הבחירות המקומיות בבריטניה שהיו אמורות להתקיים במאי נדחו בגלל הקורונה. אמנם אין בחירות מקומיות לדבר עליהן, אבל בהחלט יש השלכות לעתיד ששווה לשים אליהן לב (ונראה לי שגם עדיף, כדי לא לעסוק בקורונה). הדחייה הזו מזמינה הזדמנויות לאנדרדוגים, בעיקר בלונדון, וגם שינויים בדינמיקה של הפוליטיקה המקומית שהולכת להפוך דברים לשונים ממה שהיו עד כה | בתמונה: בניין עיריית לונדון (צילום: סטיב פ’ א’ קמרון)

הקורונה בסוף תעבור, והפוליטיקה כאן כדי להישאר. כזכור, בריטניה הודיעה על דחיית הבחירות המקומיות שהיו אמורות להתרחש במאי הקרוב למאי 2021. יש לכך מספר השפעות פוליטיות, קצרות טווח וארוכות טווח. לכן, כאסקפיזם קל, בואו נראה מה צופן לנו העתיד בפוליטיקה המקומית בעקבות הדחייה הזו.

למה זה מעניין?

הפוליטיקה המקומית והפוליטיקה הלאומית בבריטניה קשורות זו בזו קשר הדוק. הבריטים משלבים בהצבעתם בבחירות המקומיות לא רק את מה שהם חושבים על תפקוד המועצה המקומית, אלא גם את מה שהם חושבים על המפלגות בפוליטיקה הלאומית. כך, בבחירות המקומיות של השנה שעברה השמרנים חטפו חזק עקב מדיניות הברקזיט הלא משכנעת של ת’רזה מיי. הלייבור חטפו (קצת פחות חזק) בגלל מדיניות הברקזיט הלא עקבית של ג’רמי קורבין. הליברל-דמוקרטים זכו לעלייה משמעותית הודות למדיניות הרימיינרית העקבית שלהם.

בהתאם, המפלגות לוקחות את הבחירות המקומיות ברצינות תהומית, כי הן מהוות אינדיקציה לפוליטיקה הארצית. כמובן, מומלץ לקחת את האינדיקציה הזו בעירבון מוגבל, משתי סיבות: ראשית, יש בחירות מקומיות בבריטניה כל שנה (כשאין מצב חירום, כמובן), ולא כל הבריטים יוצאים להצביע בכל פעם. שנית, אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות נמוכים משמעותית מבבחירות הכלליות. לכן, לא תמיד יש הלימה. ב-2017, לדוגמה, הבחירות המקומיות התקיימו כחודש לפני הכלליות. בראשונות ביצועי הלייבור היו לא מרשימים בלשון המעטה, אך בבחירות המקומיות קורבין הביא להישג ענק.

כמובן, אינדיקציה זה לא הכל, ומדובר גם בבסיסי כוח של המפלגות. בשנים הראשונות של מרגרט ת’אצ’ר בשלטון, הלייבור ביססה אחיזה ברשויות המקומיות. השיא היה קן ליווינגסטון בלונדון, וגם עוד דמויות בליברפול ומקומות אחרים. בהמשך ת’אצ’ר החלישה מאוד את השלטון המקומי מהסיבה הזו בדיוק. היא לא הייתה יוצאת דופן: כמעט כל עשור השלטון המקומי בבריטניה עובר איזושהי רפורמה, כיוון שהממשלה רוצה לשנות את האיזון בין הארצי למקומי כך שייטיב עמה.

קן ליווינגסטון - הבחירות המקומיות
מעוז לייבור בשעות קשות. קן ליווינגסטון (צילום: Rwendland)

אז מה הדחייה אומרת בפועל?

אז ככלל, בחירות מקומיות באנגליה (רק בה היה היו אמורות להיערך השנה בחירות) מתקיימות אחת לשנה, כשבכל שנה נבחרים בכל מועצה שליש מהחברים למשך ארבע שנים, ויש שנה אחת בה אין בחירות. כאמור, לא בכל שנה כל המועצות הולכות לבחירות. נכון לעכשיו הבחירות שהיו אמורות להתקיים בכל מקרה בשנה הבאה לא יידחו, כך שלמעשה חלק מהבוחרים יצטרכו לבחור שני חברי מועצה לאזור הבחירה שלהם. הבחירות לעיריית לונדון, שנדחו גם הן, מהבחינה הזו לא ישתנו, אבל כן יהיו לזה משמעויות שכבר נידרש אליהן.

בשורות לאופוזיציה

משהו שלא נדחה הוא המרוץ לראשות מפלגת הלייבור. התוצאות יוכרזו ב-4 באפריל בשידור וידאו (חגיגות ההכרזה עצמן בוטלו). אם אתם זוכרים, הבחירות הכלליות בדצמבר, כשקורונה בשבילנו הייתה שם של בירה, הסתיימו במכה קשה למפלגת הלייבור בראשות קורבין. לוקח זמן לשקם את המפלגה אחרי תבוסה כזו, והחודש שהיה ניתן לראש/ה החדש/ה לבטח לא היה מספיק כדי לשקם את המפלגה לקראת הבחירות המקומיות. פירוש הדבר היה מכה מוראלית, ולא מעט מסגור תקשורתי לא הוגן שהיה מפיל את האחריות על הראש/ה החדש/ה תוך התעלמות מכך שלא באמת אפשרי להביא לשיקום רציני של המפלגה בזמן הזה.

עכשיו, המחליפ/ה של קורבין קיבל/ה שנה שלמה לעבוד. נכון, זה לא יהיה קל בתקופה של משבר תברואתי חסר תקדים, אבל יש בה גם הזדמנות. אם המפלגה תעבוד היטב עם הממשלה מול המשבר הזה, היא תוכל לנסות לקחת קרדיט. מצד שני, אם הממשלה לא תצליח ליצור מצג שמספר המתים מהמגפה היה סביר, באופוזיציה יוכלו לנסות לנצל את זה, או לפחות לנסות ליהנות מההפקר. זה לא מבטיח הצלחה ללייבור בבחירות המקומיות, אבל זה כן נותן למפלגה הזדמנות.

ג'רמי קורבין - הבחירות המקומיות
ליורש/ת תינתן הזדמנות לתקן. ג’רמי קורבין (צילום: קווין ואלש)

המצב של קאן

בלונדון, לעומת זאת, דווקא המתחרים של ראש העיר מטעם הלייבור, סאדיק קאן, עשויים להתחזק. קשה להגיד שקאן עושה רושם שהוא משקיע מאמצים בתחומו כדי להילחם בקורונה. למשל, בשישי (13.3) הוא הודיע על ביטול החגיגות ההמוניות לכבוד יום סנט פטריק. לא רע, אבל יש מי שמצאו את זה כפעולה מאוחרת מדי. רורי סטיוארט קרא לזה כבר בחמישי. כלומר, קאן עכשיו נמצא במצב שיהיה מאוד קל להגיד שהוא התרשל בתפקידו כראש העיר בכל הנוגע לסמכויות שלו בתחום הקורונה.

באופן כללי, הקמפיין של רורי סטיוארט מתנהל באופן מעולה עם משבר הקורונה, ומראה שהוא לוקח את הנושא ברצינות המרבית. אם הוא יפעל נכון, הוא יוכל לבנות לעצמו מומנטום של מי שהבין את גודל השעה בזמן ולהגדיל את התמיכה בו. זה לא יזיק לו, מאחר שהוא לא נטוע חזק בלונדון כפי שקאן נטוע (כיהן כשר לענייני לונדון בממשלת הצללים של אד מיליבנד, והיה חבר פרלמנט מטעם לונדון), או כמו שקן ליווינגסטון היה כשהתמודד על התפקיד (היה ראש מועצת לונדון רבתי עד ביטולה).

רורי סטיוארט
קמפיין איכותי סביב משבר הקורונה. רורי סטיוארט (צילום: משרד החוץ וחבר העמים)

מצד שני, גם למתחרה השמרני (סטיוארט הוא מועמד עצמאי) שון ביילי יש עכשיו סיכוי לבנות מומנטום. כמה המצב של ביילי מביך כרגע? ובכן, בסקר שנערך, בין 66 ל-74 אחוז מהנשאלים אמרו שאין להם מושג מי זה. הוא אמנם מוביל על רורי סטיוארט המוכר יותר (גם, לא בפער: בין 54 ל-66 אחוז אמרו שהם לא יודעים מי זה סטיוארט, ואלו שידעו אמרו ברובם שהוא לא “לונדוני אמיתי”), אבל זה כי יש מפלגה מאחוריו. בקיצור, לא תהיה לביילי שנה לעבוד על זה, כי חלק ניכר מהזמן הוא לא יוכל לדפוק על דלתותיהם של תושבי לונדון, אבל בהנחה שיהיה אפשר לבלום את המגיפה תוך מספר חודשים, עדיין יהיו מספר חודשים בהם הוא יוכל לעבוד.

השפעות ארוכות טווח

אלו לא יהיו השפעות לנצח, אבל כן השפעות שהן קצת יותר מהסיכוי לשפר עמדות. בבחירות המקומיות שאינן בלונדון, מן הסתם יהיה צורך שחברי מועצה מסוימים ייבחרו רק לשלוש שנים במקום לארבע. האלטרנטיבה היא או שעכשיו באופן קבוע הסבב שהיה אמור להיות ב-2020 יהיה תמיד יחד עם הסבב שתוכנן מראש ל-2021, או שידחו את כל הסבבים כדי לחזור לאיזון. זה אומר שעכשיו כל חברי המועצה המכהנים יקבלו מנדט לחמש שנים בלי הצדקה אמיתית, ובכל מקרה לפי מה שמצאתי זה לא על הפרק כרגע. אז המשמעות היא שבבחירות של שנה הבאה, היכן שיועמדו באותו מחוז שני מועמדים (אחד עד 2024 ואחד עד 2025), המפלגות יצטרכו להחליט למי הן נותנות את המנדט הקצר, וזו לא החלטה פשוטה. אמנם בחלק מהמקומות ילכו לפי התכנון שנקבע בכל מקרה, אבל לא תמיד היה תכנון שהלך כל-כך רחוק.

ובלונדון? שם המצב בכלל מעניין: באופן כללי, אין באמת צורך להחליט שהמנדט בבחירות אלו יהיה רק לשלוש שנים, כיוון שאין כפילויות. אבל, בלונדון יש שתי שכבות של שלטון מוניציפלי: השכבה המטרופוליטנית, אליה היו אמורים להיערך השנה בחירות, והשכבה הרובעית (boroughs) – קרי וסטמינסטר, האקני ושאר הערים הקטנות שיחד יוצרות את לונדון רבתי. עד כה, שלא במכוון, נוצר מצב בו כל שנתיים יש בחירות לאחת השכבות. כך, הבחירות למועצות הרובעים למעשה היו מעין בחירות אמצע של רשות לונדון רבתי. כעת, הבחירות הרובעיות יהיו רק שנה אחרי הבחירות המטרופוליטניות, מה שעשוי להביא לשינוי של הדינמיקה.

יהיה מעניין, ולשם שינוי זה לא נשמע כמו קללה סינית עתיקה.

סייג קטן

כל ההנחות כאן נעשו מנקודת מוצא שהסגר שהעולם נמצא בו ייגמר תוך חצי שנה לכל היותר. אני לא חושב שמיד יחזרו הטיסות והקרוזים, אבל כן נורשה כבר לפגוש אנשים ולחבק אותם. עם זאת, אני לא אפול מהכיסא אם למעשה כל העסק ישובש לחלוטין עד שיהיה חיסון המוני (שנה עד שנה וחצי), ולכן ייתכן שלדבר יהיה השפעה על התחזיות האלו ואולי אפילו ידחה את הבחירות המקומיות שוב.

רק בריאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *