ציונים לא חשובים? ספרו על זה לתלמידי סקוטלנד, שמתוכם רבים גילו שבשיטת הציונים לימי קורונה הורידו את הציונים שהמורים מצאו לנכון להעניק להם. אחת הסברות היא שהדבר נעשה על סמך היסטוריית הציונים של בתי הספר, מה שפגע בעיקר בתלמידים מאזורים עניים. בהתחלה ממשלת סקוטלנד ניסתה להכחיש, אבל אתמול (ג’) ניקולה סטרג’ון כבר נאלצה להתנצל ולהבטיח תיקון. האופוזיציה הסקוטית, מצדה, כבר דורשת את ראשו של שר החינוך. בינתיים, באנגליה, הסיפור הזה מביא ללחצים על בוריס ג’ונסון להיזהר שמערכת הציונים שלו לא תביא לתוצאות דומות. הוא מבטיח שזה לא יקרה, ובמהלך הלילה אפילו עשה שינויים של הרגע האחרון | בתמונה: אוניברסיטת אדינבורו, שהמסלול אליה היה עלול להיחסם עבור אלפי תלמידים, שנבחרה בהיעדר תמונה חופשית של ההפגנות (צילום: LWYang)

מכירים את זה שציונים במבחנים הופכים לחומר נפץ פוליטי? לא? כי ניקולה סטרג’ון מכירה. הניסיונות של ממשלת סקוטלנד להתמודד עם ביטול הבחינות בשל הקורונה הביאו למערכת ציונים שהייתה – איך לנסח זאת? – לא מאוד מוצלחת. זה הביא להתלקחות פוליטית שכבר מתחילה להשפיע גם על שאר הממלכה המאוחדת.

מה קרה?

אני כנראה לא אחדש לכם אם אגיד שהמגיפה העולמית שאנו חווים כעת הביאה איתה כמה בעיות למהלך החיים התקין. אחת הבעיות שהיה צריך לפתור היא הנושא של הבחינות. בסקוטלנד החליטו ללכת על פתרון יצירתי: לבטל אותן. במקום זאת, הציונים הסופיים של מסיימי התיכון התבססו על הערכות המורים. לא הפתרון האידיאלי, אבל נו זה לא שהמצב כרגע הוא אידיאלי. למרות שזה היה נכון גם בלי קשר לקורונה.

בכל מקרה, ממוצע הציונים שניתן היה גבוה יותר מממוצע הציונים של שנים קודמות. בשנים 2016-2019 הממוצעים עמדו – בהתאם לסוג הבחינה – בין 76.5 ל-80.4. השנה? בין 88.6 ל-92.8. כל הכבוד לנוער הסקוטי של 2020. אבל רגע, זה לא נגמר כאן. תופעות מוכרות ומרגיזות מהאוניברסיטאות הן הנרמול והפקטור השלילי. אז בסקוטלנד הם קראו לזה “מיתון”. זה הביא את ממוצעי הציון לעמוד על בין 78.9 ל-84.9. עדיין ממוצעים גבוהים יותר מאשר בשנים קודמות בכל אחת מהבחינות, אבל הרבה פחות. לפי הבוחנת הראשית של סקוטלנד, רשות ההסמכה הסקוטית (Scottish Qualification Authority) קיבלה כלשונן כשלושה רבעים מהערכות המורים המקוריות. ועדיין, קרוב ל-125 אלף תלמידים נזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס לטובת ה”מיתון” הזה. ללמדכם שלא רק מיתון כלכלי זה מיתון מבאס.

זה לא נגמר כאן: מתברר שמי שהציונים שלהם הורדו היו בעיקר מאזורים עניים. סברה לכך שההחלטה למי “למתן” את הציון ולמי לא נשענה על הרקורד הקודם של בתי הספר. באזורים עניים, רקורד הציונים של בתי הספר נטה להיות גרוע יותר מאשר באזורים העשירים. זה לא אושר באופן רשמי, אבל כאשר נשאלה אם אכן כך בחרו למי להוריד ציונים, השרה הראשונה ניקולה סטרג’ון ענתה שהדבר “אפשרי בהחלט”.

העלו הילוך

למרות שהייתה אפשרות רשמית לערער, התלמידים לא סמכו על זה. קשה להאשים אותם: בכל זאת, אם רבע מהם סבלו מהורדה בציון שהם תופסים כלא מוצדקת, כנראה ש-125 אלף טופסי ערעור בעיקר יתקעו את המערכת ולא ישפרו את המצב. לכן, תלמידים יצאו להפגין במחאה על מדיניות הציונים הסקוטית. לא היה מדובר בהפגנות ענק כלל וכלל, אבל עדיין לא היה מדובר בעניין של מה בכך. בנוסף, יותר מ-35 אלף איש חתמו על עצומה שדרשה לחשב את הציונים מחדש, כשהיא קוראת לשיטת מיתון הציונים “שיטת ציונים מעמדית”.

בהתחלה, ממשלת סקוטלנד עוד ניסתה להכחיש את המחדל. שר החינוך ג’ון סוויני אמר שהוא מוכן לקבל “שיהיו תוצאות פרטניות שיגרמו לאכזבה”, והסביר שבדיוק בשביל זה קיימת מערכת ערעורים חינמית. ניקולה סטרג’ון אמרה שהיא מבינה את התסכול, והבטיחה שמערכת הערעורים תתקן כל אי-צדק שהיה בחלוקת הציונים. אבל אף אחד לא השתכנע והמחאות לא פסקו. אתמול (ג’) ניקולה סטרג’ון ביצעה פניית פרסה מפוארת, והתנצלה. לדבריה, השיטה התמקדה יותר מדי בתמונה הגדולה ומעט מדי בבני האדם האינדיבידואלים שהושפעו ממנה. היא הסבירה שהמטרה של ה”מיתון” הייתה להבטיח שהציונים שהתלמידים יקבלו יהיו בעלי משמעות בדיוק כמו אלו של שנים קודמות (קצת בדומה למטרות הנרמול באוניברסיטאות בישראל). לצערה, למרות הכוונות הטובות, התוצאות היו פחות מוצלחות.

ניקולה סטרג'ון
נאלצה להתנצל. ניקולה סטרג’ון (צילום: ממשלת סקוטלנד)

בינתיים, הצעדים שהממשלה הכריזה עליהם צפויים להשפיע על 75 אלף תלמידים. לא כולם, אבל גם 60 אחוז הם התחלה. ג’ון סוויני, אגב, כבר התנצל על “תחושת אי ההוגנות”. במילים אחרות, מדובר בפניית פרסה מרשימה, ובניגוד לבוריס ג’ונסון בממשלת סקוטלנד אפילו לא מנסים להסתיר אותה.

השלכות פוליטיות

מבחינת ממשלת סקוטלנד מדובר עכשיו בבלגן רציני. מפלגות האופוזיציה כבר דורשות לקיים בפרלמנט הצבעת אי-אמון נגד סוויני. מפלגות השמרנים והלייבור כבר קוראות לו פשוט לקחת אחריות ולהתפטר. פדיחה כזו זה בערך הדבר האחרון שניקולה סטרג’ון זקוקה לו בשנת בחירות. מצד שני, אחרי הביקורות שלה על תרבות לקיחת האחריות של בוריס ג’ונסון, היא תצטרך לעשות משהו כדי לרצות את האלקטורט. לכן, נצטרך לחכות ולראות איך היא תתמודד עם המצב.

ג'ון סוויני
התפטרותו נדרשת. ג’ון סוויני (צילום: ממשלת סקוטלנד)

אבל זה לא נגמר בתחומי סקוטלנד גרידא. גם בשאר הממלכה יש בעיה עם הבחינות. ההתנצלות של סטרג’ון הביאה להפעלת לחץ על בוריס ג’ונסון לעשות את מה שצריך כדי להימנע מבעיות דומות במתן הציונים לתלמידי אנגליה ו-וויילס. קיר סטארמר כבר מתכנן לנצל היום (ד’) את הסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה כדי להעלות את הנושא הזה בדיוק (תיקון: העלאת הנושא על-ידי סטארמר לא נעשתה בפרלמנט). לדבריו, אם השיטה לא תהיה הוגנת, היא עשויה “לשדוד מדור שלם של צעירים את עתידם” על בסיס המיקוד שלהם. נכון לעכשיו, ג’ונסון אמר שהוא “מבין את החרדה” מהאפשרות שהשיטה לא הוגנת, אך דוברו של ג’ונסון מסר שהם מאמינים שהשיטה שננקטה תראה תוצאות הוגנות. במהלך הלילה כבר נעשו במהירות תיקונים שעשויים להזניק את הציונים, מה שזכה לביקורת של מורים בכירים שטענו לפעולה המונעת מתוך פאניקה.

הסיפור הזה הוא לא רק על ציונים שהלכו לא טוב עד לתיקון. הדבר הזה מתהווה לכדי סיפור פוליטי של ממש. בסקוטלנד סטרג’ון תצטרך למצוא דרך להתמודד עם הזעם שעוד נותר באופוזיציה על התנהלות ממשלתה בנושא. בממשלת בריטניה, כרגע ג’ונסון מנסה להרגיע שהכל בסדר, אבל אם גם שם יתברר שמערכת הציונים בעייתית, התגובה בוא תבוא גם נגדו. נראה שהשינויים של הרגע האחרון יצילו אותו מזה, אבל אין לדעת, ונצטרך לחכות ולראות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *