חדשות בקטנה: בריטניה מתכוונת להוציא עד 2027 את וואוויי הסינית מתשתיות ה-G5 שלה, ועדיין יש כאלו שטוענים שזה לא מספיק. שמימה בגום, אזרחית בריטניה שהצטרפה לדאע”ש, קיבלה אישור מבית המשפט להיכנס לבריטניה כדי לערער על שלילת אזרחותה, מה שעורר זעם רב. הממשלה קבעה חובת לבישת מסכות בחנויות ברחבי אנגליה, וכדי להראות מחויבות רכשה מסכות של עשרה קווי ייצור. דו”ח מודיעיני מצביע על קנוניה רוסית לפרוץ למאגרי הניסויים לחיסון לקורונה, והשבוע אמור להתפרסם גם דו”ח על מעורבות רוסית בפוליטיקה הבריטית. ולסיום, הממשלה מרחיבה את המעורבות שלה במשבר בהונג קונג, על-ידי יציאה מהסכם ההסגרה שיש לה עם הטריטוריה. זאת, כדי שלא יוסגרו משם אנשים לרשויות בסין | צילום: Raysonho, ויקיפדיה

בשבוע האחרון הייתי מעט עמוס, ולכן יש כמה סיפורים שהתפספסו. אז כדי לחזור ללופ, הנה העיקריים שבהם.

ביי ביי וואוויי

נתחיל עם סיפור מהשבוע שעבר שנמצא תחת מעקב של הבלוג בחודשים האחרונים: וואוויי. אם אתם זוכרים, בתחילת 2020, קצת לפני שהקורונה נכנסה לחיינו, הממשלה התכוונה לתת לחברה הסינית גישה מוגבלת לתשתית ה-G5 במדינה. הדבר הביא לקרע רציני בתוך המפלגה השמרנית. כעת, ולא בפעם הראשונה, הממשלה לוקחת פניית פרסה. לפני שבוע שר הדיגיטל, התרבות, התקשורת והספורט אוליבר דאודן עדכן את הפרלמנט לגבי שינוי מדיניות בנושא. לפי עדכון המדיניות, החל מ-2021 ייאסר על ספקיות הסלולר לרכוש ציוד של וואוויי. ולא בטוח שלספקיות כדאי פשוט למהר ולקנות הכל עכשיו: עד 2027 כל הציוד של החברה שכבר משמש את רשתות הסלולר יוחלף.

אוליבר דאודן
גומרים עניין עד 2027. אוליבר דאודן (צילום: ריצ’רד טאונשנד)

עדיין לא כולם מרוצים, כמובן. השמרנים המורדים חושבים שלחכות עד 2027 זה יותר מדי, שכן לדבריהם החברה הסינית מהווה סכנה ביטחונית מידית. לפי הספירה שלהם, אם מפלגות האופוזיציה ישתפו עמם פעולה, יש להם מספיק קולות כדי לנצח את הממשלה בעניין הזה. הדרישה שלהם היא להקדים את מועד ההסרה של ציוד וואוויי מהתשתיות עד 2026 לכל המאוחר, אבל לא רק מה-G5. גם רשתות G4 ו-G3 על הכוונת. בקיצור, המאבק בתוך המפלגה הזה לא תם ולא נשלם.

ואיך לא, גם ממשלת סין לא בדיוק מצטרפת למסיבה. משרד החוץ הסיני טען שממשלת בריטניה השתמשה ב”סיכון נטול בסיס” כתירוץ ליישר קו עם ארצות הברית. ארצות הברית, נזכיר, לחצה על בריטניה לא לתת לוואוויי גישה לתשתית ה-G5 שלה, וגם נמצאת במלחמת סחר עם סין. בריטניה עכשיו בכל מקרה נמצאת במוד של יותר עמוד שדרה מול סין, לטובת יחסים עם מדינות אחרות. אבל אין ספק שבריטניה תתמודד עוד זמן רב עם הנושא של וואוויי.

ד”ש מדאע”ש

ועוד סיפור שהסעיר את הממלכה בימים האחרונים, ועדיין לא נגמר. סביר להניח שגם בחדשות הישראליות נתקלתם בשם שמימה בגום. למקרה שלא, הנה התקציר: בגום, היום בת 20, הייתה תושבת מזרח לונדון. ב-2015 היא ועוד שתי חברות שלה ללימודים נסעו על דעת עצמן לסוריה כדי להצטרף לכוחות דאע”ש. ב-2019 היא נמצאה במחנה פליטים סורי, כשהיא בחודש התשיעי להיריון (הוולד מת בהמשך מדלקת ריאות). שר הפנים דאז סאג’יד ג’אוויד שלל את אזרחותה של בגום. היא מצדה החליטה לערער על ההחלטה. מה שהקפיץ הרבה מאוד פיוזים בבריטניה היה פסיקת בית המשפט בשבוע שעבר, לפיה בגום תוכל להיכנס לבריטניה כדי לנמק את הערעור שלה.

משרד הפנים מיהר להודיע שהוא מתכוון לבחון את האפשרות לערער על פסיקת בית המשפט. אבל יותר מעניין, היה שבוריס ג’ונסון עצמו נדרש לסוגיה. מה שהרגיז אותו היה שמישהי שאזרחותה נשללה ממנה בשל היותה סיכון ביטחוני בכלל זכאית לסעד משפטי. לדבריו, זה “לכל הפחות מוזר”. הוא הבטיח שהדבר יעבור הסתכלות. תוך כדי, הוא גם שוב העלה את הוויכוח לגבי מערכת המשפט, כשאמר שייתכן שהביקורת השיפוטית הולכת רחוק מדי. הממשלה גם כך מעוניינת להחליש את בית המשפט העליון, כך שבהחלט ייתכן שהמקרה של שמימה בגום – שראוי לבחינה בפני עצמו – הולך גם להוות טריגר להמשיך המדיניות הזו.

בית המשפט העליון של בריטניה
נכנס לתוך האש. אולם בית המשפט העליון (צילום: אנדריאס בונן)

מסכות חובה

החל מיום שישי הקרוב, תהיה חובה לשים מסכה בחנויות באנגליה. הקנס למי שיפרו את התקנה החדשה צפוי להגיע למאה ליש”ט. זאת, אחרי שמאמצע יוני חובה לשים מסכה בתחבורה הציבורית ובמתקני ה-NHS. כמו כל דבר, גם על זה הייתה ביקורת. דסמונד סוויין, חבר פרלמנט שמרני, טען שמדובר ב”כפייה מפלצתית” ואמר שזה יגרום לו ללכת לקניות פחות. מצד שני, בלייבור דווקא ביקרו את הממשלה על כך שהיא קיבלה את ההחלטה הזו בשבוע שעבר ובכך נתנה מרווח לא נחוץ של 11 ימים מרגע ההחלטה ועד רגע היישום. שר הסביבה ג’ורג’ יוסטיס טען שזה על-מנת לאפשר לאנשים להתכונן. השאלה היא אם באמת יש צורך בכמעט שבועיים.

מסכה
בקרוב חובה בחנויות. צילום: טים דנל

יכול להיות שהצורך בהתארגנות היה יותר של הממשלה? כי היא קנתה 10 קווי יצור של מסכות בשווי של 14 מיליון ליש”ט. הייתם יכולים לחשוב שהדבר ישמש או כדי לאפשר לציבור לקבל מסכות בחינם או פשוט לצורכי עובדי המגזר הציבורי. ובכן, לא. המסכות יימכרו על-ידי הממשלה לגופים ציבוריים וחברות במגזר הפרטי, כדי לעודד את הייצור של מסכות. לי זה נשמע כמו תרגיל כלכלי דיי מטופש, אבל הממשלה טוענת שהדבר הוסיף יצר 300 מקומות עבודה והחזיר חמישים איש מחל”ת. גם משהו.

מרגלים רוסים

כידוע, בריטניה לא רק בריב עם סין, אלא גם עם רוסיה. והפעם: דו”ח מודיעיני שטוען שמרגלים רוסים מנסים לרגל אחר חברות שעובדות על חיסון לקורונה. הדבר נכון לא רק לגבי חברות בריטיות, אלא גם אמריקאיות וקנדיות. נכון לעכשיו, כנראה שהמחקרים לא נפגעו על-ידי האקרים רוסים, אבל זה עדיין איום שצריך לשים אליו לב. רוסיה, אגב, מכחישה כל מעורבות בסגנון הזה. אשרי המאמין. מצד שני, אם זה מעודד מישהו, יש טענות שרוסיה לא הייתה לבד במאמצי הפריצה האלו.

כדי לתת עוד מכה ליחסים עם רוסיה, השבוע אמור להיות מפורסם דו”ח מודיעיני נוסף לגבי מעורבות רוסית בפוליטיקה הבריטית. הכוונה היא לבחירות וגם למשאל העם על הברקזיט. הבעיה בדו”ח הזה היא פחות היחסים עם רוסיה, שגם ככה לא מדהימים, אלא דווקא הפוליטיקה הפנימית של בריטניה. אם הדו”ח הזה יעיד על מעורבות רוסית חזקה במשאל העם, זה עלול לעורר שדים מצד רימיינרים שיטענו שרוסיה גנבה להם את המשאל. זה לא אומר שלא צריך לפרסם את הדו”ח כמובן – מדובר בעניין חשוב עם עניין לציבור. ועדיין, הכנות להשלכות אפשריות של מעשים זה מה שעושים בבלוג הזה.

חזרה לסין

התחלנו בסין אז בה גם נסיים. העוקבים האדוקים ודאי יודעים שבריטניה החליטה להתערב עמוק במשבר בהונג קונג. בפעם הקודמת היה מדובר במתן ויזות עבודה לשלושה מיליון מתושבי הטריטוריה. אתמול (ב’), דומיניק ראב הודיע על יציאה מהסכמי ההסגרה שיש לבריטניה עם הרשויות בהונג קונג. זאת, בתגובה לניסיונות של סין להחיל חוקים הקשורים להסגרה בין הונג קונג לסין. הדבר גרם לממשלה לחשוש שאזרחי הונג קונג שיוסגרו לרשויות ימצאו את עצמם מגיעים לרשויות בבייג’ינג.

הפגנות הונג קונג
בריטניה בחרה צד. מההפגנות בהונג קונג בקיץ שעבר (צילום: Voice of America)

ראב אמר שהוא מעוניין במערכת יחסים חיובית עם סין, אבל קשה להגיד שהצעד הזה, יחד עם איסור מכירת נשק להונג קונג, משיג את זה. ממשלת סין טענה שבריטניה מתערבת בעניינים פנימיים שלה. כמו כן, לדבריה, תהיה לכל הצעדים האלו של בריטניה תגובה. המוכנות של בריטניה לעמוד על העניין הזה נובעת משני גורמים עיקריים. הראשון הוא עניין עקרוני: המצב המשטרי בהונג קונג נקבע בהסכם בין סין לבריטניה. לכן, בריטניה מרגישה מחויבת לקיום ההסכם (למרות שהוא נטול שיניים). השני הוא עניין פרקטי: במאבק בין סין לארצות הברית, בריטניה מעדיפה את הצד של ארצות הברית. אין לה ממש בררה: “היחסים המיוחדים” בין המדינות לא ממש מאפשרים לבריטניה לבחור במדינה כלשהי על פני ארצות הברית. מה גם שמי שרוצה הסכם סחר עם ארצות הברית צריך להתנהג יפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *