חדשות בקטנה: ארבעה סיפורים קטנים לסופ”ש. השיחות עם האיחוד האירופי על הסכם סחר נמצאות רגע מקריסה, והממשלה חוששת שתיאלץ להנחית מזון ממטוסים בתעלת למאנש. ה-BBC הרגיז את האומה כאשר התלבט לגבי שירים פטריוטיים בקונצרט שנתי אותו הוא משדר. הדיילי מייל הרס לבוריס ג’ונסון את החופשה בסקוטלנד, וזה מיהר להאשים את ה-SNP בהדלפות. ולסיום, הפקידים הבכירים במשרד החינוך סיימו את תפקידם על רקע סאגת הציונים, ורבים טוענים שג’ונסון הקריב אותם לטובת עורו של שר החינוך. אבל לא בטוח שזה באג ולא פיצ’ר | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

לקראת התנגשות

זוכרים את הברקזיט? עניין קטן כזה שעד שהתחלנו להתעניין באפידמיולוגיה היה הנושא המוביל בבלוג הזה? אז להזכירכם, הוא עוד לא באמת נגמר. הרי צריך לסגור הסכם סחר עם האיחוד ועם שאר העולם. ב-31 בדצמבר תגיע לקצה תקופת המעבר, ואז הסכמי הסחר הקבועים ייכנסו לתוקף. כלומר, אם ייחתמו. ואם שואלים את הנושא ונותן מטעם האיחוד מישל ברנייה, זה לא צפוי לקרות בזמן. מקבילו הבריטי דייוויד פרוסט טען ל”התקדמות קטנה”, אבל ברנייה בספק שייצא מזה הסכם. בנוסף על זה, ממש היום קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הצהירה שנמאס לה, ושהגיע הזמן להתקדם. השבועות הקרובים, לדבריה, הם קריטיים. התחושה הכללית היא שהשיחות הן רגע מקריסה. והעובדה שגורמים במפלגה השמרנית לוחצים לשאת ולתת מחדש גם על הסכם היציאה עצמו לבטח לא מוסיפה לאמון בין הצדדים.

ולמרות האופטימיות שבוריס ג’ונסון מקרין כלפי חוץ, לא בטוח שהוא משוכנע בכך בעצמו. לתקשורת הודלפו מסמכים ממשלתיים לקראת תרחיש משולב של גל שני של קורונה, שפעת עונתית ויציאה ללא הסכם. בואו נגיד שהתרחיש הזה לא אופטימי, וכולל גם השלכת מזון ממטוסים לאיי התעלה שבאחריות הממלכה. חיל הים עשוי להיות נחוץ למניעת התנגשויות בין דייגים בריטים לדייגים אירופאים. לא שזה רע שהממשלה מתכוננת לתרחיש הגרוע ביותר, אבל מבקרי הממשלה מן הסתם תוהים למה היה צריך להתעקש שלא תהיה הארכה ולהביא את בריטניה לנקודה הזו באמצע מגיפה עולמית.

משלי, בריטניה!

הכל בגלל שיר. יכול להיות שיצא לכם לשמוע על הפרומס של ה-BBC. מדובר בפסטיבל קיץ שנתי של קונצרטים. הערב האחרון הוא הערב הגדול של הפסטיבל, שמדובר במלואו על-ידי, ניחשתם נכון, ה-BBC. אחת המסורות בערב הזה הוא לנגן שירי פטריוטיזם כמו “משלי, בריטניה!” (Rule, Britannia!). אבל השנה היה דיבור על שינוי בתכניות. אני לא מדבר רק על זה שהשנה האירוע ייערך בלי קהל. ביום ראשון הסאנדיי טיימס חשף שב-BBC דנו באפשרות לא לנגן השנה את “משלי, בריטניה!” ועוד שני שירים. הרקע הוא ההפגנות של Black Lives Matter, והעובדה שהשירים האלו נחשבים לאימפריאליסטיים.

וזה יצר בלגן. רבים חשו שאחרי שלקחו להם את הפסלים, באו לקחת להם גם את השירים. הממשלה הודיעה שהיא לא מתערבת בהחלטות של ה-BBC, וה-BBC אמר ששום דבר לא הוחלט. אבל שר התרבות אוליבר דאודן צייץ שהוא “מודאג” מהשמועות על זריקת השירים הקלאסיים האלו. השרה לשעבר אנדריאה לדסם תהתה אם איבדו שם קשר עם המציאות. פורסמו סקרים שהראו שרוב הציבור רוצה שינגנו את השירים האלו בערב הסיום. דון בלק, ששיתף פעולה בהלחנה של כמה שירי ג’יימס בונד, יצא גם הוא נגד הרעיון.

רק שיש לסיפור הזה צד שני: ה-BBC לא התכוון למחוק את השירים האלו מהרפרטואר. השנה, השירים האלו רק ינוגנו, בלי שירה. הסיבה היא לא המילים עצמן, אלא העניין הזה שיש מגיפה ומעדיפים לא לגרום לזמרים להתחיל לירוק אפילו יותר, גם אם הם מסכנים רק את הנגנים והצלמים. הרבה לא השתכנעו, למשל ראש הממשלה בוריס ג’ונסון. הוא תקף את ה-BBC וטען ש”הגיע הזמן שנפסיק את המבוכה הקרינג’ית מההיסטוריה שלנו”. דובר ה-BBC החזיר ואמר שבשנה הבאה השירים יושרו כמו שצריך, כשלא יהיו הגבלות קורונה (בתקווה). אבל הזעם כבר שם, ויש מקום להאמין שהייתה גם פוליטיקה מאחורי זה. וכשהדיון על תקצוב ה-BBC עולה כל הזמן, זה בטוח לא משהו שמוסיף לצד של ה-BBC.

הלכה החופשה

סקוטלנד היא מקום מומלץ לנופש. בוריס ג’ונסון גם חשב כך, בהתחשב בעובדה שהוא עצמו קבע שם את החופשה שלו יחד עם ארוסתו ובנו. לצערו של ג’ונסון, בריטניה היא בין השאר גם בירת הצהובונים. הדיילי מייל, למשל. וזה פרסם תמונות בלעדיות מהחופשה, שהתבררה כבית קיט על החוף. בתמונות נראה בית חוף חביב, שבחצרו אוהל בגודל בינוני. קיומו של האוהל העלה תהיות: בשביל מה? האם לג’ונסון היה אורח שהוא ניסה לשים מחוץ לבית בגלל ההגבלות? אחרים טענו שמשפחת ג’ונסון העבירה שם את הלילות. אבל עד פה זו בעיקר הרכילות, שהיא לא מאוד מעניינת. לא לשם כך התכנסנו (וסלחו לי על הבדיחה שהוכנסה בציוץ, אבל רק הוא כלל תמונה טובה של השער).

בגלל פרסום התמונות, שהסגירו את מקום השהייה של ג’ונסון, הוחלט שיש לקצר את החופשה ולחזור הביתה. מי שהואשמו בהדלפות לדיילי מייל היו ה-SNP. העוינות בין ג’ונסון לבין ה-SNP היא לא בדיוק סוד מדינה. אבל זו לא הייתה האשמה כללית נגד ה-SNP, אלא הרבה יותר ספציפית נגד ראש שלוחת המפלגה לווסטמינסטר, איאן בלאקפורד, עקב היותו מקומי. הצלם אמנם אישר לתקשורת שהמדליפים היו בכלל מצוות הביטחון של ג’ונסון, אבל העצבים לא שכחו. בלאקפורד, כמו שאתם יכולים להניח, התעצבן מאוד מהטענות שהופנו נגדו. הוא טען שכדי להסיח את הדעת מכישלונות הממשלה, דאונינג 10 החליטו ליצור סערה שהביאה להרבה מאוד תגובות נאצה נגדו.

הסערה שככה בינתיים, אבל היא מדגימה היטב את המתחים בין השלטון השמרני של הממלכה לבין ממשלת ה-SNP של סקוטלנד. ספק שג’ונסון באמת האמין שבלאקפורד כל-כך לא מחבב אותו שהוא יהרוס לו את החופשה. אבל הבחירות בסקוטלנד הולכות ומתקרבות, התמיכה בעצמאות סקוטית נראית כעולה, והשמרנים עדיין לא ממריאים שם. אז מה רע בלזרוק קצת רפש?

הפקידות אשמה

ולסיום, רק כדי שלא יהיה פספוס כלשהו מהמבזקים, שווה לדבר על הפיטורים שהביאה סאגת ציוני הבגרויות. לא, לא של שר החינוך גווין ויליאמסון. נכון לכתיבת שורות אלו מקומו בממשלה יציב, וסביר להניח שכל עוד הוא לא יפשל סמוך לבחירות כך המצב יישאר. אבל הפקידות הבכירה מצאה את עצמה הולכת הביתה. ראשונה הייתה סאלי קולייר, ראשת מרכז הבחינות הממשלתי, שהודיעה על התפטרותה. יום למחרת גם מנכ”ל משרד החינוך ג’ונת’ן סלייטר סיים את תפקידו, שנה לפני המתוכנן.

גווין ויליאמסון
הג’וב שלו בטוח. גווין ויליאמסון (צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10)

בוריס ג’ונסון אמר שיש צורך ב”מנהיגות פקידותית חדשה” (fresh official leadership). זה כבר עצבן את אנשי השירות הציבורי, שטענו שג’ונסון זורק אותם מתחת לגלגלי האוטובוס כדי להימנע מהדרג הפוליטי לקחת אחריות על העניין. אבל כנראה שג’ונסון פשוט מעוניין לזרוק את השירות הציבורי מתחת לגלגלי האוטובוס. הרי ג’ונסון, יחד עם דומיניק קאמינגס, מעוניין ברפורמה מרחיקת לכת בשירות הציבורי שתעביר הרבה מהכוחות ממנו לפוליטיקאים. גם בלי הצורך התמוה שלו להגן על ויליאמסון, לגרום לפקידים בכירים ללכת כדי שיוכל להחליף אותם באנשים שנוחים לו יותר זה אינטרס מובהק שלו. מבחינת ג’ונסון, מאשימים רבים, הפקידים הבכירים האלו הם לא קורבן שהוקרב כדי להציל את עורו. הם היו צריכים ללכת בכל מקרה, וטוב שהייתה פארסה שתכפה זאת עליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *