ממשיכים עם מצעי המפלגות, והפעם עם המצע הליברל-דמוקרטי, שהיה הראשון להתפרסם. המצע מבטיח לפני הכל לסיים עם הברקזיט, ולאחר מכן שורה של רפורמות מרחיקות לכת בכל דבר כמעט: שיטת הממשל, ההגירה, משבר האקלים, החינוך, הבריאות ועוד. הבעיה העיקרית בו, מעבר לשאלת הסכמה או אי-הסכמה עם תוכנו, היא שהוא דורש לשנות מציאות שהמפלגה עצמה סייעה ליצור כשישבה בממשלת הקואליציה של דייוויד קמרון. מזל שבלייבור אף אחד לא שם לב | בתמונה: כריכת המצע

ועוד מצע לפנינו: המצע הליברל-דמוקרטי, תחת הכותרת “לעצור את הברקזיט, לבנות עתיד מזהיר יותר” (Stop Brexit, Build a Brighter Future ). האמת היא שמגיעה למפלגה הזו סוג של התנצלות, לו מישהו מטעמה היה טורח לקרוא בלוג בעברית. הסיבה לכך היא שלמעשה המפלגה הליברל-דמוקרטית פרסמה את המצע שלה לפני האחרות, אך נאלצה להידחק הצדה לטובת המצעים של מפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית, שאחת מהן כנראה תרכיב ממשלה. לכן עכשיו, בלי הקדמות מיותרות, הבה נראה מה כולל המצע הליברל-דמוקרטי.

עניין של שיווק

בסקירת המצע השמרני התייחסתי לכך שבמקום שאת הכריכה מעטרים צבעי המפלגה, מעטרת תמונתו של בוריס ג’ונסון. במקרה הזה, כריכת המצע עצמו היא בצבעי המפלגה כמקובל, אבל השיווק האינטרנטי של המצע מעט אחר, ועוטה את הכותרת “התכנית של ג’ו סווינסון לעתיד בריטניה”. שזה, אם יורשה לי, מעט חצוף. אמת, סווינסון היא ראשת המפלגה ואין על כך עוררין, אבל על המצע לא עובד אדם אחד. עובד עליו מנגנון מפלגתי שלם. להציג את זה כאילו סווינסון ישבה לבד וכתבה מצע של עשרות עמודים זה קצת לעשות עוול לכל השאר. אבל נו, אנחנו בעולם שבו הכל אישי.

תוכן

בניגוד לשתי המפלגות הגדולות, שהלכו על ארבעה-חמישה פרקים ארוכים מאוד, הליברל-דמוקרטים העדיפו תשעה פרקים קצרים יותר. כדי לא להעמיס בעודף מידע, הסיקור של כל פרק הוא לא מאוד מורחב. כרגיל, כותרות המשנה הן שמות הפרקים.

לעצור את ברקזיט

כמו השמרנים, גם מבחינת הליברל-דמוקרטים הברקזיט הוא עניין שיש לגמור איתו לפני שאפשר להתפנות לכל השאר. רק שבניגוד לשמרנים, הליברל-דמוקרטים רוצים לבטל את הברקזיט. רוב הפרק הזה עוסק בסכנות שבברקזיט וביתרונות שבאיחוד האירופי. מבחינת הבטחות, יש שלוש עיקריות. ראשית, אם המפלגה תשיג רוב, היא תראה בזה מנדט ציבורי לבטל את סעיף 50 ואת הברקזיט. כמובן, זו גישה בעייתית בכל מערכת בחירות שכן מצביעים על שלל סוגיות, ועוד יותר בעייתית בשיטת הבחירות הבריטית שלא באמת מייצגת. שנית, אם היא לא תשיג רוב, היא תמשיך להילחם למען משאל עם נוסף. שלישית, שיפור במערכת ההצבעה (למשל, חיסול הצורך להירשם להצביע, ולעבור למצב דומה לזה שבישראל), כדי לסיים את העיוותים של המערכת נגד אזרחי האיחוד שזכאים להצביע בחלק מהבחירות.

התכנית שלנו לכלכלה חזקה יותר

החלק הזה מכיל את החזון הליברל-דמוקרטי ל”כלכלת העתיד”. החלק הזה מהווה שיעור חשוב בצורך להיזהר בקביעות לגבי מצעים שלא יצאו לאור: המצע מאשים את הלייבור שאין לה תכנית לגבי כלכלת העתיד. מספר ימים לאחר מכן, יצא המצע שהראה חזון מפורט. אפשר לא להסכים איתו, אפשר לחשוב שהוא לא מעשי, אבל הוא שם. בכל מקרה, המצע מציע חזון כלכלי ששונה מהחזון של הלייבור. גם הליברל-דמוקרטים מציעים השקעות רבות, אבל כדי להפוך את הכלכלה החופשית לכזו שיכולה לתרום גם לאלו שחיים מחוץ למרכזי הסחר הגדולים של לונדון ודרום מזרח אנגליה. הרבה מזה נשען על פיתוח הכישורים של העובדים באזורים השונים ועל הנגשת האינטרנט לאזורי הכפר, וכמובן על הורדת הרגולציה לעסקים. כמו כן, מובטח להפוך את הכלכלה לירוקה יותר, כדי להתמודד עם משבר האקלים. גם הכנסת קוד אתי לשימוש בטכנולוגיה ובמאגרי נתונים נמצאת בתכנית.

יש לציין שלא מדובר בכלכלה ליברלית מהסוג בו מורידים כל חסם וכל רגולציה. למרות שהרבה מאוד מהשיפורים שהמפלגה רוצה להכניס בחברות הם בבחינת עידוד ולא חוק, אבל כן יש רגולציות מסוימות שהמפלגה מעוניינת להכניס. המצע כולל האשמה ברורה נגד השמרנים, על כך שהם לא מבינים את ההשלכות של עסק הנוהג בחוסר אחריות. המצע גם כולל העלאה של מס החברות ל-20%, ובגדול שינוי חוקי המס כך שיביאו למס גבוה יותר על חברות ענק. ביחסי עבודה, רוצים ליצור איזון בין כוחם של האיגודים לבין כוחם של המעסיקים.

התכנית שלנו לחינוך וכישורים טובים יותר

אם לצטט, החזון של הליברל-דמוקרטים לגבי מערכת החינוך הוא ש”ילדים יחזרו הביתה מאושרים יותר, בריאים יותר ועם כל הכישורים שהם צריכים כדי להצליח בחיים”. המצע מבטיח לסייע להורים עובדים להכניס את ילדיהם למסגרות, שינוי אופן החינוך, ביטול קיצוצים במערכת, אחריותיות של בתי הספר המקומיים, התייחסות לבריאות הנפש ועוד. בתחום הזה, יש הבטחות שלא היו מביישות את ג’רמי קורבין. למשל, ההבטחה למעונות יום החל מגיל תשעה חודשים (הגיל בו נגמרת חופשת הלידה בתשלום) עבור הורים עובדים.

התכנית שלנו לחברה ירוקה וכלכלה ירוקה

הפרק הזה מתחיל, אחרי מספר אזהרות מהשלכות משבר האקלים, בהאשמות כלפי המפלגות האחרות. השמרנים כבר נכשלו בהתמודדות עם העניין הזה (מה קרה בין 2010 ל-2015, כשהליברל-דמוקרטים היו בממשלה? על זה המצע מחלק מחמאות למפלגה), והלייבור מציעים תכנית שלא יכולה להוות פתרון שכן היא נשענת על סוציאליזם. המצע טוען שלליברל-דמוקרטים יש תכנית מעשית שתביא לאפס פליטת גזי חממה עד 2045. התכנית הזו כוללת פעולות חירום, רגולציות, תכניות לשיקום הטבע, השקעה באנרגיה מתחדשת ועוד.

הדבר גם מבטיח השלכות חברתיות, כמו חשבונות חשמל יותר נמוכים, שיסייעו לשכבות החלשות ביותר. כמו כן, המצע מבטיח גם להוריד משימות שונות לרמת הקהילה והרשויות המקומיות. כמובן, גם הכלכלה תשתנה בהתאם, כדי להבטיח פעילות כלכלית ירוקה. זאת, באמצעות מתן תגמולים לצריכה ירוקה יותר, וגם עידוד עסקים לפעול באופן ירוק יותר. ואני מקווה שאתם לא צורכים כלים חד-פעמיים, כי תחת הליברל-דמוקרטים הם ייצאו מהמחזור תוך שלוש שנים. לא נשכח כמובן עידוד לנסוע בתחבורה ציבורית או לפדל באופניים.

התכנית שלנו לבריאות ולטיפול סיעודי

גם פה מוצעות תכניות מקיפות, ביניהן הוספת 7 מיליארד ליש”ט בכל שנה לתקציב ה-NHS, שתמומן באמצעות תוספת קלה למס הכנסה. כמו כן, האופן בו התקציב מתנהל ישתנה תוך גיבוש הבנות בין-מפלגתיות ובניית גופים סטטוטוריים מתאימים. אבל זה לא הכל. אם אתם עוקבים פה קצת זמן, אתם ודאי יודעים שנושא בריאות הנפש תופס חזק בפוליטיקה הבריטית, וכמובן שהליברל-דמוקרטים מבטיחים שהוא יקבל יחס זהה לזה של בריאות הגוף. הדבר יכלול לא רק תקציבים נוספים, אלא גם טיפול בזמני ההמתנה הארוכים, הרחבת מגוון הקליניקות הפועלות בנושא ומרשמים בחינם לאלו שסובלים מבעיות כרוניות בבריאותם הנפשית. עוד הבטחות: הבטחה שיותר אנשים יוכלו לקבל טיפול קרוב לבית, באמצעות עידוד רופאים לעבוד באזורים בהם קיים מחסור.

