מוכנים להקלות? היום (ב’) שורת הקלות קורונה יצאה לדרך באנגליה, בחסות הממשלה המרכזית. למרות שהיה ניתן לחשוב שהדבר יתקבל בהתלהבות, רבים דווקא הביעו חששות: קיר סטארמר הזהיר מהסיכונים שבדבר, המומחים הביעו את דאגתם מההקלות לגבי אנשים בקבוצת סיכון, אותן ניקולה סטרג’ן מיהרה לתייג כלא תקפות בסקוטלנד. בנוסף, הפרלמנט הווירטואלי יגיע מחר (ג’) לסיומו לטובת התכנסות פיזית, מה שהביא את האופוזיציה, חברי פרלמנט שמרנים וגם את יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל לעמוד על הרגליים האחוריות. ועל כל זה מאפילה שערוריית דומיניק קאמינגס, שפגעה קשות באמון הציבור בממשלה. לכו תנהלו הקלות ככה | בתמונה: ריחוק חברתי במערב יורקשייר (צילום: Mtaylor848, ויקיפדיה)

בזמן שבישראל התחילו לחשוש מפני ביטול של חלק מההקלות עקב העלייה במספר הנדבקים, בבריטניה סוף-סוף החלו להכריז על הקלות. וכמו שיכולתם לתאר לעצמכם: גם זה נהיה פוליטי. הדבר נובע מכך שהאופוזיציה וראשי הממשלות המקומיות (השרים הראשונים) לא משוכנעים שהממשלה פועלת נכון, בזמן שבממשלה בטוחים שחייבים כבר לתת אוויר לנשימה לכלכלה. וזה, כמובן, מהווה דלק נהדר לפוליטיקה מפלגתית שמתאווה לחזור גם בימי הקורונה.

מהות ההקלות

החל מהיום (ב’), אנגליה – המקום היחידי בבריטניה שנשלט בכל נושאי הבריאות ישירות מהממשלה המרכזית – תהנה מכמה הקלות. על הפרק: אנשים יוכלו להיפגש בקבוצות של עד שישה, בלי הגבלה על מספר בתי האב שזה מערב (בניגוד לסקוטלנד, שם מותר מפגש של עד שמונה, אך משני בתי אב בלבד), ובתנאי שהפגישה תיערך במקום פתוח ותוך שמירה על הריחוק החברתי. אנשים גם יוכלו להתאמן בקבוצות של עד שישה. ספורט תחרותי יוכל להיערך מאחורי דלתיים סגורות (רציתם שהכל יהיה במרחב הפתוח?). השווקים הפתוחים וחדרי תצוגה של מכוניות יוכלו להיפתח מחדש, ובתנאי שיוכיחו שהם בטוחים מקורונה. גם אנשים בקבוצות הסיכון יוכלו לצאת קצת מהבית ואפילו לפגוש אדם נוסף אם הם גרים לבד. ולסיום: תלמידים בגן חובה, כיתה א’ וכיתה ו’ יחזרו לכיתות.

בנוסף, הושקה בשבוע שעבר מערכת “עקוב ואתר“, במסגרתה ייווצר קשר עם מי שנמצאו חיוביים לקורונה, והם יתבקשו להגיד עם מי הם היו במגע. האנשים עליהם יימסר דיווח יידרשו להיכנס לבידוד של 14 יום. זאת, כדי לשבור את שרשרות ההדבקה.

מוקדם מדי?

נו, אז מקלים קצת אחרי סגר מאוד נוקשה. מה רע? אם אתם זוכרים, בהצהרה שלו לאומה, בוריס ג’ונסון השיק “מדד מוכנות”. המדד הזה מתחיל ב-1, בו הקורונה כבר לא בבריטניה, ורמה 5 היא עומס יתר על ה-NHS. ג’ונסון הבהיר שכדי להקל את הסגר, יהיה צורך מרמה 4 בה בריטניה הייתה עת ההצהרה, לרמה 3. הבעיה: המדד עדיין על 4, ועדיין יש הקלות. שר החוץ דומיניק ראב הסביר שבריטניה נמצאת כאן במעבר משלב 4 לשלב 3, כך שאפשר להתחיל בהקלות. ראב גם הוסיף שלא ניתן להישאר בסגר לנצח, ושמתישהו צריך לפתוח את הכלכלה. וכמובן – כי איך אפשר בלי זה? – ראב הדגיש שהממשלה פועלת בעצת המדע.

אבל יש מי שחוששים להתנהלות הממשלה. קיר סטארמר לא הראה התנגדות של ממש, אבל כן הזהיר שהתנהגות הממשלה בזמן האחרון הפכה את צעדי ההקלה שלה ליותר מסוכנים. הכוונה היא לפגיעה באמון הציבור בה בשל שערוריית קאמינגס והסירוב לפטר את דומיניק קאמינגס למרות שעל פניו הפר הנחיות. כמו כן, לפי סטארמר, מערכת ה”עקוב ואתר” עדיין לא מוכנה לחלוטין (ואכן, מספר מפעילים של המערכת דיווחו שהם חווים קשיים בשימוש בה). לכן, יש לקחת את כל ההקלות הללו במשנה זהירות, עם מוכנות להחזיר אותן לאחור אם יהיה צורך.

האוכלוסייה הפגיעה

אבל מה שבאמת העלה חששות היה אותן הקלות לאנשים מקבוצות הסיכון שיוכלו לצאת מהבית. העניין הזה הביא להתנגדות מטעם מומחים רבים. באופן כללי, הם מודעים שעל-מנת לא לפגוע בבריאות הנפש, אבל חוששים שההקלות האלו מגיעות מוקדם מדי. תלונות אחרות טענו שההוראות החדשות מבלבלות – שכן ההנחיה לגבי קבוצות הסיכון פורסמה רק בשבת בערב (ראשון שעון ישראל), בזמן שהנחיות ה-NHS מיום שישי לא התייחסו לעניין – ועלולות לגרום לנזק נוסף. עוד טענה הייתה שהממשלה לא הציגה את הבסיס המדעי להחלטה הזו (מה שנכון לכל החלטה אחרת שנוגעת לקורונה, למרות התעקשותה שהיא מקשיבה למדע). במילים אחרות, רבים קיבלו את התחושה שלמרות שהממשלה מתעקשת שהמדע מהווה את המצפן שלה, היא לא מקשיבה למומחים.

במסיבת העיתונאים היומית, שר הבינוי, הקהילות והשלטון המקומי רוברט ג’נריק הסביר שהממשלה מאפשרת את הדבר מאחר שכעת הסיכון הרבה פחות גבוה. לדבריו, הממשלה מנסה ליצור איזון כדי מצד אחד לא לסכן את האנשים שבקבוצות הסיכון, ומצד שני להפוך את חיי היומיום שלהם במשבר הנוכחי ליותר נסבלים. זו גישה הוגנת לחלוטין, יש לציין, אבל רבים מרגישים שזה נעשה במהירות רבה מדי ובלי תכנון מספיק.

הפרלמנט חוזר?

עוד סוג-של הקלה, שתתחיל מחר (ג’) היא סיומו של הפרלמנט הווירטואלי, וחזרה לעבודה בווסטמינסטר. ובכן, בערך. הממשלה החליטה שלא להאריך את תקנות הפרלמנט הווירטואלי, מה שמחייב את חברי הפרלמנט לעבוד מהמליאה. אבל, בשל הצורך לשמור על בריאות הציבור, יו”ר בית הנבחרים לא רוצה יותר מחמישים חברים במליאה בכל זמן נתון. זה למעשה אומר שחברי הפרלמנט יתקשו לבצע את עבודתם בכל הנוגע לפיקוח על הממשלה, וההזדמנות לעשות זאת תינתן בעיקר לחברי הפרלמנט שגרים בלונדון וסביבתה. מנהיג בית הנבחרים ג’ייקוב ריס-מוג רוצה שחברי הפרלמנט “ישמשו דוגמה” בכך שיחזרו לנכוח באופן פיזי ולא רק וירטואלי, אבל זה באמת מטופש. בימים בהם רוצים לשמור על ריחוק חברתי, חברי פרלמנט שמבצעים את עבודתם מהבית כי הם יכולים הם הדוגמה המושלמת. הנחה אחרת היא שרוצים להחזיר את חברי הפרלמנט ליציעים היא כדי שיוכלו לעודד את בוריס ג’ונסון בנאומיו.

ולא סתם יש התנגדות לעניין. בריאיון לטיימס, לינדזי הויל מתח ביקורת נוקבת על בוריס ג’ונסון ועל ההתנהלות שלו. נראה שאחרי שג’ונסון כבר מצא את עצמו ראש בראש מול יו”ר בית הנבחרים הקודם ג’ון ברקו, כעת גם הויל מוכן לפתוח איתו חזית. יש לזכור שהויל הוא ראש הרשות המחוקקת, וזה מתפקידו  להגן עליה אם הוא חש שעבודתה נפגעת. אבל הויל לא היה לבד. גם ראש ה-SNP בווסטמינסטר איאן בלאקפורד מתח ביקורת על ביטול הפרלמנט הווירטואלי, בטענה שהדבר מקטין את היכולת להשתתף. ועדת ההליכים הפרלמנטרים, בראשות קארן בראדלי השמרנית, פרסמה דוח בו דרשה להמשיך את קיומו של הפרלמנט הווירטואלי.

לינדזי הויל - הקלות
פותח חזית? לינדזי הויל (צילום: ריצ’רד טאונשנד)

זו לא הקלה של ממש, אבל סביר להניח שהממשלה תנסה למסגר אותה כחלק משגרת הקורונה החדשה. זה לא יהיה קל. הויל מעוניין שהחוקים יעברו על בסיס חוצה מפלגות כדי להימנע מהצבעות פיזיות. סטארמר עלול שלא לתת את זה לג’ונסון אם הוא לא יאפשר השתתפות פעילה יותר של חברי הפרלמנט מרחוק.

עניין מקומי

כאמור, לא רק ברמה הלאומית יש מתחים. כבר זמן מה שאני מסקר כאן את היחסים בין הממשלה המרכזית לממשלות המקומיות סביב הקורונה. קשה להגיד שזה הולך ומשתפר. כאמור, ההנחיות לגבי אנשים בקבוצות סיכון יצאה רק בשבת בערב. לקח לשרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ן פחות משעה להגיב: “זה לא תקף לסקוטלנד בשלב הזה”. זו התנערות כל-כך מהירה, שקשה להגיד שהיא מהווה משהו חוץ מחוסר אמון של סטרג’ן בבוריס ג’ונסון. וזה כבר אחרי שכל הממשלות המקומיות הכריזו על אסטרטגיות יציאה נפרדות מאלו של הממשלה הבריטית. סטרג’ן, יש לציין, מנסה לשמור על גישה ממלכתית ולא לשלוח האשמות ישירות נגד ג’ונסון, אבל כן רמזה שבאנגליה יש תת-דיווח על מוות בבתי אבות, ולכן נראה שבסקוטלנד הניהול של הסיטואציה פחות מוצלח.

ממש לא כדאי לזלזל בעניין הזה: סטרג’ן גם ככה מעוניינת בעצמאות סקוטית. משבר הקורונה מהווה עבורה הזדמנות של ממש להזיז את הלוחות הטקטוניים (הפוליטיים) של סקוטלנד כך שיתרחקו מאלו של אנגליה. בהתחלה הייתה עבודה על-בסיס קונצנזוס בין ארבע הממשלות (בריטניה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד), אך מהרגע בו ג’ונסון שינה את הסלוגן ל”הישארו ערניים“, הקונצנזוס הזה נשבר והממשלות המקומיות לקחו לעצמן הרבה יותר חופש פעולה. סטרג’ן טוענת שאין פה עניין פוליטי כלל ושעדיין יש ניסיון לעבוד באופן מתואם ככל הניתן, אבל התוצאות של זה לא נראות בשטח. הזעם על ג’ונסון מובן, אבל היה אפשר לצפות שסקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד יעבדו לפחות בתיאום בין עצמן. זה לא קרה. בהקלות מסוימות, אגב, הממשלות המקומיות מקדימות את הממשלה המרכזית, אבל לרוב הן הרבה יותר קשוחות.

זה לא שסקוטלנד תקבל משאל עם נוסף על עצמאות מחר בבוקר. ויכול להיות שסטרג’ן באמת ובתמים לא מנסה לנצל הזדמנות פוליטית. אבל המציאות היא שההתרחקות מתרחשת בכל מקרה. המתחים הפוליטיים בין ה-SNP לבין המפלגות היוניוניסטיות עשוי להתעצם, מה שיהיה קריטי מאוד בבחירות 2021 לפרלמנט הסקוטי.

ניקולה סטרג'ון - הקלות
תנועה פוליטית טקטונית. ניקולה סטרג’ן (צילום: ממשלת סקוטלנד)

לסיכום

ממשלת בריטניה נמצאת במצב קשה של אובדן קרדיט ציבורי. אותן הקלות עליהן הכריזה מתקבלות בחששות רבים ובהרמת גבה. הניסיון שלה להחזיר את הפרלמנט מרגיש לרבים כמו ניסיון לפגוע בו. והתנהלות הממשלות המקומיות מפגינה חוסר אמון של ממש במדיניות הממשלה המרכזית, עד כדי כך שהן ממהרות להודיע בכל פעם מחדש שמדיניות הממשלה הבריטית נכונה אך ורק לאנגליה. זה על גבול המביך. ולזה אפשר להוסיף את שערוריית דומיניק קאמינגס שבהחלט פוגעת באמון הציבור (נייג’ל פרג’ גם הצטרף לחגיגה בעניין הזה). מאוד קשה לפעול ככה בזמן חירום, וג’ונסון יצטרך לעשות לא מעט כדי לשקם את מה שאבד. ומה שבעייתי בכל העניין הזה הוא שבאמת מתישהו יהיה צורך להקל, אבל כשהציבור לא סומך על הממשלה, הביצוע עלול להיות כושל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *