרך החוצה. אבל מהרגע שסטארמר, היריב הטרי, נכנס במקומו, ג’ונסון הלך לו על הראש עם פוליטיקה מפלגתית. סטארמר ניסה להשיב את הדיון למסלול, אבל הטון הלא לוחמני שלו לא הצליח לשים את ראש הממשלה במקום, למעט בפעמים בודדות. סטארמר פשוט נראה חלש.
וכנראה שנמאס לו מזה. לא מספיק ששלשום (ב’) הוא תקף במילים קשות מאוד את ג’ונסון על התנהלותו מול הקורונה, אתמול הוא כבר הוריד את הכפפות במסיבת עיתונאים. שם, לצד עוד הרבה דברים, הוא הכריז שג’ונסון כבר לא יכול להמשיך ליהנות מהספק.
קצת רקע
לפני שאעבור להציג את דבריו של סטארמר, כדאי להכיר את ההתרחשויות ברקע שהכינו את הקרקע לנאום הזה. במקרה הזה, מדובר בשני עניינים עיקריים.
מקשיבים למדע?
אחד הדברים שג’ונסון התעקש עליהם כל הזמן הוא שהממשלה שלו “מקשיבה למדע”. ובכן, יש ראיות שמצביעות שזה לא בהכרח המצב. שלשום, כשעה לאחר שג’ונסון הציג בפרלמנט את הגרסה שלו לתכנית הרמזור, שוחררו מסמכים של קבוצת הייעוץ המדעית למצבי חירום (או בקיצור, SAGE). זה לא חריג שהמסמכים מהסוג הזה משתחררים. הדבר קורה כל שישי בצהריים. רק שהפעם היה מדובר ביום שני בערב. כבר סימן מחשיד.
אבל התוכן הוא זה שהיה יותר מעניין: לפי המסמך, מתברר שכבר ב-21 בספטמבר שמצב ההדבקה בבריטניה רע מאוד, ושאם לא יינקטו צעדים בהקדם מערכת הבריאות והחברה יסבלו מזה, בפרט שכבות חלשות ומיעוטים אתניים. בין הצעדים שהוצעו ניתן למנות סגר לזמן קצר; לאסור לחלוטין על מפגש עם משקי בית אחרים; סגירת פאבים, מסעדות ושירותים נוסח מספרות לחלוטין; העברת כל הלימודים האקדמיים לרשת אלא אם כן חיוני לעשות זאת פנים אל פנים. כל הצעדים האלו, יש לציין, אמורים לאפשר לבתי הספר לפעול כמעט כרגיל. לפי המסמך, SAGE הזהירה שיש צורך לנקוט בצעדים במהירות כדי שיהיו לזמן קצר ככל הניתן. כמו כן, הם הדגישו שוב את הצורך בתקשורת טובה של הממשלה עם הציבור. יום לאחר שהמסמכים האלו הודפסו, ב-22 בספטמבר, הממשלה פרסמה הגבלות חדשות. הן לא היו קרובות להמלצות של SAGE. עוד עניין שעלה הוא שמערך החקירות האפידמיולוגיות הוא בעל אפקט לא משמעותי, בעיקר כי אנשים לא יכולים להרשות לעצמם להקפיד על הבידוד.
יש לזכור שבסופו של דבר הדרג המקצועי מייעץ והפוליטיקאים צריכים להחליט. ממשלה לא יכולה להתייחס רק לבריאות, אלא גם לנושאים כמו כלכלה וכדומה. אבל נשאלת השאלה: אם הדרג המקצועי נתן מספר חלופות, והפוליטיקאים לא בחרו באף אחת מהן – האם היא עדיין מקשיבה למדע? תלוי במתבונן.
מרד שמרני
במקביל, אתמול (ג’) עוד מרד שמרני יצא לדרך. חלק מהמאורעות המתוארים כאן קרו לאחר או במקביל למסיבת העיתונאים של סטארמר, אבל התהליכים שלהם מתקיימים זה זמן מה. הפעם לא מדובר מרד קטן: לא פחות מ-42 חברי פרלמנט שמרנים מרדו בממשלה. הפעם על הפרק: שעת הסגירה של הפאבים והמסעדות. באמצעות כך שהודיעו שהם נגד כאשר נשאלו על כך, הם כפו הצבעה על העניין, במקום לתת למגבלה לעבור בלי הצבעה. יחד עם המורדים הללו, הצביעו גם 23 חברי לייבור, עשרה ליברל-דמוקרטים, שישה חברי DUP וקרוליין לוקאס, חברת הפרלמנט היחידה של הירוקים. התוצאה הייתה רחוקה מצמודה: 299 בעד הגבלת השעות מול 82 בלבד. הדבר הזה קרה בשל העובדה שרוב מפלגת הלייבור לא הגיעה להצבעה. אבל המסר של המורדים ברור מאוד: אם הלייבור תגיע להצבעות הבאות, השליטה של הממשלה במגבלות תהיה הרבה פחות מובנת מאליה.
למה זה קורה? שמרנים רבים לא בטוחים בכלל ששעת העוצר הזו עוזרת במשהו. חלקם חושבים שהיא מעודדת התנהגות אנטי-סוציאלית. הכוונה היא לאותם צעירים שמשיגים אלכוהול ושותים אותו ברחובות. זה ממש לא אומר שהם שומרים על הריחוק החברתי. אחרים הזהירו שהרכבת שיוצאת מלונדון אחרי עשר פשוט תהיה מפוצצת באנשים. עוד טענה הייתה שאם הבר חייב להינעל ב-22:00, זה אומר שב-21:45 יצופפו את היושבים בדרך החוצה. ויש כאלו שפשוט רוצים לפתוח את הכלכלה ככל הניתן.
בין המורדים יש כמה שמות שכדאי לציין. אחד הוא גראהם בריידי, יו”ר ועידת 1922 של המפלגה השמרנית, שכבר זמן מה מוביל מהלכים ביקורתיים נגד ג’ונסון. עוד שני שמות הם דייוויד דייויס ואסת’ר מקוויי, שניהם התפטרו מממשלתה של ת’רזה מיי במחאה על הסכם היציאה שלה. וגם סטיב בייקר, עד לא מאוד מזמן ראש קבוצת המחקר האירופית, האגף האירוסקפטי הקשה של המפלגה השמרנית. בקיצור, שמות גדולים מורדים בממשלה, ולא נראה שהמרידות האלו קטנות.
נאום סטארמר
נעבור למה שסטארמר רצה. הוא טען שלאור מסמכי SAGE שפורסמו, הממשלה כבר לא יכולה לטעון שהיא מתבססת על המדע במדיניות שלה. לאחר שהציג בקצרה את תוכן המסמך, הוא אמר שראש הממשלה בוריס ג’ונסון לא פעל בהתאם להמלצות של SAGE. במקום זאת, הוא הציג במרחק זמן של שלושה שבועות שני סטים של הגבלות, אחד ב-22 בספטמבר ואחד ב-12 באוקטובר. ג’ונסון הבטיח שההגבלות האלו יעזרו להוריד את מקדם ההדבקה, אבל כעת – כך סטארמר – אנו יודעים שזה לא נתמך בראיות מדעיות. לאחר מכן, הוא הראה שורה של כשלים כמו זה של המערך האפידמיולוגי, וגם שבמקומות שהיו תקופה ארוכה תחת הגבלות מקומיות התחלואה עלתה ולא ירדה.
לכן, אמר סטארמר, ראש הממשלה “לא יכול יותר ליהנות מהספק”. מכאן, הוא קורא, בהתאם להמלצת SAGE, לסגר של שבועיים-שלושה בכל אנגליה. המושג, אגב, הוא “מפסק זרם” (circuit-breaker), למרות שמובהר שבפועל מדובר בסגר לטווח קצר. בכל מקרה, לפי ההצעה של סטארמר, בתי הספר יישארו פתוחים, אבל התזמון יאפשר להעביר את הסגר הקטן הזה תוך כדי חופשת אמצע הסמסטר, כדי לפגוע עד כמה שפחות במצב. אבל כל השאר, בגדול, ייסגר, כמובן תוך כדי הבטחת תמיכה בעסקים השונים. הדבר אמור לכלול אפילו מעבר של הפרלמנט לעבודה בשלט רחוק. הדבר יאפשר לא רק להוריד את התחלואה, אלא גם להתגבר על כשלים שונים, כמו זה שבמערך הבדיקות. הוא לא מעוניין להגביל כך אנשים, אך בשלב זה לדבריו הדבר הכרחי.
הוא פנה לג’ונסון ישירות בשלב הזה, ואמר לו שהוא יודע שהראיות המדעיות תומכות בגישה שלו. הוא הבטיח לג’ונסון רשת ביטחון מפני המורדים השמרניים, בדמות תמיכה של האופוזיציה בהצבעה על הטלת הסגר הקצר. זה הזמן לפעול, כי אם לא תיעשה שום פעולה החלטית, החורף הקרוב יהיה רע מאוד.
נקודה קטנה
בגלל שלאחרונה דובר בבלוג לא מעט על כך שבוריס ג’ונסון וממשלתו חוטפים בראש על כך שהם לא עוברים דרך הפרלמנט, כדאי להבהיר משהו לגבי זה שסטארמר עצמו לא עשה את מה שעשה דרך הפרלמנט. מה שסטארמר עשה הוא לא תקדימי. במהלך החורף של 1978/79, שזכה לכינוי Winter of Discontent, ראשת האופוזיציה דאז מרגרט ת’אצ’ר פנתה לציבור בשידור טלוויזיוני. היא אמנם התחייבה שלא להתעסק בפוליטיקה מפלגתית, אבל זה מה שמצהיר כל אחד שעומד לעסוק בפוליטיקה מפלגתית. הסיבה להבדל נעוצה בכך שבעוד הממשלה מקבלת את המנדט שלה מהפרלמנט (ומהמלכה), חייבת לו דין וחשבון ובו בזמן שולטת בלוח הזמנים שלו. ראש האופוזיציה, מלבד העובדה שהוא חלק מהגוף שדורש דין וחשבון, גם לא מחזיק בשליטה בלוח הזמנים. אמת, הוא יכול לבקש דיון דחוף, אבל הוא לא יכול לקבל אחד על דעת עצמו בלבד. לכן, הדברים אינם זהים בהכרח.
משמעויות
כפי שכתבתי בפתיחה, סטארמר גמר לשחק באופוזיציה קונסטרוקטיבית. הגיוני, שכן לפי דיווחים מסוימים הוא סבל מתסיסה במפלגתו. הוא עכשיו משחק באופוזיציה על מלא, מציע אלטרנטיבה ולא רק נותן עצות לשיפור. ראש הממשלה עד כה נהנה מהספק, אבל לא עוד. עכשיו סטארמר למעשה הכריז שהוא מתכוון ללכת לג’ונסון על הראש. כשהוא מצויד בחשיפה שהממשלה דחתה את העצות של אנשי המקצוע של SAGE לטובת סגרים מקומיים וככל הנראה לא אפקטיביים, עם מערך אפידמיולוגי שאנשי המקצוע מטילים ספק ביעילותו, סטארמר יכול לעשות את מה שת’אצ’ר עשתה לראש הממשלה שמולה ג’יימס קלהאן. שזה אומר לתקוף בכל הכוח, לנצל כל נקודת חולשה ותוך כדי להציג אלטרנטיבה להתנהלות מול מצב החירום. כמובן, זה היה יכול להיות יותר משכנע לו הלייבור הייתה ממש תופסת עמדה בהצבעות על ההגבלות במקום להיעדר מהן. וגם, לו הייתה תחושה שסטארמר באמת מציע אלטרנטיבה כללית, ולא רק התנהלותית.
ההבטחה שלו לג’ונסון לגבות אותו בהצבעה על סגר קצר פירושה לא רק כוונה להמשיך להתנהל בענייניות. היא קודם כל מכריזה שבהתחשב במרידות ההולכות וגדלות בתוך המפלגה השמרנית, ג’ונסון יזדקק בקרוב לתמיכת האופוזיציה. בניגוד לת’אצ’ר, שהובילה אופוזיציה מול ממשלת מיעוט, סטארמר מוביל אופוזיציה מול ממשלה עם רוב מוצק, שעתידה עוד לפניה. אבל, כעת בהחלט נראה שיש לו מנופי לחץ, והוא לפחות עושה הצגה שהוא הולך להשתמש בהם.
תגובות
בוריס ג’ונסון טען שסטארמר משחק בפוליטיקה מפלגתית. ג’ונסון מדייק לחלוטין בעניין הזה. אבל כדאי להזכיר לו שברוב התקופה בה הוא עצמו לא עסק בפוליטיקה מפלגתית הוא היה מאושפז עם קורונה. דובר מטעם דאונינג 10 אמר שהמסמך עצמו טען שההצעות צריכות להיבחן כחלק מכלול רחב יותר, כולל ההשפעה הכלכלית. וזה נכון, זה אכן מופיע שם. אבל מותר עדיין לתהות איך זה שלכל הפחות הממשלה לא הסבירה את המצב ולמה היא נמנעת מיישום ההצעות בשלב זה.
ראשי ערים בצפון אנגליה הביעו גם הם תמיכה ברעיון. או, לחלופין, להעביר את כל אנגליה לשלב המחמיר ביותר של תכנית הכוננויות של ג’ונסון. השר הראשון של ויילס מארק דרייקפורד קרא לפגישת חירום עם ראש הממשלה כדי לדון באפשרות של סגר קצר מועד לכל הממלכה. ראש עיריית לונדון סאדיק קאן תמך גם הוא בהצעתו של סטארמר. קאן, יש לציין, הזהיר באותו יום שלונדון נמצאת בדרך להיכנס להגבלות של כוננות גבוהה. אבל, למרות התמיכה הזו, רובה ככולה של בכירים בלייבור, זה לא בהכרח הקול האחיד של הלייבור. חברי מועצות ופרלמנט מהצפון התנגדו לסגרים מקומיים באזורם. סגניתו של סטארמר, אנג’לה ריינר, הסבירה שזה מפני שבתכנית של ג’ונסון התמיכה בעסקים לא מספקת, בעוד סטארמר מציע תמיכה גדולה בהרבה. לא בטוח שזה יספיק.
עדכון מה-14.10.20: הבלוג גואידו פוקס הצביע בצדק על כך ששר הבריאות בממשלת הצללים של סטארמר, ג’ונת’ן אשוורת’, הביע באותו יום בפרלמנט התנגדות לסגר כללי.
לאן מכאן?
לשום מקום. הסיכוי שג’ונסון ייקח ברצינות את דבריו של סטארמר קטן מאוד. אני סמוך ובטוח שגם נראה לכך דוגמה היום (ד’) בשאלות לראש הממשלה. המסמך של SAGE, ממש כמו שערוריית דומיניק קאמינגס, כנראה יישכח בקרוב. זאת, אלא אם כן סטארמר יפעל נכון: ינדנד, ויציק, ויזכיר ולא ייתן לנושא לרדת מסדר היום. וגם אז, לא יקרה עם זה הרבה. הוא לא יכול לסחוב את העניין הזה עד הבחירות הבאות, והסיכוי לבחירות מוקדמות יותר מ-2023 הוא קטן ביותר. וזה עוד לפני שנכנסים לעניין שסטארמר משדר מאוד רע התקפיות. הוא יודע בעיקר לשטוח את העובדות, שזה אולי לא רע לעורך דין בשירות המדינה, אבל פחות לראש האופוזיציה.
אבל אולי, מעכשיו, סטארמר יעשה אופוזיציה קצת אחרת.