מות סולימאני

ההתנקשות בקאסם סולימאני, מפקד הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה, אמנם כוללת בעיקר את ארצות הברית, איראן ועיראק, אבל בריטניה ממש לא במשחק. כשיש חשש שתפרוץ מלחמה אזורית (ואפילו עולמית), כשלבריטניה יש כוחות צבא במזרח התיכון, כשדונלד טראמפ מרשה לעצמו להתעלם מבעלת בריתו החשובה – הפוליטיקאים הבריטיים נכנסים למצב כוננות. האופוזיציה דרשה דיון חירום, הממשלה הוציאה אזהרות מסע, וכולם חיכו שבוריס ג’ונסון יחזור מחופשתו בקריביים. חשבתם שהפרלמנט יתחיל בעיסוק בברקזיט? כנראה שג’ונסון יצטרך להתחיל בעדכונים ביטחוניים | תמונה מתוך האתר של עלי חמינאי

העולם כולו התרגש נוכח ההתנקשות בקאסם סולימאני ביום שישי. למי מכם שהיו על כוכב אחר ופספסו, סולימאני היה מפקד כוח קודס (הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים), בו התנקשה ארצות הברית על אדמות עיראק. ולמרות שהשחקניות העיקריות כאן הן ארצות הברית ואיראן, גם כאן יש זווית בריטית.

יחסים מיוחדים?

על היחסים המיוחדים בין בריטניה לארצות הברית כבר כתבתי בהרחבה. היחסים האלו כוללים, בין השאר גם שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני בין שתי המדינות. מאחר שלבריטניה יש כוחות צבאיים משלה במזרח התיכון, היה נראה הגיוני שבוריס ג’ונסון יובא בסוד העניינים. אבל, כפי שדיווח ה-BBC ביום ההתנקשות, ג’ונסון לא עודכן בתכניות טרם יצא החיסול של סולימאני אל הפועל. יש לציין שמאחר שמדובר בכתבה שמוסגרה כ”ה-BBC מבין”, ייתכן שישנה אי-הבנה. בכל מקרה, יש מי שהיה עצבני על העניין. טום טוגנדהאט, יו”ר ועדת החוץ בבית הנבחרים, הביע מורת רוח על כך שיש דפוס מצד ארצות הברית  שלא לשתף את בעלות הברית שלה במעשיה.

טוגנדהאט לא לבד. ליסה ננדי, שהעמידה את עצמה כמועמדת לראשות מפלגת הלייבור, טענה אתמול (א’) שהאופן בו ארצות הברית קיימה את הפעולה מראה שהברקזיט גרם לבריטניה לאבד את מעמדה בעולם. כמובן, להפיל את זה על הברקזיט זה כמובן רחוק מלהיות מדויק. אמת, שת”פ ביטחוני בין בריטניה לארצות הברית התקיים בין ת’אצ’ר לרייגן, בין מייג’ור לבוש האב ובין בלייר לבוש הבן, אבל זה נבע מסיבות אחרות לגמרי מאשר מעמדה העולמי של בריטניה. ראשית, תמיד טוב שיש מדינה ליברלית שמוכנה לתת לגיטימציה חיצונית לפעולות המלחמתיות שלך. שנית, לא פעם אירופה היוותה מקום אסטרטגי עבור כוחות אמריקאים לצאת ממנו, ולכן שיתוף פעולה עם בריטניה תמיד עזר. טראמפ, לעומת זאת, הוא פשוט טראמפ. האמונה שלו בדיפלומטיה קטנה בהרבה משל קודמיו, והוא מרשה לעצמו. לא בטוח שאם לא היה ברקזיט הוא היה מעדכן את ג’ונסון (או את קמרון, בעצם, שכן הוא לא היה צריך להתפטר).

החשש האמיתי

אבל, כמובן, החשש האמיתי הוא מפני התלקחות אזורית. ממים על מלחמת העולם השלישית כבר התחילו להציף את הרשת. באופן אישי – וייתכן שזו יותר משאלת לב מאשר ניתוח מושכל – אני לא מאמין שנגיע למלחמת עולם שלישית, אבל בהחלט עלול להיות פה שמח בקרוב. בהתאם, יש מעט פאניקה בקרב הפוליטיקאים הבריטים. ג’רמי קורבין (הוא עדיין איתנו) כתב בשישי לבוריס ג’ונסון וביקש לכנס בדחיפות את המועצה המלכותית. במכתבו, העלה מספר שאלות לגבי הקשר שהיה בין ממשלות בריטניה וארצות הברית לפני חיסול סולימאני ועל מה שהממשלה עושה כדי להרגיע את הרוחות. בינתיים, לדבריו של קורבין, עדיין אין תשובה. גם ליסה ננדי, במהלך ראיונה אתמול, הביעה מורת רוח מכך שלא משיבים את הפרלמנט מפגרת החגים כדי לדון בעניין הזה.

I've written to Boris Johnson requesting an urgent Privy Council briefing and answers to questions following the US assassination of Qassem Suleimani. pic.twitter.com/kOw36b6Ex2

— Jeremy Corbyn (@jeremycorbyn) January 3, 2020

והממשלה? ראשית, הוצאו אזהרות מסע לאיראן ועיראק. שנית, שר ההגנה בן ולס הודיע על כך שמכליות נפט יקבלו גיבוי מהצי הבריטי. טוב, בעצירת מכלית על-ידי איראן הם כבר התנסו. שלישית, הוא סיפר שהוא מדבר עם מקביליו האמריקאים, כחלק מניסיון לגרום לכל הצדדים המעורבים למנוע הסלמה. עם זאת, הוא סייג, החוק הבינלאומי מאפשר לארצות הברית להגן על עצמה מאלו שרוצים לפגוע בה. רביעית, בריטניה מצאה את עצמה מבקשת מעיראק שלא תגרש מתוכה את הכוחות הבריטיים (כפי שהיא מתכננת לעשות לכוחות האמריקאים), כדי שיוכלו להמשיך להילחם בדאע”ש. שר החוץ דומיניק ראב אמר אתמול (א’) גם הוא שהניסיון הוא למנוע התקלחות. הוא גם טען שיש לו סימפתיה לטעמיה של ארצות הברית לחסל את סולימאני, עקב מעשי הטרור בהם היה מעורב, למרות שהיא דחקה את מדינות אירופה הצדה. קורבין פחות התחבר, וטען שהבעת הסימפתיה הזו מסוכנת.

https://twitter.com/DefenceHQ/status/1213547398670245889

אדוני ראש הממשלה

ראש האופוזיציה, שר ההגנה ושר החוץ הוזכרו כבר. אבל מה בדבר ראש הממשלה? בוריס ג’ונסון, ובכן, היה בזמן ההתנקשות בחופשה בקריביים. דומיניק ראב טען שג’ונסון בעניינים, אבל לא כולם השתכנעו. העובדה שלא טרח לקצר את חופשתו וחזר רק אתמול לא עשתה רושם טוב על אנשים רבים. למזלו, הבחירות מאחוריו ככה שכנראה אף אחד לא יזכור לו את זה עד הבחירות הבאות. בכל מקרה, לדבריו, הוא דיבר עם דונלד טראמפ, אנגלה מרקל ועמנואל מקרון על העניין. כמו כן, הוא הוסיף, סולימאני פעל להביא לחוסר יציבות במזרח התיכון, ואין לו כוונה להתאבל על לכתו. עם זאת, גם הוא קורא להרגעת הרוחות. היו מי שביקרו את העובדה שהוא לא ניסה להביע עמדה קשוחה יותר מול טראמפ, כמו אמילי ת’ורנברי וריצ’רד ברגון, שרת החוץ ושר המשפטים בממשלת הצללים בהתאמה. יש לציין שהם לא מנסים להגן על סולימאני, אלא לדרוש שלא יינקטו פעולות שעלולות להבעיר את המזרח התיכון.

OK, I'm back from my holiday, so if everyone can just calm down while I handle this thing… #WWIIl #Iranattack pic.twitter.com/QxIsrnWLe5

— Parody Boris Johnson (@BorisJohnson_MP) January 5, 2020

פנינו לאן?

ובכן, לכו תדעו. צריך כאן יותר מומחיות במזרח התיכון מאשר בבריטניה כדי להתנבא בצורה מושכלת. מהבחינה הבריטית, ג’ונסון קיבל כאן כאב ראש רציני להתעסק איתו. במקום להזיז את הברקזיט בצורה מהירה באמצעות הרוב שלו, הוא יצטרך להתעסק בהשלכות של חיסול סולימאני: מה יהיה לגבי הכוחות הבריטיים במזרח התיכון? באיזה קו בריטניה תנקוט נגד איראן (שהיא לא רוצה לגבות) ומול ארצות הברית (שרבים סבורים שפעלה בפזיזות)? איך היא תגן על עצמה מניסיונות נקמה? גם אם ינסה להתמקד בדברים אחרים, שאר הפוליטיקאים לחוצים מדי מהסיטואציה שנוצרה. זה היה אמור להיות מושב פרלמנט הרבה יותר רגוע מהקודם, אבל נראה שלטראמפ היו תכניות אחרות עבור בריטניה.

כנראה שיהיה מעניין, בואו נקווה שלא יותר מדי.