מרגע שבריטניה יצאה מהאיחוד האירופי, ממשלת ג’ונסון לא מבזבזת זמן בכל מה שנוגע ל”לקיחת השליטה” חזרה כדי שהכל יהיה מוכן לסוף תקופת המעבר. השבוע על הכוונת: מדיניות ההגירה. שרת הפנים פריטי פאטל הציגה מערכת הגירה חדשה, שמבוססת במידת מה על הדגם האוסטרלי. פירוש מערכת ההגירה החדשה תהיה שפחות כוח עבודה זול יוכל להיכנס לבריטניה, ולא בטוח שיהיה מספיק למקצועות כמו סיעוד וחקלאות. הממשלה מבטיחה פתרונות, אבל לא כולם משוכנעים. וכמובן, אי אפשר בלי האשמות בגזענות, למרות שלא בטוח שהן מתאימות | צילום: דאונינג 10

אחד הנימוקים לברקזיט שתומכיו העלו הייתה להחזיר שליטה על הגבולות. או במילים אחרות: בריטניה רצתה את היכולת להחליט מי ייכנס בשעריה ומי לא, דבר שהייתה מנועה מלעשות באופן מוחלט כחברה באיחוד האירופי. זאת, מאחר ונדרשה לאפשר לכל אזרחי האיחוד לעבור לבריטניה ולעבוד בה. אבל, כעת, כשבריטניה נכנסה לתקופת המעבר, היא יכולה להתחיל לתכנן איך תיראה מדיניות ההגירה שלה החל מ-2021. והשבוע היא הציגה תכנית.

תכנית הנקודות

ייתכן שאתם זוכרים ששרת הפנים פריטי פאטל מעוניינת בשיטת נקודות נוסח אוסטרליה. ובכן, עכשיו היא הולכת לקבל אותה. בתכנית שפרסמה הממשלה, השיטה דומה. זה עובד כך: הממשלה סיפקה מספר קריטריונים למהגרים ולעבודות בהן המהגרים מעוניינים לעבוד, ונתנה לכל אחד מהם ניקוד. כדי לקבל אשרת עבודה, יש צורך להגיע לשבעים נקודות לפחות. שלושה קריטריונים, שביחד שווים חמישים נקודות, הם חובה: הצעה ממקום עבודה המוכר כספונסר, עבודה ברמת הכשרה מינימלית (כלומר, אל תהגרו לשם כדי לנקות בתים) וידיעת אנגלית ברמה מספקת. שאר הקריטריונים הם לא חובה, אך יש צורך לצבור חלק מהם כדי להשיג עוד עשרים נקודות. הקריטריונים האלו הם רמת השכר (0-20 נקודות), מקצוע במצוקת כוח אדם (20) ודוקטורט במקצוע המתאים (10-20).

זה לא בדיוק המודל האוסטרלי. ההבדל העיקרי הוא שבאוסטרליה מערכת הנקודות מאפשרת לקבל אשרת עבודה עוד בטרם יש מעסיק ידוע. הרעיון הוא להביא מהגרים על סמך כישוריהם, מתוך נקודת הנחה שרצוי קודם להביא את המוכשרים למדינה, ואז לתת להם להשתלב בשוק העבודה. בבריטניה, כמו קודם למי שלא החזיקו בדרכון אירופי, עדיין יש צורך במעסיק. כמו כן, מדובר במערכת קשוחה בהרבה, שכן ההשכלה בה רלוונטית רק מתואר שלישי. מצד שני, בניגוד לניסיונות של ת’רזה מיי, התכנית הנוכחית לא כוללת מכסות מהגרים. עומדים בתנאים? ברכות.

פריטי פאטל - ההגירה
קיבלה סגנון אוסטרלי. פריטי פאטל (צילום: ריצ’רד טאונשנד)

חששות

לצד היתרון המובהק של יכולת לשלוט בהגירה ולהביא אליה רק את המוכשרים ביותר, לא כולם מרוצים מהעניין. החשש הגדול הוא לגבי עובדים למקצועות קצת פחות נחשקים. לפי הממשלה, אין כוונה לפתוח מסלול הגירה עבור העובדים הללו. הדבר גורם לחששות במקצועות הסיעוד, החקלאות וההסעדה, שהתבססו עד כה לא מעט על כוח עבודה זול ממזרח אירופה. אבל גם עבורם לממשלה יש פתרון: הגירה עונתית עבור החקלאות, ואשרה מיוחדת לצעירים. אבל הרבה מנהיגי סקטורים עדיין חוששים מהמשמעויות של הרפורמה הצפויה.

כמו כן, הממשלה ביקשה למסור למעסיקים שהגיע הזמן שיתרגלו למציאות החדשה, בה הם לא יכולים לבנות על מהגרים בזול, וכדאי שיתחילו להשקיע בשכר. עקרונית, זה אמור להביא לכך שמובטלים בריטים ימלאו את המקומות שישאירו אחריהם המהגרים. הבעיה היא שאין מספיק מובטלים בריטים כדי למלא את הביקוש. חלקים גדולים מהציבור הלא עובד בבריטניה הוא פנסיונרים, חולים, סטודנטים ואחרים. רק פלח לא מאוד גדול מהם הוא מחפשי עבודה.

סערה פוליטית

התכנית שהציג משרד הפנים לא עברה בשקט. שרת הפנים בממשלת הצללים דיאן אבוט טענה שהממשלה לא חשבה עד הסוף על השלכות המדיניות הזו. ניקולה סטרג’ון סברה שהמערכת החדשה מצדיקה ביזור של מערכת ההגירה, כך שסקוטלנד תוכל להנפיק ויזה משלה. הרעיון הזה הוא כמובן לא ישים, שכן הוא אומר יכולת להגר לחלקים ספציפיים בבריטניה, מה שיקשה על אכיפה.

כריסטין ג’רדיין, האחראית במפלגה הליברל-דמוקרטית על נושאי הפנים, טענה שמדובר במדיניות “קסנופובית”. עוד באותה רטוריקה, אתמול (ד’), בטקס פרסי המוזיקה הבריטית (Brit) הראפר דייב טען שבוריס ג’ונסון הוא “גזען”. העובדה שפריטי פאטל הגנה על ג’ונסון לא מפתיעה, אבל גם שר האוצר שנאלץ להתפטר במחאה על דרישת ג’ונסון, טען שאין מקום לקרוא לג’ונסון גזען. כמובן, לא כל מערכת הגירה לא פתוחה היא בהכרח שונאת זרים, כמו שהיא רצון לא להעמיס על מערכות שונות (למשל, מערכת הרווחה). בכל מקרה, ג’ונסון דיבר יותר מפעם אחת בשבחו של המגוון האתני של בריטניה. מה שאולי כן ראוי לציון בהקשר הזה הוא שפריטי פאטל נאלצה להודות שהוריה לא היו יכולים להגר לבריטניה תחת החוקים שהיא מתכוונת להעביר.

נייג’ל פרג’, מצדו, קבע שמדובר בצעד בכיוון הנכון, אבל היה מעט סקפטי. הוא מסכים שייתכן שהקריטריונים שקבעה הממשלה שגויים, אבל עדיף שיהיו קריטריונים כלשהם מאשר שום קריטריונים בכלל. את התמיכה הקונספטואלית שלו במערכת ההגירה החדשה הוא הסביר בשני צירים. ראשית, בריטניה גלובלית “שלא תפלה בין אנשים מהודו ואנשים מרומניה”. שנית, כוח העבודה הזול שהציף את בריטניה אולי הועיל לתמ”ג, אבל פגע קשות באיכות החיים של הקהילות השונות בבריטניה, בגלל הירידה בשכר. עוד קצת שמאלה ואיזה מפגש עם ה-IRA, וכבר אפשר לשמוע את ג’רמי קורבין משנות השמונים בוקע מגרונו.

אז מה עכשיו?

כרגע, חוקי ההגירה נשארים כשהיו. הממשלה צריכה להציג את התכנית לפרלמנט, כדי שזה יאשר אותה ויכניס אותה לספר החוקים. כעת, השאלה באיזה אופן העניין הזה יעבור. בפרלמנט של 1983-1987 מרגרט ת’אצ’ר נהנתה מרוב גדול הרבה יותר מזה שיש לג’ונסון כרגע. ועדיין, כאשר ביקשה הממשלה לבטל את מועצת לונדון רבתי, בית הלורדים וקבוצת מורדים במפלגתה, שהובלה על-ידי ראש הממשלה לשעבר אדוארד הית’, הקשו על הממשלה. המועצה אמנם בוטלה בסופו של דבר, אבל רק אחרי הרבה תיקונים ופשרות. או במילים אחרות: הרוב של ג’ונסון מבטיח שתכנית ההגירה החדשה תעבור, אבל ייתכן שהוא יצטרך להתפשר ולתקן.

מרגרט ת'אצ'ר - ההגירה
הרוב לא הביא להתחמקות מקשיים. מרגרט ת’אצ’ר (צילום: רוב בוגרטס, Anefo)

כמובן, מה שנכון לשנות השמונים לא בהכרח נכון לעכשיו. ג’ונסון הצליח לנפות מהמפלגה השמרנית הרבה מהגורמים שהיו עשויים למרוד, כך שהתנגדות חזקה מתוך המפלגה פחות סבירה. זה משאיר את בית הלורדים, שלא ברור איך יסתכלו בו על מערכת ההגירה המוצעת. לכך נצטרך לחכות ולראות, אבל לא מן הנמנע שיפעילו על הלורדים לובי רציני כפי שעשו גם כשניסו לבטל את מועצת לונדון. אבל, צריך לזכור, המוסכמה אומרת שבית הלורדים לא מפיל חקיקה שנמצאת במצע מפלגת השלטון. מאחר שמערכת הגירה בסגנון אוסטרלי נמצאת במצע השמרני, בית הלורדים יוכל לתקן את המערכת, אבל הסיכוי שיפיל אותה (בהנחה שזה מה שאתם רוצים שיקרה) הוא נמוך יחסית.

שווה לזכור

למרות שלחלוטין אפשר להבין למה הרימיינרים רוצים לתאר את הברקזיטרים כשונאי זרים גזענים, צריך לשים דברים בפרופורציות. ת’רזה מיי, רימיינרית בדם, הייתה זו שכשרת הפנים עמדה מאחורי הקשחת תנאי ההגירה ואותה “אווירה עוינת” כלפי מהגרים לא חוקיים שגרמה אפילו לנייג’ל פרג’ לגנות. עבור מי שאינם מהאיחוד האירופי, מערכת ההגירה המוצעת לא שונה בדרישותיה בהרבה מזו של מערכת ההגירה הקיימת: גם בה יש צורך בידיעת אנגלית, ספונסר ורמת שכר מינימלית. הבעיה העיקרית בתכנית המוצעת היא האפשרות שיהיה מחסור בכוח אדם בעבודות שלא דורשות הכשרה גבוהה במיוחד, אבל היא עדיין לא שטנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *