שר האוצר רישי סונאק הציג בפני הפרלמנט את התכנית להתאוששות הכלכלה הבריטית מהנזקים שגרמה הקורונה. התכנית שלו, טקסטבוק של כלכלה קיינסיאנית, מבטיחה השקעות ממשלתיות גדולות כדי להבטיח שאנשים יוכלו לעבוד ולהוציא כסף כדי להניע את הכלכלה. סונאק אף הבטיח מספר אלמנטים ירוקים בתכנית. האופוזיציה, למרות שבירכה שיש איזושהי תכנית, תהתה מדוע התכנית לא כוללת סיוע לעצמאים ומדוע האלמנטים הירוקים כה חסרי אמביציה. אבל זה היה קודמו של סונאק בתפקיד, סאג’יד ג’אוויד, שהעלה את השאלה הגדולה: מה ייעשה אחר-כך עם החוב הלאומי? | צילום: משרד האוצר הבריטי

אתמול (ד’) שר האוצר רישי סונאק הציג את התכנית לשיקום המשק לאחר הפגיעה בו עקב הקורונה. מדובר בתכנית שעוקבת אחר נאומו של ראש הממשלה בוריס ג’ונסון משבוע שעבר, שעיקרו הזנקת הכלכלה הבריטית קדימה לעבר עתיד טוב יותר.

עיקרי התכנית

עידוד תעסוקה

הרכיב הראשון בתכנית הוא עידוד תעסוקה, באמצעות מתן תמריצים למעסיקים. ראשית, מענק של אלף ליש”ט למעסיקים על כל עובד שיוחזר לעבודה ויישאר שם עד ינואר הקרוב. בחודשים נובמבר עד ינואר, העובד יצטרך להשתכר 520 ליש”ט בחודש בממוצע. זה אמור להבטיח שהעובדים לא סתם יחזרו לעבודה בשביל שהמעסיקים יקבלו את הבונוס, אלא שהם גם באמת יעבדו. סעיף מיוחד הוקדש לעובדים צעירים (16-24). כדי להבטיח יצירה של מקומות עבודה חדשים ואיכותיים, מעסיקים יוכלו להירשם לתכנית, בה יידרשו ליצור מקומות עבודה לצעירים שיעמדו בקריטריונים מסוימים. אם המשרות יעמדו בהם, הממשלה תכסה את השכר העובד החדש למשך חצי שנה ותכסה גם הוצאות נוספות הקשורות בהעסקתו. הממשלה מתכוונת גם לתת תמריצים לתכניות חונכות והתמחות לצעירים.

רבים צפויים למצוא שעבודתם הישנה כבר לא תחזור. רישי סונאק מודע לכך, ואף פתח את דבריו בכך שלמרות שהמבקרים תמיד ישאלו למה דווקא הגבלת זמן כזו או אחרת ולא ארוכה יותר, אסור לתת לציבור תקוות שווא שעבודתם הישנה תחזור אליהם. לכן, הממשלה מתכוונת להשקיע משאבים גם בלשכות התעסוקה כדי לסייע לאנשים למצוא עבודות חדשות, וגם לתמוך במי שנכנסו לאבטלה לטווח ארוך.

יצירת מקומות עבודה

החלק השני נועד להשקיע בתשתיות ובפרויקטים גדולים כדי לייצר עוד עבודה. כדי ליצור עוד מקומות עבודה חדשים וגם להשקיע באנרגיה ירוקה, בקרוב בעלי בתים יוכלו להגיש בקשה לוואוצ’רים להפוך את בתיהם לירוקים יותר. הוואוצ’רים יכסו לפחות שני שליש מהעלויות ויכולים להגיע לעד 5,000 ליש”ט. 10,000 ליש”ט למשקי בית עניים למדי. התכנית היא שבאופן הזה, הדבר ייצור מקומות עבודה מקומיים עבור אנשים שיצטרכו לתכנן את הפיכת הבניין לירוק יותר ולעשות את זה בפועל.

עוד דבר הוא נושא שוק הדיור. לפי סונאק, יש צורך שבשוק הדיור יהיה ביטחון לקנות, למכור, לעבור ולשכור. הדבר מועיל למשק ומייצר עבודות חדשות. לכן, עד מרץ 2021, הוא מתכוון לחתוך במס הקרקעות. לא יוטל מס על קרקעות בשווי של עד חצי מיליון ליש”ט, במקום 120 אלף ליש”ט כפי שהיה עד כה.

הגנה על מקומות עבודה

החלק האחרון מגן על מקומות העבודה שנפגעו קשה. מדובר בעיקר בסקטור האירוח והתיירות. ראשית, הורדת המע”מ על מזון, לינה ואטרקציות בתעשייה הזו מעשרים אחוזים לחמישה אחוזים. דבר נוסף, שלדברי סונאק מעולם לא נוסה בבריטניה, הוא מתן הנחות לסועדים במסעדות. במהלך אוגוסט, הסועדים יוכלו ליהנות בימים שני עד רביעי מהנחה של 50% על מזון ועל משקאות לא אלכוהוליים, כשגובה ההנחה מוגבל לעשרה ליש”ט. הבישול הבריטי אמנם לא הוציא לעצמו שם טוב (לא פעם בצדק), אבל בעשרים ליש”ט אפשר להשיג ארוחה טובה אפילו שם.

רישי סונאק סיכם את נאומו בכך שמבחינתו התכנית הזו מגלמת בתוכה ערכים של עבודה ונדיבות. משפט המחץ שלו בפסקת הסיכום היה: “אנחנו לא נוגדר על-ידי המשבר הזה, אלא על-ידי התגובה שלנו למשבר”. והתגובה הזו, כך סונאק, תתניע מחדש את הכלכלה הבריטית אחרי הקיפאון הכפוי הזה. לפי ההערכות, תכנית הסיוע הזו אמורה לעלות בערך 30 מיליארד ליש”ט. יש לשים לב שזה עלול לעלות גם יותר, שכן על חלק גדול מהתכניות לא הושמו מכסות, כך שאם תהיה להן היענות גדולה הממשלה תמצא את עצמה מוציאה יותר.

לירה שטרלינג - רישי סונאק
הרבה כסף יישפך. צילום: ויליאם וארבי

ד”ש מקיינס

רישי סונאק הציג תכנית קיינסיאנית ביי דה בוק. אם להיות באמת בסיסיים ובלי להיכנס לדקויות (כלכלנים כנראה ימצאו אי-דיוק אחד או שניים, ואם כן אשמח לתקן), הכלכלן הבריטי ג’ון מיינרד קיינס, בהשפעת השפל הגדול של 1929, אמר שכדי להתגבר על משברים על המדינה להתערב וליצור ביקושים. יצירת ביקושים פירושה תנועה כלכלית, שבתורה תביא לצורך בעבודות נוספות, שמהן תצא עוד פעילות כלכלית וכך הלאה, עד ליציאה מהמשבר. בין הצעדים שהציע ניתן למנות עידוד אשראי, השקעות ממשלתיות גדולות ולעתים גם עבודות ציבוריות, ולו כדי שאנשים יוכלו להרשות לעצמם להוציא כסף ולהניע את המשק.

וזה בדיוק מה שהתכנית הממשלתית של רישי סונאק מציעה כאן. הממשלה תוציא המון כסף בדמות מענקים למעסיקים ועידוד פעילות עסקית שתיצור או תשמר מקומות עבודה, וגם תקטין מהכנסותיה כדי להוזיל חלק מהמחירים ובכך תאפשר עוד פעילות כלכלית. נשמע כמעט שמאל כלכלי. ג’רמי קורבין לא היה חותם על זה כי הוא היה רוצה להלאים הרבה מהתעשיות ובכך לשמור על מקומות העבודה. מצד שני, גם איש הצנע דייוויד קמרון לא היה חותם על זה. זה לא אמור להפתיע: בוריס ג’ונסון, מהרגע שנכנס לדאונינג 10, עשה הכל כדי להתנתק ממיתוג הצנע של קמרון ויורשתו ת’רזה מיי. לכן, ההשקעה הזו (בנוסף להוצאות ממשלתיות נוספות כמו מיליארד וחצי ליש”ט לעולם התרבות) דיי מתבקשת.

השאלה היא כמובן שאלת המימון: סונאק לא הזכיר בשום שלב מאיפה יגיע הכסף לכל הטוב הזה. ככל הנראה, התשובה תהיה הגדלת החוב הלאומי, מתוך תקווה שהחזרת הפעילות הכלכלית למסלול תוכל להחזיר את ההשקעה הזו בטווח הארוך. אבל האם לאחר שיימצא חיסון לקורונה (או שיוחלט שפשוט צריך לחיות איתה ומפסיקים עם ההגבלות), יוטלו עוד מסים? קיצוצים בשירותים הציבוריים? ג’ונסון וסונאק לא מעוניינים באף אחת מהאופציות. אז מה בתכנון? לא ברור.

רישי סונאק ובוריס ג'ונסון
למי קראת קיינסיאני? רישי סונאק ובוריס ג’ונסון (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

תגובות

רישי סונאק, כאמור, נאם בפני הפרלמנט. זה נתן הזדמנות לחברי הפרלמנט להגיב. נתחיל בשרת האוצר בממשלת הצללים אנליזה דודס. דודס טענה שמפלגת הלייבור היא אופוזיציה קונסטרוקטיבית, קרי לא אופוזיציה שמבקרת לשם הביקורת, אלא כדי להיטיב את עבודת הממשלה. הדבר זכה לצחוק מצד חברי הפרלמנט השמרנים שנכחו באולם, אבל דודס התעקשה. לדבריה, אם הממשלה תבצע כהלכה את מה שהבטיח סונאק, הצעדים האלו בהחלט יעזרו. עם זאת, התכנית הממשלתית נכשלת ביצירת ביטחון הנחוץ כדי להחזיר אנשים לפעילות כלכלית. הביקורת שלה התמקדה בשלושה אלמנטים: ראשית, סקטורים שלא קיבלו סיוע, כמו עצמאים. שנית, תכניות לא מרחיקות לכת מספיק, בעיקר בתחום הירוק. שלישית, מקורות המימון לא ברורים.

בזמן שבוריס ג’ונסון שלח לעבר דודס פרצופים מזלזלים כלפי רבות מהטענות שלה, רישי סונאק ניסה לענות באופן ענייני, ואף הודה על שיתופי הפעולה בין השניים בניסיון ליצור קואליציה רחבה. ראשית, לדבריו הניתוח של משרד האוצר מראה שהתכנית הזו מסייעת לעניים ביותר בחברה. שנית, לדבריו הגישה של הלייבור היא מאוד ממוקדת מטרה בזמן שהתכנית הממשלתית באה בגישה רחבה יותר. שלישית, הוא טען שהלייבור לא באמת הציגה תכנית משלה כיצד להתמודד עם המשבר.

אנליזה דודס - רישי סונאק
לדבריה, יש עוד מה להשלים. אנליזה דודס (צילום: ריצ’רד טאונשנד)

אליסון טיווליס, דוברת ה-SNP לענייני האוצר, מחתה על כך שהעותק של הנאום שנהוג ששרי הצללים והדוברים הרלוונטיים מקבלים מראש, הגיע אליה כשהוא מושחר כולו, משל היה מכתב מצונזר ממלחמות העולם. מבלי להיכנס לפרטים בנאומה הארוך, היו נקודות בתכנית בהן היא תמכה, אך טענה לגבי חלקן שה-SNP דרשה אותן כבר ממרץ, וכמו כן היו נקודות שלא היו לרוחה, למשל זה שהתכנית תעודד תעסוקת צעירים בשכר מינימום בלבד. ראש הליברל-דמוקרטים בפועל אד דייווי שאל גם הוא מדוע אין דאגה לעצמאים ומדוע העיסוק בנושא הירוק כה מצומצם. סונאק טען שיש תכנית סיוע לעצמאים ושבתחום הירוק בריטניה מובילה את אירופה. קודמו של סונאק בתפקיד, סאג’יד ג’אוויד, קרא לסונאק להבטיח שבתקציב הבא תהיה תכנית לצמצום החוב הלאומי. סונאק התחייב.

בציבור

ואיך הציבור הגיב? ובכן, היו מי שתמכו והאמינו שהתכנית של סונאק תסייע לכלכלה, בעיקר בענף המסעדנות והתיירות. אחרים חשבו שלמרות שנכון שהממשלה מתמקדת בסקטורים האלו, מה שהיא מציעה לא באמת תעצור את הפיטורים ההמוניים שצפויים שם. אבל, שום תכנית לא תצליח למנוע זאת לחלוטין. אחרים מזכירים שבגלל שהרבה אנשים עובדים מהבית, פירוש הדבר הוא שהרבה פחות אנשים צריכים לאכול בחוץ במהלך יום העבודה, מה שהתכנית של סונאק לא מפצה עליו. לא בטוח שיש מה לעשות בקשר לזה, אבל זה כן דבר שכדאי לקחת בחשבון.

ובקטנה לסיום: רישי סונאק הלך, כגימיק, למלצר במסעדה. היה עדיף לו לוותר על הגימיק הזה, שכן מה שכעת זכור ממנו זה שהוא הצליח להתבלבל בשולחנות ולהביא לאנשים את המנות הלא נכונות, ושהוא עשה את זה ללא המיגון המתבקש בימי מגיפה. זה גרם לאנשים ברשתות החברתיות לתהות אם סונאק מלצר יום אחד בחייו, או שהוא עוד מנותק בחליפה שאין לו מושג מה זה להיות עובד קשה יום. לפי קוטי מיאה, בעל מסעדה בסאות’המפטון, סונאק עבד אצלו כמלצר בצעירותו. יכול להיות שפשוט למלצר זה לא כמו לרכוב על אופניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *