האו”ם העביר את העצרת הכללית שלו לזום, ובוריס ג’ונסון נאם בהתאם. הנאום היה כולו פנייה לקהל בבית ולא באמת לשאר העולם. הוא פרש חזון של בריטניה גלובלית, שתוביל את העולם במאבק במגיפות הבאות. הוא מעוניין ליצור עולם בו כל מדינות העולם פועלות כגוף אחד כדי להתמודד עם מגיפות, לחקור אותן ולהטיל מגבלות באופן אחיד במקרה הצורך. הרקע לנאום האופטימי הזה הוא, כמובן, המצב הלא פשוט שבריטניה נמצאת בו בצל הקורונה והברקזיט. אבל גם אם ג’ונסון מאמין באמת ובתמים בתכנית שהציג, יש שתי שאלות שצריך לשאול: ההיתכנות היחב”לית שלה והנכונות האפידמיולוגית שלה | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10
אתמול (ש’) בוריס ג’ונסון נשא נאום וידאו לכבוד העצרת הכללית של האומות המאוחדות, האו”ם. הנושא המרכזי שמעסיק את העולם, איך לא, הוא מגיפת הקורונה שמסרבת לעזוב אותנו. ג’ונסון ניסה לקרוא לחזית משותפת למלחמה במגיפה הנוכחית וגם בהכנה למגיפה הבאה. אז בלי יותר מדי הקדמות, הבה נצלול לנאום.
תוכן
ג’ונסון פתח בכך שמעולם המין האנושי לא היה כה מאוחד סביב דבר אחד. אבל המגיפה הייתה גם כוח מפלג, שכן המדינות פתחו ב-“193 קמפיינים שונים” להתמודדות עם המחלה, “כאילו בכל אחת מהן היה זן שונה של בני אדם”. כל מדינה, מסיבות מובנות, שמה את טובת תושביה קודם. הדבר הביא לסגירת גבולות ולפגיעה בשרשראות האספקה. לכן, “יש לרפא את העולם, מילולית ומטאפורית”.
ראשית, “הבה נתחיל בָאמת”. מבלי להפנות אצבעות מאשימות כלפי אף מדינה, יש להבין מאיפה הווירוס הזה הגיע. לכן, “בריטניה הגלובלית” תצטרף למאמצי ארגון הבריאות העולמי במאמצי המחקר האלו. לדבריו, היו מספיק סימני אזהרה בשנים האחרונות שהאנושות התעלמה מהם. “האנושות נתפסה מנמנמת, ואנחנו נאבקים להדביק את הקצב, ואנחנו מתקדמים באיטיות”.
בכל העולם עובדים כעת על חיסון. באוקספורד החיסון נמצא בשלב השלישי של הבדיקות והבחינות, אבל יש עוד המוני חיסונים שעמלים עליהם. אסור שהמדינה בה הוא יפותח תנצל את היתרון הזה, כי כל מדינה זקוקה לחיסון כדי לחזור לתפקוד מלא. בריטניה מתכוונת להירתם למאמץ הזה, ותשקיע סכומים של מאות מיליוני ואף מיליארדי ליש”ט במאמצים חובקי עולם למצוא חיסון.
יש גם למנוע את המגיפה הבאה. לכן, בריטניה מתכוונת לעשות מאמצים לקדם תפישה גלובלית להתמודדות עם מגיפות. הוא מציע תכנית בת חמש נקודות. ראשית, לעצור את המגיפות כשהן עדיין בבעלי חיים בלבד, באמצעות רשת גלובלית של מחקרים למחלות זואונוטיות. שנית, להכין תשתית גלובלית שתאפשר לחסן במהירות במקרה הצורך. שלישית, כדי לחזות מגיפה “כמעט כפי שחוזים את מזג האוויר”, יש לאפשר שיתוף של כל המדינות באיסוף בדיקות כאשר מחלה מתחילה להכות איפשהו, באמצעות חלוקת נתונים. רביעית, להכין מראש פרוטוקולים למקרה שמגיפה עולמית כן מתפרצת, שיכסו את כל האספקטים אף גם יאפשרו התאמות, כדי שלא יהיו שוב “193 קמפיינים שונים”. חמישית, להוריד הגנות מייצוא וייבוא של ציוד חיוני כמו כפפות וציוד מגן. הוא הבטיח שבריטניה תנהג כך מרגע שתשלוט במכסיה. לבסוף, הוא מתחייב שבריטניה תעבוד עם חברות האו”ם על כך.
סאבטקסט
נאומי עצרת האו”ם, עם כל הכבוד, לא מיועדים למנהיגי שאר העולם כפי שהם מיועדים לקהל הביתי. ואכן, ג’ונסון התווה בנאומו חזון לגבי בריטניה, חזון בריטניה הגלובלית. מאז פירוק האימפריה הבריטית, בריטניה נמצאת במה שנקרא “חיפוש אחר מקום בעולם”. בתחילה, לאחר שהיה ברור לכל שהובלת הדומיניונים לא רלוונטית לכלום, בריטניה מצאה זמנית את מקומה באירופה. אבל בריטניה כבר לא חברה באיחוד האירופי. וכעת, ג’ונסון מכוון אותה להיות אפילו יותר גדולה ולהוביל את העולם כולו. בריטניה תהיה הקטר שמושך את המאמץ העולמי להתמודד עם אתגרי הבריאות הבאים.
בנאומו, ג’ונסון הזכיר הרבה הישגים של בריטניה, כמו היותה מקום הולדתו של אדוארד ג’נר שהיה חלוץ בפיתוח החיסונים, או את זה שפעם בריטניה כונתה “הסדנה של העולם”. למנהיגי המדינות החברות באו”ם לא אכפת מכל הדברים האלו. אבל כאמור, ג’ונסון מדבר לבריטים. הוא מדבר ברטוריקה דיי מוכרת בפוליטיקה הבריטית, שמאדירה את העבר של בריטניה כמובילת העולם, ומבטיחה לחזור לימים האלו. וכעת בריטניה תוביל את העולם בשיתוף פעולה חובק עולם כדי להבטיח שהאנושות לעולם לא תיתפס שוב לא מוכנה. זה המקום החדש שלה בעולם. ההתייחסות שלו ל”משטר מכסים עצמאי” החל מינואר רמזה לחלוטין לכך שהיכולת של בריטניה לתפוס את המקום הזה תלויה בהתנתקות משלשלאות האיחוד האירופי. עכשיו האו”ם הוא המטרה.
הוא גם המשיך תמה שהוא נשא בנאומו על החזון של בריטניה אחרי הברקזיט מפברואר האחרון. שם, הוא נתן לבריטניה את התפקיד של קידום הסחר החופשי בעולם. בנאום הנוכחי, ג’ונסון דיבר על הצורך להקשיב להוגים כמו אדם סמית’ ודייוויד ריקרדו – שניהם, כמובן, בריטים – שדיברו על היתרון היחסי של מדינות בייצור מוצרים מסוימים ועל הצורך לאפשר סחר חופשי בין המדינות כדי שכולם יוכלו ליהנות מהמוצרים הטובים ביותר. זו הייתה ההקדמה שלו לנקודה החמישית, של הבטחת שרשרת האספקה. כעת, הוא שוב משווק לבריטים את הייעוד הזה עבור בריטניה.
היתכנות
אבל זה שהנאום פנה לקהל הבריטי, לא אומר שג’ונסון לא מעוניין להגיע ליישום התכנית שהציע. אז בואו נבחן אותה. הנקודות הראשונה, השנייה והשלישית תאורטית אפשריות, כי הן עוסקות במחקר ובהקמת מערכי חיסון וחיזוי. הן בעייתיות מהבחינה הזו שג’ונסון אולי מדבר על עולם גלובלי, אבל לא בטוח שכולם איתו. תחת טראמפ, ארצות הברית מעדיפה בדלנות. רוסיה של פוטין עוסקת בזריעת פילוג במערב. ושלא נדבר על מדינות מסוכסכות כמו ישראל ואיראן. ממש לא בטוח שהן יקפצו על חלוקת נתונים זו עם זו כעניין שבשגרה. הנקודה החמישית סובלת מבעיות דומות, אבל ברמה נמוכה בהרבה והיא כנראה הכי ישימה מכולן.
הנקודה הרביעית, זו שמדברת על כתיבת פרוטוקולים אחידים, היא הבעייתית ביותר. על דברים מסוימים, מן הסתם אפשר לפעול באופן אחיד: סגירת גבולות, סימון מדינות אדומות וירוקות, פרוטוקולים לבדיקות ועוד. אבל יש נושאים בהם יש צרכים שונים. האם נכון שלאיטליה, בה יש נטייה למשקי בית רב-דוריים, ושוודיה בה יש הרבה מאוד משקי בית של איש אחד, יהיה את אותו הפרוטוקול בנושא התקהלויות? ממש לא בטוח. הסיבה שמדינות נפגעות בצורה שונה היא לא רק שהיו “193 קמפיינים שונים”, אלא כי התנאים בכל מדינה שונים. בהתאם, הצרכים לפרוטוקול הם שונים. מה גם, חובה לנטפק, שהיו הרבה יותר מ-193 קמפיינים, עקב הניהול המפוצל במדינות הפדרליות.
בקיצור, בוריס ג’ונסון הציג תכנית שאפתנית שלא בטוח עד כמה היא ישימה ועד כמה היא מחוברת. ג’ונסון לא ידוע בירידה לפרטים מעבר לכמה נתונים ראשוניים שהוא רואה. אני לא אפידמיולוג, ולכן העליתי ספקות יותר מאשר קבעתי נחרצות. אבל גם לא עושה רושם שג’ונסון ישב עם אנשי המקצוע כדי להבין את היתכנות התכנית שלו.
תגובות
הנאום הזה לא ממש זכה להדים. ראש האופוזיציה קיר סטארמר, ראשת ה-SNP ניקולה סטרג’ון, ראש ה-SNP בווסטמינסטר איאן בלאקפורד וראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי לא הגיבו לנאום. מי שכן הגיב היה ראש מפלגת הברקזיט נייג’ל פרג’. הוא צייץ: “ראש ממשלת בריטניה ג’ונסון נאם הרגע בפני האו”ם נאום פרו-גלובליסטי, שהבטיח עוד מזומן לארגון הבריאות העולמי הכושל. אתם יכולים לראות למה הוא מעולם לא תמך בברקזיט עד שזה התאים לו”. כמו כן, הוא רמז שזה כדי להתחנף לאליטה של איטון, בית הספר בו ג’ונסון למד.
UK PM Johnson has just addressed the United Nations with a pro-globalist speech, pledging more cash for the failed WHO.
You can see why he was never in favour of Brexit until it suited him.
The Notting Hill dinner set will now put him back on the list. Eton’s finest.
— Nigel Farage (@Nigel_Farage) September 26, 2020
עכשיו, פרג’ צודק שג’ונסון גילה אופורטוניזם בנוגע לברקזיט ושהנאום שלו היה גלובליסטי. אבל פרג’ מנסה לתפוס מונופול על משמעות הברקזיט. פרג’ הוא בדלן, וזכותו. הוא לא פוסל שיתופי פעולה בין מדינות, אבל הוא לא מעוניין בכל מיני ארגונים על-מדינתיים שיתוו מדיניות עולמית. אבל זה לא אומר שכל הברקזיטרים חושבים כמוהו. חלקם לא מתנגדים לארגונים כמו האו”ם או ארגון הבריאות העולמי. הבעיה העיקרית שלהם עם האיחוד האירופי הייתה שמדובר בארגון שדורש מהמדינות החברות לוותר על חלק מהריבונות שלהן ולהישמע לכללים שמוכתבים מגבוה. כמו כן, בשנות השמונים כוחות החלו לעבור מהפרלמנט האירופי הנבחר לגורמים אחרים ולא נבחרים באיחוד, דבר שגם הוא הפריע לברקזיטרים.
לסיום
בוריס ג’ונסון שוב שחרר לעולם את האופטימיסט שבו. אחרי שבריטניה סבלה קשות מהקורונה, יותר מרוב המדינות במערב, ורגע לפני שהיא מתרסקת החוצה מתקופת המעבר כשיש לה הסכם סחר רק עם יפן, ג’ונסון מנסה להסיח מכך את הדעת. לכן הוא מציע עולם על גבול האוטופי, בו מדינות העולם משתפות פעולה באופן מרשים כדי לדאוג שלא נצטרך לעבור שוב את מה שאנחנו עוברים כעת. וכאמור, ממש לא בטוח עד כמה זה ישים בעולם כמו שלנו. הצלחות האו”ם בתחום יעידו. אבל ג’ונסון מאמין שאויב משותף שפוגע בכולם מספיק כדי לגשר על הפערים. השאלה היא אם הוא צודק.
תוכל לכתוב פוסט שמסביר על מערכת החינוך בבריטניה שמתייחס ספציפית לבתי ספר ה”אליטיסטיים”.
ומסביר למה זה שבוריס ג’ונסון למד שם משמש כתקיפה כנגדו. למה לאנשים שלמדו שם יש מבטא כמו של בוריס ג’ונסון?
למה אנשים משם נחשבים מנותקים?
היי.
אנסה להגיע לזה. אני לא יכול להבטיח כרגע מתי.