אתמול (ג’) הוטלה פצצה בממלכה: ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט פרסמה דוח מטעמה שעיסוקו מעורבותה של רוסיה בהליכים הדמוקרטיים בבריטניה. לפי הדוח, לאחר שהגיע מידע על ניסיונות רוסיים להתערב במשאל העם בסקוטלנד ב-2014, הממשלה לא עשתה דבר כדי להגן על עצמה מניסיונות עתידיים שכאלה עד אחרי משאל העם על הברקזיט. גם התגובה הזו לא הייתה מוצלחת במיוחד. ולמרות שבעידן של קמרון ומיי עסקינן, גם ממשלתו של בוריס ג’ונסון חטפה ביקורת. ראשית, בשל התירוצים הלא מספקים שנתנה כדי לעכב את פרסום הדוח במשך חודשים. שנית, בגלל סירובה לפתוח בחקירה האם הייתה מעורבות רוסית במשאל העם של 2016. הממשלה מסבירה ש”לא נמצאו ראיות” למעורבות כזו, אך חברי ועדת המודיעין והביטחון טוענים שזה כי היא לא טרחה לחפש אותן | צילום: האומות המאוחדות

כולם כבר יודעים שרוסיה תחת ולדימיר פוטין היא לא בדיוק מדינה שמכבדת ריבונות. כלומר, מאוד אכפת לה מהריבונות שלה, אבל לפחות לפי השמועות ריבונות של אחרים זה פחות העניין שלה. לפי הדיווחים היא מעורבת בהתערבות בבחירות של יותר ממדינה מערבית אחת. אחת מהמדינות האלו, לפי החשד, היא בריטניה. אתמול (ג’) ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט שחררה דוח שחיכה זמן רב להשתחרר בנושא מעורבות רוסית בבחירות ובמשאלי העם בממלכה. יותר משהדוח הזה השפיע על יחסיה הרעועים של בריטניה עם רוסיה, הוא השפיע על השיח הפוליטי בתוכה.

תקציר העניינים

הדוח של ועדת המודיעין והביטחון (שפורסם עם כמה צנזורים, מחשש של מה שיעשה בו המודיעין הרוסי), טוען מספר טענות עיקריות. ראשית, לפי הדוח, מדיניות החוץ הרוסית נשענת על משחק סכום-אפס. כל פעולה שתפגע במערב – אותו רוסיה רואה כעוין כלפיה – תיטיב עם רוסיה. אני לא יודע עד כמה זה נכון כי אני לא מבין הרבה ברוסיה, אבל זה מה שהדוח טוען. הדוח גם דן בבריטניה כמטרה. מתברר שלמרות שבריטניה לא מרגישה את הנוכחות הרוסית כמו מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, היא נמצאת בראש בנק מטרות המודיעין הרוסי. ממש קצת אחרי ארצות הברית ונאט”ו. הסיבה לכך היא בעיקר היחסים המיוחדים שיש בין בריטניה וארצות הברית. את השיטה הרוסית אתם כנראה מכירים: הפצה של דיסאינפורמציה בקנה מידה גדול בזמן בחירות או משאלי עם. זה אפילו לא חייב להביא בהכרח לתוצאה ספציפית: המטרה היא פשוט לקדם כאוס.

אבל זה הידע הכללי. נעבור לחלק העסיסי. לפי הדוח, כבר במשאל העם על עצמאות סקוטלנד ב-2014 רוסיה ניסתה להשפיע. למרות זאת, זה לא הביא את ממשלת בריטניה לנקוט באיזשהם אמצעים. כשהגיע משאל העם על הברקזיט ב-2016, הממשלה לא הייתה ערוכה למתקפה כזו. הממשלה התעוררה רק לאחר שהסיפור התפוצץ גם בארצות הברית, אחרי המשאל. וגם אז, הממשלה לא עשתה זאת בדרך משביעת רצון. אחת הסיבות לכשל הייתה התרכזות בלוחמה בטרור. בגלל שהדוח עסק בעיקר בצד הבריטי בסיפור, קרי היערכות הממשלה, הוועדה קוראת לממשלה ולקהילת המודיעין לחקור האם אכן הייתה מעורבות רוסית בקמפיינים ב-2016.

הפגנה בעד הברקזיט - רוסיה
רוסיה עזרה? הפגנה בעד הברקזיט, 2016 (צילום: דרק בנט)

בנוסף, הדוח נכנס לנושאים נוספים הקשורים ליכולת של בריטניה להתגונן מרוסיה. למשל, העובדה שיש סוכנים רוסים שחיים בבריטניה. כמו כן, ישנם לורדים בעלי קשרים עסקיים עם חברות רוסיות שקשורות בטבורן לקרמלין, מה שלפי הדוח דורש חקירה. והמשפט שבאמת מסכם את כל הדוח הזה: “השפעה רוסית בבריטניה היא הנורמלי החדש”.

עיכוב לא מוצדק

לא כל הביקורת שהוטחה בממשלה הוטחה בדוח עצמו. חלקה הוטחה על-ידי חברי הוועדה מחוצה לו, בהקשר אליו. חברי הוועדה ביקרו את הממשלה על העיכוב בפרסום הדוח. להזכירכם, זו לא הפעם הראשונה שהבלוג מזכיר את הדוח הזה. הפעם הקודמת הייתה בדצמבר 2019. אז, בוריס ג’ונסון ספג ביקורת על כך שלא שחרר את הדוח לפני הבחירות הכלליות. לא רק חברי הוועדה הנוכחיים ביקרו את הממשלה על העניין הזה. גם דומיניק גריב, שכבר אינו בפרלמנט אבל היה בין מחברי הדוח, העביר ביקורת קשה על הממשלה. חברי הוועדה שהציגו את הדוח אמרו שהממשלה לא נתנה סיבות מספקות לעיכוב בפרסום, ושאסור לעניין להישנות בעתיד.

גם העובדה שהממשלה מסרבת לדרישת הוועדה לחקור יותר לעומק האם הייתה השפעה רוסית על משאל העם ב-2016 זוכה לביקורת. לפי הממשלה, “לא מצאנו ראיות להתערבות מוצלחת במשאל העם על החברות באיחוד האירופי”. דומיניק גריב, וגם אחרים בוועדה, טוענים שבוודאי שהממשלה לא מצאה ראיות – היא לא טרחה לחפש. או במילים אחרות, היא מעלימה עין ממה שייתכן להתברר כאחת המתקפות הרציניות ביותר על הדמוקרטיה הבריטית מאז 1945.

בוריס ג'ונסון - רוסיה
אם לא מחפשים, לא מוצאים. בוריס ג’ונסון (צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10)

תגובות

כמובן, לא רק לחברי הוועדה יש מה להגיד, אלא גם לגורמים אחרים. הדובר של בוריס ג’ונסון הסביר שוב את עמדת הממשלה לגבי אי-חקירה לגבי מעורבות רוסית ב-2016. כמו כן, כשנשאל, הדובר ענה שג’ונסון “בהחלט” משוכנע בכך שהתוצאות במשאל העם היו הוגנות. שר החוץ דומיניק ראב צייץ כי “רוסיה חייבת לחדול מהתקפותיה על בריטניה ובעלות בריתה”, והבטיח שבריטניה תגן על הדמוקרטיה שלה. לדרישה לחקירה הוא קרא “לא נחוצה”. שרת הפנים פריטי פאטל ושר ההגנה בן ולס לא הגיבו בעניין.

כאמור, החלטת הממשלה שלא לחקור את המעורבות הרוסית זכה לביקורת רבה. חברי פרלמנט מסוימים טוענים שהממשלה “לא רוצה לדעת” מה קרה. ה-SNP החליטה ללכת על תשדיר בו נראה ג’ונסון בקמפיין הבחירות האחרון, אומר שאין ראיות למעורבות רוסית במשאל העם. לאחר מכן, הסרטון עובר לשידור של פרסום הדוח, בו אומר חבר ועדת המודיעין שהממשלה לא יודעת אם הייתה מעורבות רוסית, ושהיא לא יכולה לדעת בלי לבדוק.