גם שינויים מבניים מובטחים, כמו הבאה לשיתופי פעולה הדוקים יותר בין הסניפים המקומיים של ה-NHS לבין הרשויות המקומיות. וכמובן, רפואה מונעת, עם הבטחות שנועדו לבריטים לא להזדקק מלכתחילה לשירותי ה-NHS. הטיפול עצמו יישאר ברמת הרשויות המקומיות, אבל הממשלה תצטרך להתחשב הרבה יותר בבריאות הציבור בכל תכנית שהיא מוציאה לפועל.

התכנית שלנו לבניית חברה הוגנת

פסקת הפתיחה של הפרק הזה נשמעת כמעט כמו נאום של קורבין, שעוסק לא פעם בשיעורי העוני בממלכה. אבל, כמובן, לדעת הליברל-דמוקרטים הלייבור לא מסוגלת להתמודד עם הנושא (וגם השמרנים לא). באופן כללי, כאן העובדה שאחת המפלגות שיצרו את המיזוג שנקרא המפלגה הליברל-דמוקרטית הייתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באה לידי ביטוי, עם הבטחות לרשת ביטחון עבור אלו שזקוקים לה תוך כדי הבטחה שהמערכת הזו תעודד אנשים לחזור לשוק העבודה. כמו כן, הובטחו נגישות אוניברסלית לשירותים הציבוריים והשקעות באזורים שזקוקים לכך. גם תמיכה בפנסיונרים והגדלת הדיור בר ההשגה על הפרק.

אבל זה לא נגמר בכך, ומתייחס גם לנושאים אחרים של חוסר צדק חברתי, כמו פשיעה. הכוונה במקרה הזה היא בעיקר להביא למניעת פשיעה בקרב צעירים, באמצעות שיטור קהילתי והכוונתם של הצעירים לעבודה כדי שלא יגיעו לפשיעה. כמו כן, המצע מבטיח שינוי בתרבות בתי הכלא, כדי שלא יהפכו לאקדמיה לפשיעה, וגם לנסות להילחם בתופעה של כליאת יתר בקרב מיעוטים אתניים.

התכנית שלנו לחופש, זכויות ושוויון

הפרק הזה עוסק במלחמה באפליה ובהפרת זכויות אזרח. הפרק מתחיל בצורה כמעט שומטת לסת מבחינתי, שכן הוא תוקף את מדיניות “האווירה העוינת” של ת’רזה מיי מימיה כשרת הפנים. הבעיה: המדיניות הזו התחילה כשהליברל-דמוקרטים ישבו בממשלה. במקומם, הייתי לפחות מחריש עם דברים כל-כך ספציפיים.

בכל מקרה, המצע מבטיח עמידה בעד זכויות אדם, תיקון מערכת ההגירה ולקיחת סמכויות בעניין ממשרד הפנים, וגם מתן מקלט ליותר פליטים. אבל המצע לא מבטיח רק להגן על זכויות האדם הקיימות, בין השאר באמצעות מתן מימון נוסף לסנגוריה הציבורית כדי להבטיח שכולם יוכלו להגן משפטית על זכויותיהם, אלא גם מיסוד זכויות חדשות. למשל, הזכות להתגרש בלי הצורך להוכיח שנעשה איזשהו עוול על-ידי הצד השני. עוד מובטח המגדר X בסעיפים הרלוונטיים בדרכונים ודומיהם, וגם כלילה מדויקת יותר של להט”בים בצנזוס. ישנה גם כוונה לעודד גיוון אתני, מיני ומגדרי בצמרות החברות ועוד.

מערכת ההגירה, מלבד ביטול האווירה העוינת, צפויה לכלול עוד מספר תיקונים. לא רק שמירה על זכויות המהגרים – כולל הלא חוקיים שבהם – ומלחמה בסחר בבני אדם, אלא גם שינוי לוויזות. למשל, ויזות העבודה יהיו גמישות יותר ומבוססות כישורים. צפויה גם הארכת הוויזה של הסטודנטים הזרים לשנתיים לאחר סיום הלימודים כדי שיוכלו לעמוד. זה, יש לציין, דבר שמשרד הפנים בראשות פריטי פאטל הכריז עליו עוד בספטמבר. לפליטים, בין השאר, תינתן האפשרות לעבוד שלושה חודשים אחרי שהגישו את בקשת המקלט, הרחבת מספר הפליטים שייקלטו בכל שנה והטיפול בהם יועבר ממשרד הפנים למשרד לפיתוח בינלאומי.

התכנית שלנו לפוליטיקה טובה יותר

זה לא סוד שהליברל-דמוקרטים הם קול בולט בעד שינוי שיטת הבחירות הבריטית. כאן, יש לציין, המתקפה של המפלגה על הלייבור והשמרנים מוצדקת, שכן המפלגה ניסתה באופוזיציה ובממשלה לשנות את השיטה, וכשלה. בין ההבטחות בפרק זה: שינוי שיטת הבחירות לשיטת הקול היחיד הנודד, הורדת גיל הבחירה ל-16, מתן זכות הצבעה לבריטים בחו”ל ולאזרחי האיחוד האירופי שהפכו את בריטניה לביתם לטווח הארוך. כמו כן, ישנה תכנית להפוך את הממלכה המאוחדת לפדרציה של ממש שתכלול חוקה כתובה, תוך כדי ביזור הסמכויות של הממשלה המרכזית כלפי מטה למחוזות ולקהילות, כולל יצירת פרלמנט מקומי לאנגליה. החוקה הזו גם תיקח סמכויות מסוימות מהמלכה (ובעצם מהממשלה) ותחליף את בית הלורדים בבית עם מנדט ציבורי.

התכנית שלנו לעולם טוב יותר

הפרק האחרון עוסק במדיניות חוץ. המצע מביע דאגה מעלייתן של תופעות כמו טראמפ ופוטין, ומבטיח להפיץ ערכים ליברליים בעולם. הדבר יכלול המשך המאמצים לשיתופי פעולה כדי להילחם בלאומנות, השקעה בסיוע בינלאומי, עבודה בינלאומית על מלחמה במשבר האקלים ופיקוח על ייצוא הנשק. בהרבה מאוד נקודות הפרק הזה מזכיר את הפרק של הלייבור במדיניות חוץ (או יותר נכון ההיפך, כי המצע הליברל-דמוקרטי יצא קודם), עם ניואנסים שהופכים את הליברל-דמוקרטים ליותר פרו-מערביים. לכן, השעיית מכירת נשק לערב הסעודית עדיין על הפרק, השעיה דומה על מכירת נשק לישראל – לא. מה שכן, המצע מציע להכיר במדינה פלסטינית, בהתאם לפתרון שתי המדינות שיכיר בצרכי הביטחון של ישראל.

לסיכום

הדבר שבאמת מדהים אותי במצע הזה הוא הקמפיינרים של מפלגת הלייבור. לו אני הייתי אחד מהם, הייתי לוקח ציטוטים מהמצע שמספרים כמה המצב בבריטניה מחורבן, ופשוט מזכיר שהליברל-דמוקרטים היו בממשלה בחמש מתוך תשע וחצי השנים בהן השמרנים בשלטון. כי המצע, בגדול, מציע שהמצב הזה הורע תוך ארבע שנים וחצי בלבד. חלק מזה אולי נכון, אבל חלק מזה מהווה פשוט עלבון לאינטליגנציה. לא כמו כשבוריס ג’ונסון מבטיח להוסיף עוד 20,000 שוטרים שהמפלגה שלו הורידה מהרחובות, אבל קרוב לשם. למרבה מזלם של הליברל-דמוקרטים, נראה שהקמפיינרים של הלייבור איבדו משהו מהיצירתיות שלהם (הם כן מזכירים את הנושא עצמו, אבל לא נעזרים במצע שיכול לתת אפקט חזק יותר).

בכל מקרה, המצע עצמו מציע, בגדול, חזון בו המדינה תסייע לליברליזם להיטיב עם כולם, ולא רק עם אזורים מסוימים בבריטניה. עד כמה זה ישים אני אתן לליברלים ולכלכלנים להתווכח. בחלק מהמקרים הניסיון להראות שהיא עומדת במקום הנכון באמצע בין הלייבור לשמרנים, שזה נראה כמעט כמו הניסיונות של ראש המפלגה הראשון פאדי אשדאון למקם את המפלגה “איפשהו באמצע”. אבל, המפלגה דורשת שינוי מהמצב הקיים, תוך כדי החוצפה להתעלם מכך שהיא עצמה סייעה להביא למצב אותו היא מבקשת לשנות. למזלה, לרבים זה לא יפריע, כי הם פשוט ירצו לבטל את הברקזיט.