התקדמות תקועה

מעבר לאפשרות לצאת סוף-סוף מהאיחוד האירופי, תוצאות הבחירות הביאו עמן הזדמנות לפתור פלונטר פוליטי נוסף. הפעם, מדובר באסיפת צפון אירלנד שמושעית כבר קרוב לשלוש שנים, בגלל חילוקי דעות קשים בין ה-DUP לשין פיין. אם עד ה-13 בינואר העניין לא ייפתר, לא יהיה מנוס מהליכה לבחירות חדשות לאסיפה. כעת, התקווה היא שהעובדה שביצועי שתי המפלגות בבחירות הכלליות היו מאוד לא מרשימים, הן יבינו את הרמז שלא כדאי להן להגיע שוב אל הקלפי, ופשוט לפתור את העניין כמו ילדים גדולים. בינתיים, העניין תקוע בגלל סירוב של ה-DUP להסכמים המוצעים, בטענה שהם לא הוגנים. למרות שהיא מנסה להפיל את האשמה על השין פיין, רוב הגורמים המעורבים, כולל ממשלות בריטניה ואירלנד, מפילים את האשמה על ה-DUP. כעת, נראה מי ימצמץ ראשון, והאם צפון אירלנד תלך שוב לבחירות | צילום: EHRENBERG Kommunikation

אני מקווה שתסלחו לי שאני לא מעוניין לדבר על תכניו של הנאום מן הכס שנישא אתמול (ה’). הנאום הזה לא מחדש בהרבה לעומת מצע המפלגה השמרנית, ואני חושב שיש דברים טובים יותר לספר לכם מאשר מה מתוכו מובטח כבר למושב הקרוב. אבל, כן ניתן לתת שתי הערות בנוגע אליו: ראשית, הוא היה דיי עמוס. יותר משלושים הצעות חוק הובטחו בו, שזה לא מעט למושב אחד. שנית, למרות שבוריס ג’ונסון ניצח בממדים קרובים לאלו שמרגרט ת’אצ’ר ניצחה בהם, הנאום לא היה ת’אצ’ריסטי כלל. המפלגה השמרנית יודעת להבין את רוח התקופה, ובהתאם אחרי תשע שנים שזכו לתווית של צנע בפי רבים, ג’ונסון מחזיר את המפלגה לימי ה-one-nation שלה, שבגדול אומרים הרבה יותר השקעה בפערים. או בקיצור, הממשלה מבטיחה לשפוך כסף. לא סתם ג’רמי קורבין אמר שהנאום הזה היה חיקוי חיוור (ולדבריו לא מוצלח) של מצע הלייבור. אם בכל זאת חשקה נפשכם לצפות בנאום, הרי הוא לפניכם:

וכעת, הבה נתרכז בהבטחה אחת מהנאום: להחזיר את מוסדות השלטון בצפון אירלנד לתפקוד.

יישור קו

למקרה שלא עקבתם, אז אסיפת צפון אירלנד וממשלת צפון אירלנד, שני תוצרים של מדיניות ההאצלה של ממשלת טוני בלייר הראשונה, משותקות קרוב לשלוש שנים. לא ארחיב ממש למה זה קרה (הלינק השני מספק הסבר דיי מפורט בעברית), אבל בגדול ממשלת צפון אירלנד מחויבת על-פי חוק להיות ממשלת אחדות של שתי המפלגות הגדולות בשני הגושים המרכזיים (יוניוניסטים ולאומנים). כרגע שתי המפלגות האלו הן ה-DUP היוניוניסטית והשין פיין הלאומנית. אחרי שהשין פיין יצאו מהממשלה בתחילת 2017 בגלל סקנדל שנקשר ב-DUP, צפון אירלנד מצאה את עצמה בלי ממשלה. מאז, ממשלת בריטניה עושה מאמצים ליישר את ההדורים כדי להחזיר את המוסדות האלו לתפקוד, שכן הם חיוניים לקיומו של הסכם יום שישי הטוב. אתם יודעים, זה שכולם יצאו מגדרם כדי להבטיח שברקזיט לא ידפוק. אם עד ה-13 בינואר הסיפור הזה לא ייסגר, לממשלת בריטניה לא תהיה בררה אלא להכריז על בחירות חדשות לאסיפת צפון אירלנד, מה שלא בטוח יפתור את המצב.

מה השתנה?

אחרי תוצאות הבחירות הכלליות בשבוע שעבר, הוחלט לנסות שוב להפגיש את הצדדים. ביום ראשון, שר צפון אירלנד בממשלת בריטניה ג’וליאן סמית’ צייץ: “שיחה טובה עם כל חמשת ראשי המפלגות הבוקר. מצפה להתחיל מחר בתהליך החיובי להחזיר את סטורמונט בחזרה לתפקוד”. ולמקרה ששאלתם: סטורמונט זה החלק בעיר בלפסט בו נמצאת אסיפת צפון אירלנד, בדומה לכך שעל בית הנבחרים נהוג לומר שהוא בווסטמינסטר (ולא בלונדון). שלוש המפלגות קיבלו שיחה מסמית’ בנוסף לשין פיין ול-DUP, היו שלוש המפלגות הגדולות אחרי שתי אלו: ה-UUP היוניוניסטית, ה-SDLP הלאומנית ומפלגת הברית הבלתי מזדהה.

לשתי המפלגות העיקריות, ה-DUP והשין פיין, יש מה לחשוש מבחירות חדשות. הביצועים של שתיהן בבחירות הכלליות לא היו מדהימים במיוחד, ושתיהן סבלו מירידה בהצבעה להן. השין פיין עוד הצליחה לשמור על מספר חברי הפרלמנט שלה (שהיא לא שולחת לפרלמנט בכל מקרה). ה-DUP איבדה שניים מחבריה, אחד מהם הוא נייג’ל דודס, שהנהיג את המפלגה בווסטמינסטר. מי שהתחזקו היו ה-SDLP ומפלגת הברית (שהצליחו לעלות מאפס חברי פרלמנט לשניים ואחד בהתאמה), וגם ה-UUP הצליחה להתחזק מעט, למרות שלא ניצחה באף מחוז. שיטת הבחירות לאסיפת צפון אירלנד הרבה יותר ייצוגית משיטת הבחירות לפרלמנט הבריטי, מה שאומר שהן עלולות להיחלש באופן מורגש יותר אם תתקיימנה בחירות כעת. כדאי לזכור שממשלות האחדות האלו לא רשומות על שמן, ואת הממשלה הראשונה בהרכב הזה הובילו ה-UUP וה-SDLP. לכן, ישנה תקווה בבריטניה וברפובליקה האירית (שגם מעורבת בניסיונות השיקום) שכעת יהיה אפשר להתקדם.

איך זה התקדם?

ראשת ה-DUP ארלין פוסטר אמרה שהשין פיין לא יכולים לחסום יותר את החזרתה של הממשלה לתפקוד. היא מאשימה שהשין פיין מנעה ממפלגות אחרות לקחת את מקומה ובכך לסייע לממשלה לחזור. הכוונה היא, כנראה, לכך שבעוד רוב המפלגות מעוניינות לשנות את החוק כך שלא יחייב דווקא את שתי המפלגות הגדולות בקואליציה, השין פיין חוסמת את החקיקה בנושא. בגלל שהשין פיין היא אחת משתי המפלגות הגדולות, יש לה זכות וטו על היכולת להחזיר את הממשלה לתפקוד. בקיצור, כפי שאפשר להבין, לשיחות האלו לא הגיעו עם הרבה אמון זה בזה.

אתמול (ה’) התקיימה פגישה בנושא. בפגישה, שכללה את ג’וליאן סמית’, את ראשי חמש המפלגות העיקריות וכמו כן את סיימון קובני, סגן ראש ממשלת אירלנד (טנשטה) ושר החוץ האירי, התקדם, אבל לא עד הסוף. סמית’ אמר שהוא “מאוכזב מאוד” שעדיין לא נסגר הסכם. עם זאת, הוא אמר, הם מאוד קרובים. הוא היה מעוניין לנסח הסכם, אבל לדבריו לא כל המפלגות רתומות לנושא, ולכן הוא החליט שכרגע זה לא הזמן. קובני טען שמי שצריכה לשנות גישה היא ה-DUP. אם זה יקרה, הוא מאמין, יהיה אפשר להחזיר ממשלה לצפון אירלנד עוד לפני חג המולד. ההאשמות נגד ה-DUP משותפות לכל הגורמים המגשרים המעורבים בנושא. נראה שהמפלגה השמרנית שמחה להיפטר מהתלות במפלגה, שאפיינה את ממשלתה של ת’רזה מיי.

האשמות הדדיות

ה-DUP מאשימים, בלשונו של חבר המפלגה אדווין פוטס, שמנסים “לדחוק אותנו לפינה ולעמדה בה לא נקבל הסכם הוגן ומאוזן”. לזה ה-DUP לא מסכימים. כאמור, את ההאשמות המפלגה מפילה על השין פיין. בשין פיין יודעים לענות. אם תשאלו את חבר המפלגה קונור מרפי, בשין פיין מאוד מאוכזבים שלא הושג הסכם, שהרי גם השין פיין וגם עוד שלוש מפלגות (שאינן ה-DUP) מעוניינות לסיים את הסאגה. כעת, לפי מרפי, ה-DUP צריכה לספק לבוחריה הסברים מדוע היא מעכבת את חזרת הממשלה לתפקוד.

ומה אמרו במפלגות האחרות? נעמי לונג, ראשת מפלגת הברית, התאכזבה מכך שלא הושג הסכם. לדבריה, הושגה התקדמות משמעותית, וחבל לה שהיו מפלגות אחרות (מעניין אילו) שלא סברו כך. ניקולה מאלון, סגנית ראש ה-SDLP, אמרה שמפלגתה מחויבת להמשיך ולנסות, והצרה על כך שב-DUP לא מעוניינים בהסכם. גם ראש ה-UUP סטיב אייקן אמר שהנושא נופל בגלל ה-DUP, ושהמפלגה אפילו לא מסבירה מה מפריע לה בהסכם.

אז איפה אנחנו עומדים?

ובכן, לא ממש ברור. הדבר היחידי שברור הוא שה-DUP מרגישה שההסכם רע עבורה, ולכן תוקעת את השיחות. לא ברור על מה העניין, אבל יש מקום לשער שהדבר נעשה בגלל חוסר הסכמה על מעמד השפה האירית בצפון אירלנד, שמהווה עניין מרכזי למחלוקת בין שתי המפלגות. ייתכן שגם נושא הנישואים החד-מיניים וההפלות, שנמצא במחלוקת, מהווה עניין. אמנם המאזן השתנה כי אם קודם היה צורך בפעולה אקטיבית מוסכמת כדי להפוך את שני הנושאים האלו לחוקיים, כעת יש צורך בפעולה כזו כדי להוציא אותם חזרה מחוץ לחוק. זאת, בגלל פעולה מלמעלה של הפרלמנט הבריטי, שניצלה את השיתוק בצפון אירלנד כדי שזו תיישר קו עם שאר הממלכה.

מצד שני, שתי המפלגות נמצאות פחות מחודש לפני הדדליין לבחירות חדשות לאסיפת צפון אירלנד, שעשויות לפגוע בהן מאוד. לכן, לא בטוח שה-DUP תתמיד בסירובה לאורך זמן רב. מצד שני, ל-DUP יש כרגע 27 חברי אסיפה, לעומת 10 למקום השני בגוש היוניוניסטי, ה-UUP. ההפרש בין השין פיין לבין ה-SDLP לא הרבה יותר קטן. כלומר, יהיה צורך בחתיכת מהפך כדי להדיח את שתיהן ממקומן כמפלגות הגדולות בגושים שלהן. לכן, ייתכן שהן יהיו מוכנות לספוג פגיעה, ובלבד שלא להתפשר. אנחנו עוד נראה. ייתכן שממשלת ג’ונסון תראה שהיא מוצלחת במשא ומתן לא רק מול האיחוד האירופי, אלא גם בגישור במו”מ בצפון אירלנד. איך שלא יהיה, החודש הקרוב הולך להיות מאוד מעניין בצפון אירלנד.

ועוד עניין אחד

זו לא הפעם הראשונה בה אסיפת צפון אירלנד מושעית והממשלה לא קיימת. הפעם הקודמת התחילה ב-2002, ונמשכה עד 2007. הצורך הזה במבנה כל כך כובל לממשלות מזמין עוד ועוד מקרים כאלה. מילא לדרוש ממשלת אחדות בין-גושית, הדבר מתבקש מעצם הנסיבות ההיסטוריות בצפון אירלנד. אבל ההתעקשות על שתי המפלגות הגדולות לא מאפשרת שום גמישות פוליטית. לכן, אם יהיו בחירות נוספות והשין פיין תיחלש מספיק, הדבר האחראי לעשות יהיה להגמיש את הכללים כדי לא לאפשר לדבר כזה לקרות פעם שלישית.