שרת החוץ בממשלת הצללים ליסה ננדי החליטה להתייחס לדוח עצמו. לדבריה, הדוח מדבר על ממשלה שכשלה בהגנה על הדמוקרטיה שלה, הגיבה לאט ובסרבול תוך כדי שתחומי האחריות לא לחלוטין ברורים. לכן, אמרה, “אני קוראת לממשלה להתעורר”. סביר להניח שקיר סטארמר יתייחס לזה בעצמו היום (ד’) בשאלות לראש הממשלה.

אבל יש מי שהסתפקו בהצהרות הממשלה. למשל, נייג’ל פרג’. הוא צייץ: “שנים של שקרים והשמצות מצד פוליטקאים רימיינרים והרבה מהתקשורת שלנו. אין שום ראיות למעורבות רוסית ב-Leave.EU או איתי במהלך משאל העם. הכל היה שקר – כעת התנצלויות נדרשות”. כמובן, כפי שכבר הוזכר פה פעמיים, אין ראיות כי לא חיפשו אותן. עם זאת, סביר להניח שגם אם יימצאו ראיות למעורבות רוסית, היא לא תהיה קשורה לנייג’ל פרג’. לאיש יש רקורד של שני עשורים בהתנגדות לאיחוד האירופי. לכן, שאלא אם הוא סוכן שגויס על-ידי בוריס ילצין, כנראה שהוא לא קשור לרוסים אלא באמת מאמין בזה.

אחריות

צריך קודם להגיד את זה: האחריות לכל הקרקס הזה מתחילה הרבה לפני בוריס ג’ונסון. ב-2014, הוא היה עדיין ראש עיריית לונדון. ראש הממשלה היה דייוויד קמרון, שקיבל אזהרות ולא נראה ששעה להן. כפי שזה נראה גם מחליפתו ת’רזה מיי לא עשתה עבודה מי יודע מה מוצלחת בטיפול בבעיה. כמי שהייתה שרת הפנים קודם לכן, ששמה לא מעט דגש על ביטחון פנים, דווקא היה אפשר לצפות ממנה לתגובה אחרת. בוריס ג’ונסון, אם כן, לא אשם בכשלים הללו. הבעיות העיקריות עם בוריס ג’ונסון הן שהוא עיכב את פרסום הדוח, ושכעת לא נראה שהוא מעוניין לקחת את אחת המסקנות שלו ברצינות.

ולדימיר פוטין ות'רזה מיי - רוסיה
גם לה יש אחריות. ת’רזה מיי עם ולדימיר פוטין (צילום: משרד התקשורת והמידע הנשיאותי של רוסיה)

עיכוב הפרסום נבע ככל הנראה משיקולי בחירות, שקשה לתרץ. לעומת זאת, יש לממשלה סיבה טובה מאוד להימנע מחקירה של ממש בדבר המעורבות הרוסית במשאל העם ב-2016. בפוסט הקודם כתבתי שזה עלול לעורר שדים. אם עכשיו הממשלה תיכנס ברצינות לתוך העניין הזה, ותמצא שהייתה מעורבות רוסית במשאל העם, הרימיינרים יתעוררו. דרישות למשאל עם על הגשת בקשת הצטרפות לאיחוד האירופי יעלו. הממשלה הזו, שנבחרה על גלי משבר הברקזיט והרצון לסיים איתו, לא יכולה להרשות לעצמה דבר כזה. לא מדובר בוועדת חקירה לאסון שהתרחש, שאחריו מסיקים מסקנות, עורפים ראש או שניים ועוברים הלאה. זה יצית את כל ויכוח הברקזיט מחדש וביתר שאת. מצד שני, ההתנהלות שלה כרגע גם לא בדיוק מרגיעה את העניינים. סביר להניח שכמו עם פרשיות אחרות מהחודשים האחרונים, ג’ונסון פשוט ייתן לעניין הזה לחלוף. בעוד כמה ימים הקורונה שוב תתפוס את הכותרות, ואף אחד לא יזכור את הדוח הזה.

השאלה היא, אם כן, האם לפחות הממשלה תדאג לשפר את יכולות ההגנה שלה על הבחירות הבאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *