הקורונה משעממת אתכם? קחו קצת ברקזיט. לפי העיתון פייננשל טיימס, הממשלה מתכוונת להציג היום (ד’) חקיקה שתדרוס את פרוטוקול צפון אירלנד ועוד חלקים בהסכם היציאה מהאיחוד האירופי. בהתחלה הממשלה ניסתה להכחיש שייגרם איזשהו נזק להסכם. אבל שר צפון אירלנד ברנדון לואיס אישר בפרלמנט שתהיה הפרה של החוק הבינלאומי באופן “נקודתי ומוגבל”. באיחוד האירופי כבר מזהירים, האופוזיציה עולה על בריקדות וגם שמרנים מסוימים, בכיר נוסף בשירות הציבורי התפטר ועוד. אבל הממשלה טוענת שהיא עושה זאת בצדק. בינתיים, בוריס ג’ונסון קבע את ה-15 באוקטובר כדדליין הסופי להגיע להסכם סחר. מה שאומר שבריטניה בדרך להיות באותו מצב בו היא הייתה לפני שנחתם איזשהו הסכם, תוך פגיעה פוטנציאלית באמינות שלה. תלוי מה יוצג בחקיקה | צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10
התגעגעתם? אז נחשו מי חזר: הברקזיט. כלומר, הוא אף פעם לא באמת הלך, והמשא ומתן על הסכם הסחר דווח בבלוג מפעם לפעם. אבל עכשיו הברקזיט חוזר לכותרות שוב בעצימות גבוהה. טוב, מה רציתם, להמשיך לדבר על קורונה? אז הנה איך אדריכל הברקזיט בוריס ג’ונסון, האיש שהצליח להעביר הסכם יציאה נגד כל הסיכויים, מחזיר את המצב לאחור והרבה יותר גרוע.
הדברים מתחילים עם דיווח של הפייננשל טיימס שלשום (ב’). לפי הדיווח, חקיקה ממשלתית שצפויה להתפרסם באופן רשמי היום (ד’) תמחק בפועל את המנגנונים שנקבעו בהסכם היציאה מהאיחוד האירופי. בלינק תוכלו לקבל תזכורת מפורטת יותר לגבי האופן בו הסכם היציאה עובד, אבל בגדול החלק החשוב ביותר לזכור הוא שכדי להימנע מגבול קשיח בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, נקבע גבול פנימי בין צפון אירלנד לאי הבריטי. הצעות החוק שהממשלה נוגעות לשוק הפנימי של בריטניה, שאמור להסדיר כיצד סחורה תנוע בין חלקי הממלכה כשזו כבר לא כפופה לרגולציה של האיחוד, ולתקציב המדינה.
לפי הפייננשל טיימס, שלושה נושאים בעייתיים על הפרק. ראשית, לפי הסכם היציאה, ממשלת בריטניה צריכה לתאם עם בריסל תמיכה בעסקים בשטחיה כדי לא להעניק להם יתרון לא הוגן על מדינות האיחוד. את זה הממשלה מעוניינת לשנות. שנית, שינוי הבירוקרטיה הכרוכה בהעברת סחורות מצפון אירלנד לאי הבריטי. שלישית, ממשלת בריטניה תחליט בלי האיחוד אילו סחורות יכולות לחצות את הים האירי בלי מכס. לפי העיתון, שלא מפרט יותר מדי, החקיקה המוצעת מתכוונת לעקוף את כל הנושאים האלו, תוך הכפפת בתי המשפט לחוק החדש במקום להסכם היציאה.
הדברים האלו כלליים, אבל בהסתמך על הדיווח, יש פה חשש רציני שממשלת בריטניה מובילה להפרת הסכם עליו היא חתמה. לא רק זה. בוריס ג’ונסון פועל לפגיעה בהסדר שהוא עצמו הגיע אליו כדי להשתחרר מעול ה-backstop. כמובן, עדיין לא בטוח מה בדיוק מתכננים בחקיקה הזו. יכול להיות שנגלה היום שהשד לא כל-כך נורא. אבל זה לא מנע מהתגובות להגיע.
החוק הבינלאומי
אתם יכולים לנחש שבאיחוד האירופי לא בדיוק השתגעו על הרעיון הזה. ביום פרסום הכתבה בפייננשל טיימס, אורסולה פון דר לייר, נשיאת הנציבות האירופית, הזהירה בפאסיב-אגרסיב. היא אמרה שהיא בטוחה שממשלת בריטניה “תיישם את הסכם היציאה, שמהווה התחייבות תחת החוק הבינלאומי ותנאי מוקדם לכל שותפות עתידית”. כמו כן, היא הוסיפה שהפרוטוקול לצפון אירלנד חשוב מאוד לשמירת השלום באזור. זו דרך מאוד דיפלומטית להגיד “אני ממש מקווה שהתקשורת אצלכם מגזימה כי ממש לא כדאי לכם שהיא מדייקת”.
I trust the British government to implement the Withdrawal Agreement, an obligation under international law & prerequisite for any future partnership. Protocol on Ireland/Northern Ireland is essential to protect peace and stability on the island & integrity of the single market.
— Ursula von der Leyen (@vonderleyen) September 7, 2020
גם בתוך הממלכה נשמעה הביקורת. ג’ונת’ן אשוורת’, שר הבריאות בממשלת הצללים, טען שבוריס ג’ונסון הבטיח שיש הסכם מוכן ושהעביר את הסכם היציאה בפרלמנט. לכן, נראה שהוא הוליך שולל את הציבור. מישל אוניל, סגנית השרה הראשונה של צפון אירלנד, טענה שחזרה לאחור מפרוטוקול צפון אירלנד תהיה לא פחות מבגידה. השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ון הזהירה שאם הדברים המדווחים יעברו אז הסיכוי ליציאה בלי הסכם בכלל יגדל.
הממשלה הכחישה שהחקיקה המוצעת תפגע איכשהו בהסכם היציאה. לדבריה, זה רק יבהיר כמה נקודות. אבל אז אתמול (ג’) קרה דבר יוצא דופן בחוצפתו. בוב ניל, יו”ר ועדת המשפט וחבר פרלמנט שמרני, הפנה בפרלמנט שאלה לממשלה. לדבריו, הממשלה דיברה ללא הפסק על כך שהיא מכבדת את שלטון החוק, וששלטון החוק לא נתון למו”מ. לכן, הוא שאל, האם הממשלה יכולה להבטיח שלא יהיה בחקיקה משהו שמפר או מפר פוטנציאלית את החוק הבינלאומי. מי שהשיב בשם הממשלה היה שר צפון אירלנד ברנדון לואיס. הוא ענה: “כן, זה מפר את החוק הבינלאומי באופן מאוד נקודתי ומוגבל”. וחשבתי ש”מחבל רק ללילה אחד” היה טיעון אידיוטי. לואיס המשיך ואמר שהממשלה עדיין מחויבת לפרוטוקול צפון אירלנד. ובכל זאת, שר בממשלה מודה שהממשלה מתכוונת להפר את החוק הבינלאומי. יש לי הרגשה שאני יודע מה קיר סטארמר הולך לשאול היום את ג’ונסון בפרלמנט.
תגובת נגד שמרנית
מי שנטו מאוד לא לאהוב את התשובה הזו היו חברי פרלמנט שמרנים מהספסלים האחוריים. שניים בלטו במיוחד: האחד הוא בוב ניל, שהזכרנו קודם. לאחר שהכריח את הממשלה להודות שהיא הולכת להפר את החוק הבינלאומי (באופן נקודתי ומוגבל, כמובן), הוא גם התראיין לערוץ 4. שם הוא נזהר מהאשמות קשות כלפי הממשלה, בגלל שהחקיקה עוד לא התפרסמה. אבל הוא כן הזהיר שהוא לא ישתוק אם לאחר פרסום החקיקה יתברר שבאמת ממשלת בריטניה מתכוונת לצעוד לעבר הפרת החוק. לטענה שהממשלה מתכננת את זה כסוג של רשת ביטחון למקרה שדברים מול האיחוד לא יסתדרו הוא ענה שאם רשת הביטחון כוללת את הפרת החוק אז לא ניתן להתייחס אליה כרשת ביטחון.
השנייה להתעצבן הייתה אחת, אולי שמעתם עליה, ת’רזה מיי. היא שאלה את ברנדון לואיס מה בדיוק הממשלה הולכת לעשות כדי שמדינות אחרות יסמכו על בריטניה בעתיד אחרי שהיא מפרה בכזו בוטות הסכם עליו היא חתומה. לואיס השיב שהסכם היציאה הוא לא כמו כל הסכם אחר, כי הוא נחתם מתוך הנחה שיהיה אפשר להגיע להבנות. זה, במחילה, בולשיט. ה-backstop נועד למקרה בו תסתיים תקופת המעבר בלי שהושגו הבנות, כדי שצפון אירלנד לא תתפוצץ. פרוטוקול צפון אירלנד של ג’ונסון היה אמור לתת את אותו ביטחון לצפון אירלנד, רק בלי לשאוב את כל הממלכה לחוקי האיחוד. להגיד שבגלל ששיחות הסחר לא ממש מתקדמות אז אפשר להפר את ההסכם זה בגדר חוצפה יוצאת דופן.
עזיבת הפרקליט
הרבה בכירים בשירות הציבורי עוזבים את תפקידם תחת ממשל ג’ונסון. אתמול הגיע תורו של עוד אחד. הפעם מדובר בג’ונת’ן ג’ונס, מנכ”ל המחלקה המשפטית של הממשלה. הוא היה אמור לעזוב את תפקידו רק באפריל, אבל החליט להתפטר מוקדם יותר. לפי הסברות, הוא לא מוכן לשתף פעולה עם הממשלה על החקיקה הזו. הממשלה לא התייחסה לטענה האחרונה, אבל אישרה שאכן ג’ונס התפטר. גם הלייבור וגם הליברל-דמוקרטים חלקו לו מחמאות ואמרו שקשה להאשים אותו שהוא לא מסוגל לשרת תחת הממשלה הנוכחית.
ג’ונס הוא הבכיר השישי בשירות הציבורי שמסיים את תפקידו השנה בנסיבות לא משמחות. אחרים פוטרו או התפטרו מסיבות שונות ש”פרישה לפנסיה” לא הייתה אחת מהן. תחת ממשלה אחרת זה היה עשוי להיראות כחוסר יציבות ואובדן שליטה. אבל זו הממשלה של בוריס ג’ונסון, שמבחינתו כל בכיר שעוזב ומאפשר לו לשים במקום מישהו שיהדק את שליטת דאונינג 10 במתרחש זו סיבה למסיבה. אבל זה לפעם אחרת.
ראש האופוזיציה
לא שכחנו מישהו? אה כן, קיר סטארמר. בכל זאת, ראש האופוזיציה. הוא התראיין לסקיי ניוז ולערוץ 4. וזה היה מעט מביך. במרוץ לראשות הלייבור כתבתי על סטארמר: “הוא איפשהו באמצע, מתחמק ככל האפשר מלהגיד משהו אמיתי ובעל משמעות”. אחרי שניצח היה נראה שהצליח קצת להתגבר על הצורך לרצות את מתפקדי הלייבור, והתחיל לומר דברים מעט יותר ברורים. אבל בראיונות האלו הוא חזר להימנע מלהגיד מה העמדה המפורשת שלו ויותר להגיד מה בוריס ג’ונסון צריך לעשות. החלק האחרון חשוב לתפקידו כראש האופוזיציה, אבל כשהמראיינים צריכים להתעקש איתו שיגיד את עמדתו שלו זה קצת עצוב.
גם הביקורת של סטארמר לא הייתה נשכנית במיוחד. הוא אמר את מה שכולם כבר אמרו: ג’ונסון הבטיח עסקה טובה. הוא ניצח בזכות זה בבחירות 2019. עכשיו שיקיים את הבטחתו. לא משהו שלא שמענו כבר מכל שאר חברי האופוזיציה. אבל התשובות שלו כיצד בכוונתו להיאבק בפגיעה בחוק הבינלאומי, אם יתברר שיש כזו, היו פשוט לא מספקות. נראה שכמו שג’רמי קורבין ניסה לשנות את השיח לכיוונים אחרים מברקזיט, סטארמר לא רוצה לתת לברקזיט לחזור לראש סדר העדיפויות. בכל זאת, כשר הברקזיט בממשלת הצללים של קורבין, הוא חתום על מדיניות הברקזיט הכושלת של המפלגה. אז נכון שסטארמר אמר כעת שהוא לא חושב שיש טעם בדיבורים על לחדש את החברות באיחוד, אבל עדיין נראה שהוא לא רוצה שנזכור את ההיסטוריה האישית שלו בנושא.
ובינתיים
ועוד משהו שקרה במקביל אבל לא פחות חשוב. ביום בו פורסמה הכתבה של הפייננשל טיימס, בוריס ג’ונסון יצא בהצהרה משלו. בהצהרה הוא קבע את הדדליין להגעה להסכם סחר: ה-15 באוקטובר, בהתאם לפגישה של מועצת אירופה שתצטרך לאשר את ההסכם. אם עד אז לא יהיה הסכם לאשר, בריטניה תסיים את תקופת המעבר בלי שום הסכם. לדבריו, יהיו לזה משמעויות חיוביות עבור בריטניה, שתקבל חזרה שליטה על עצמה. כמו כן, הבטיח ג’ונסון, הדלת עבור הסכם סחר עם האיחוד תהיה פתוחה, גם אם לא יצליחו להגיע להסכם במסגרת הזמן. בקיצור, קצת יותר מחודש – זוז!
כמו כן, ג’ונסון כתב בהצהרה שבמקרה כזה בריטניה תסחור עם האיחוד כמו שאוסטרליה עושה את זה. מה שהוא קרא לו “הסדרי סחר”. רק שלאוסטרליה יש הסדרים חתומים, שמבוססים על כוונות של שני הצדדים. זה ממש לא ברור מאליו שבריטניה תוכל לקבל את אותם ההסדרים או הסדרים כלשהם. לאיחוד אמנם יש אינטרס משלו לאפשר להסדרים כאלו לקרות, אבל ג’ונסון מבטיח אותם באופן חד-צדדי. אבל ג’ונסון אף פעם לא היה חזק במיוחד בפרטים של הדברים האלו.
אז איפה אנחנו עומדים?
יכול להיות שהכוונות של הממשלה להפר את החוק הבינלאומי מהווה איזושהי אסטרטגיית מו”מ גאונית. האיחוד יילחץ שהיציאה ללא הסכם תהיה על מלא, כולל בלי פרוטוקול, ויסכים להתגמש. אולי. אבל זה משחק באש. כמה ירוצו לחתום על הסכמים עם ממשלה שמנסה לעקם הסכמים שהיא חתומה עליהם כטקטיקת מו”מ? כי גם אם הממשלה לא באמת מתכוונת להפר את החוק הבינלאומי, הטקטיקה מצריכה שיאמינו שהיא כן.
גם יכול להיות שנגלה היום בחקיקה שאין שום דבר בעייתי בה מבחינת הסכם היציאה. אולי. לפעמים התקשורת באמת מגזימה. אבל אם זה המצב, למה שר בכיר בממשלה אמר שהיא כן מתכוונת להפר את החוק הבינלאומי? האם הוא אידיוט גמור? יכול להיות, אבל זה עדיין מעלה תמיהה ששר אומר שהממשלה שלו מתכוונת להפר את החוק ולא מקבל הודעה שכשהוא מסיים בפרלמנט שיגיע לדאונינג 10 לשיחת פיטורין. נכון שג’ונסון לא מאוד מוטרד מדברים כאלה, אבל גם לו יש קווים אדומים בעניין.
אבל אם הכל נכון, אז מה שבעיקר קורה פה זה שאחרי שכמעט שנה בריטניה הייתה בסכנת יציאה ללא הסכם מהאיחוד האירופי, היא שוב בסכנה כזו. ואני לא מתכוון ליציאה בלי הסכם סחר, אני מתכוון לבלי הסכם (כמעט). אם בריטניה תגרוס את הסכם היציאה עם החקיקה שלה, זה עלול להוביל לגבול קשיח באירלנד. שזה מה שהיה קורה אם בריטניה לא הייתה חותמת על כלום מלכתחילה. רק שעכשיו, אם זה יקרה, זה יקרה באמצע מגיפה, ועם אפס קרדיט לממשלת בריטניה הנוכחית, ולא בטוח שגם זו שאחריה תוכל לתקן את הנזק.
אבל לא לדאוג. הנזק יהיה נקודתי ומוגבל.