הדיבייט הראשון, שהתקיים אמש (ג’) ב-ITV בין בוריס ג’ונסון לג’רמי קורבין, מאחורינו. הדיבייט היה חלש יחסית למה שהיה ניתן לצפות. שני המתמודדים טחנו סיסמאות ישנות לגבי הברקזיט, ונראה היה שאפילו להם אין כוח לשנן אותן יותר. בשלבים הבאים הדיבייט התרומם מעט, כשהם היו יכולים לדבר על ה-NHS ומדיניות הצנע, אך גם לא היה מלא בהברקות. בסופו של דבר, למרות שבסקרי דעת הקהל ג’ונסון מוביל על קורבין בפער, התוצאה בדיבייט הייתה צמודה ביותר. זה לא נבע מכך שקורבין נתן שואו מעולה, אלא מכך שג’ונסון היה חלש. אבל בסופו של דבר צריך לזכור: הדיבייטים האלו ישנו מעט מאוד | צילום: ITV

ברוכים הבאים לעונת הדיבייטים! ובתור התחלה, דיבייט ראש בראש בין שני המועמדים לראשות הממשלה, בוריס ג’ונסון וג’רמי קורבין, ששודר בערוץ ITV בהנחייתה של ג’ולי אטצ’ינגהאם. היה מאמץ משפטי מצד הליברל-דמוקרטים וה-SNP לכלול גם את ג’ו סווינסון וניקולה סטרג’ון בדיבייט, אך העתירה נדחתה. כך, נשארנו עם ג’ונסון וקורבין, קורבין וג’ונסון.

ברקזיט כל הדרך

כשהולכים לבחירות שמוקדשות בעיקר לנושא אחד, קשה שלא להתייחס אליו בדיבייט. לכן, החלק הראשון הוקדש בעיקר לנושא זה: הברקזיט. ובחיי, רק על החלק הזה של הדיבייט שווה לשנוא עוד טיפה את דייוויד קמרון שעשה את משאל העם והביא אותנו לנקודה הזו. כי החלק הזה של הדיבייט היה גרוע. שני המתמודדים פשוט לא היו מסוגלים לענות על שום שאלה באופן ישיר: קורבין התחמק מלהגיד אם במשאל עם שני הוא יעודד את הציבור להצביע בעד הישארות באיחוד האירופי או בעד הסכם הברקזיט אליו יגיע, וגם סירב לשלול לחלוטין משאל עם נוסף בסקוטלנד בשלב כלשהו. ג’ונסון התחמק מלתת הבהרות על הגבול הפנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד, ובמקום ניסה להפנות האשמות אל קורבין.

אבל מעל הכל, זה פשוט לא היה מעניין. שניהם חזרו על מנטרות שהם אומרים כבר חודשים, ואפילו יצור אנרגטי כמו בוריס ג’ונסון לא יכול להעמיד פנים שהוא עדיין נלהב מהסיפור הזה. יותר מזה, יש גבול כמה אפשר להקשיב לזה. ג’ונסון שוב הזהיר מפני עוד משאלי עם תחת קורבין ושההסכם שלו קסום ומופלא. קורבין הזהיר שההסכם של ג’ונסון יביא למכירת ה-NHS לארצות הברית וכולי. ג’ונסון האשים שלא ברור מה קורבין מציע לגבי ברקזיט. קורבין דיבר על זכויות עובדים תחת הסכם הברקזיט של ג’ונסון. אלו נושאים שחשוב לדבר עליהם ולדון עליהם, אבל כשאפילו המתמודדים על הכתר (טוב, הכתר הוא של המלכה ולא נוגעים בו) לא נראים נלהבים במיוחד ומדברים בעיקר בסיסמאות, זה מעל הכל מאוס.

בוריס ג'ונסון
אפילו לו נמאס. בוריס ג’ונסון (צילום: ITV)

דוגמה אישית

השאלה שגישרה בין החלק הראשון, שעסק בעיקר בברקזיט, לחלק השני שעסק בנושאים אחרים, עסק בנושא של מנהיגות אישית. השניים הואשמו שתחתם הדיון הציבורי נעשה רעיל ועוין, ובהתאם נשאלו כיצד ניתן לבטוח בהם. ג’ונסון טען שהוא מנסה להוציא את הברקזיט לפועל כדי להחזיר את האמון לפוליטיקה, והתגאה ברקורד קיום ההבטחות שלו כראש עיריית לונדון וכראש הממשלה. כדאי לזכור, בשלב הזה, שבוריס ג’ונסון הוא ראש הממשלה קצת יותר משלושה חודשים, ככה שהרבה מההבטחות שהוא כביכול קיים הן ברמת ההצהרות שהוא מקיים אותן. קורבין אמר שסגנון המנהיגות שלו הוא הקשבה לאחרים, במטרה ליצור קונצנזוס שיאפשר לו לאחד את אזרחי המדינה.

אטצ’ינגהאם אתגרה בשלב הזה את שניהם: כיצד ניתן לבטוח בהם, כשקורבין מואשם באנטישמיות ובחוסר יכולת להתמודד איתה בתוך הלייבור, וכשג’ונסון מחזיק במוניטין של שקרן כרוני? קורבין, כמובן, דקלם את השורה שאנטישמיות היא רעה ושהלייבור לוקחת אותה ברצינות. יש מי שיטענו שזה לא בדיוק המצב. ג’ונסון מלמל משהו על עצמו, אבל מיד עבר לתקוף את קורבין על מדיניות הברקזיט שלו. כי למה לא?

חלק שני

החלק השני, שעסק בענייני פנים, התרומם הרבה יותר. זה האזור הנוח של ג’רמי קורבין: הוא חי ונושם את הנושא הכלכלי (גם אם יש מי שישיגו את גישתו הכלכלית), וגם בחלק הראשון ניסה כל הזמן לדלוף לדיבורים על ה-NHS. במקרה של ג’ונסון, זה פשוט אפשר לו שוב לספר אילו דברים נפלאים הממשלה שלו עושה. כשזה לא עבד לו, הוא שוב ניסה לדבר על ברקזיט, אך אטצ’ינגהאם התעקשה איתו שייצמד לנושאים עליהם הוא נשאל. בזמן שקורבין הזהיר מפני מכירת ה-NHS לדונלד טראמפ תחת השמרנים, ג’ונסון הזהיר שהגישה הכלכלית של הלייבור לא תאפשר לממן את ה-NHS בכל מקרה.

ג'רמי קורבין
חיכה לדבר על ה-NHS. ג’רמי קורבין (צילום: ITV)

השניים גם נשאלו על נושא “סוף הצנע”, שמתייחס לסיום המדיניות הכלכלית שהנהיג דייוויד קמרון כדי לצאת מהמצב הכלכלי בו הייתה שרויה בריטניה כשנכנס לתפקיד. שני המועמדים אמרו שהם מתכוונים להביא סוף למדיניות הזו. אטצ’ינגהאם התייחסה לכך ששניהם צריכים להגדיל את הלוואות המדינה כדי לממן את הפרויקטים השאפתניים שלהם, ואמרה שנראה שהם מצאו עץ כסף. ג’ונסון, בהברקה רגעית בדיבייט הזה, אמר שקורבין “מצא יער כסף”.

לאחר מכן, הדיבייט כבר עבר לשלבים קצת יותר נינוחים, של שאלות יותר קלילות. הם נשאלו אילו מתנות הם ייתנו זה לזה לחג המולד (ג’ונסון השיב שהוא ייתן לקורבין עותק של הסכם הברקזיט שלו, למרות שביקשו במפורש לא להיכנס לפוליטיקה), מה הם חושבים על המלוכה (קורבין הרפובליקן: “היא זקוקה לשיפור”), המנהיג האהוב עליהם ועוד. שתי שאלות רציניות, גם אם זכו להתייחסות מאוד קצרה, הן נושא משבר האקלים (שניהם הסכימו שזה חשוב), ונושא קשריו של הנסיך אנדרו לג’פרי אפסטין (שניהם ביקשו להתייחס יותר לקורבנות מאשר אליו). בסך הכל, אולי החלק הסביר ביותר בדיבייט הזה.

המנצח

לפי סקר של חברת הסקרים YouGov, התוצאות צמודות מאוד: 51% חשבו שג’ונסון ניצח, לעומת 49% שחשבו שקורבין ניצח. התוצאות הן אמנם בניכוי אלו שלא ידעו להשיב, אבל גם אם נכניס אותם זה לא יהפוך את זה לפחות צמוד. זה לא מאוד רע עבור ג’ונסון, בהתחשב בעובדה שהוא לא היה במיטבו ושאטצ’ינגהאם כל הזמן נאלצה לקטוע אותו עקב חריגה מהזמנים. אבל, כפי שהעיר פרשן ה-BBC אנדרו ניל, בהתחשב בפער שיש לשמרנים על פני הלייבור בסקרים, לא מדובר בהישג מוצלח במיוחד עבור ג’ונסון בדיבייט הזה. למעשה, סקר אחר של YouGov שנערך לפני הדיבייט מצא ש-37% חשבו שג’ונסון הולך לנצח, לעומת 23% שחשבו שקורבין ינצח. התוצאה הצמודה, אם כן, מבטאת אכזבה משהו מהופעתו של ג’ונסון.

הלאה

צריך לזכור, בסופו של דבר, שזה דיבייט. היכולת שלו להשפיע על ההצבעה, בטח בעולם של תיבות תהודה, מוגבלת מאוד. יש אולי אנשים שטרם החליטו שקיבלו מושג טוב יותר לכאן או לכאן למי בכוונתם להצביע. אבל, בסופו של דבר, גם בוריס ג’ונסון וגם ג’רמי קורבין נכשלו בהרגעת החששות לגביהם. ג’ונסון לא באמת הצליח לשכנע שאין גבול בין האי הבריטי לצפון אירלנד. קורבין לא הצליח לשכנע שיש לו עמדה החלטית לגבי ברקזיט ושהוא יודע מה הוא הולך לעשות.

אבל לא לדאוג. עוד דיבייטים נכונו לנו עד ה-12 בדצמבר. חלקם גם יכללו ראשי מפלגות נוספים. אולי אחד מהם יהיה יותר סוחף מבחינה פוליטית. ואם לא, אולי הם לפחות יהיו קצת יותר מהנים לצפייה.

ואם חשקה נפשכם לצפות למרות הכל:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *