ובזמן שכולנו מחכים לכותרות מרגשות מהפסגה האירופית, בואו נסתכל רגע על דיון אחר שחזר לכותרות ועשוי להישאר בין כותלי הפרלמנט: זיופי בחירות. הממשלה הבטיחה בנאום מן הכס לעבור לשיטת זיהוי בקלפי המבוססת על תעודה מזהה, במקום על מתן פרטים מזהים. התומכים טוענים שהדבר ישמור על טוהר הבחירות. המתנגדים טוענים שזה כלי לדיכוי הצבעה. בדיקה של הפיילוטים מעלה שהשימוש בתעודה מרחיק אנשים מהקלפי בהיקפים גדולים יותר מהזיופים שנתפסים. אבל זה לא בהכרח אומר שמדובר ברעיון רע.
סביר להניח שכולכם זוכרים את סאגת הזיופים שהיו או לא היו בשתי מערכות הבחירות בישראל השנה. ובכן, מאז הנאום מן הכס שהמלכה נשאה בשמה של ממשלת ג’ונסון, גם את הממלכה זיופי בחירות מעניינים עד מאוד. ג’ונסון לא המציא כלום, וכבר תקופה שהבריטים דנים בעניין הזה, אבל הנאום החזיר את העניין ללב הדיון הציבורי. לכן, בזמן שהנושאים והנותנים מנסים לסגור ברגע האחרון הסכם ברקזיט, הבה נצלול ללב הסוגיה הזו.
המצב כיום
תהליך הזיהוי בהצבעה בבריטניה אינו זהה לתהליך הזיהוי בישראל. בישראל, יש לתת תעודה מזהה הכוללת תמונה, על-פיה ועדת הקלפי מזהה אתכם. בבריטניה התהליך הוא אחר. ראשית, לא ניתן פשוט להגיע לקלפי. יש להירשם להצבעה מראש על-ידי מתן שם, כתובת, תאריך לידה ומס’ ביטוח לאומי. עם ההגעה לקלפי, יש לתת לוועדה את השם והכתובת כפי שניתנו בהרשמה האינטרנטית. לאחר בירור שאכן הפרטים נכונים, יינתן טופס ההצבעה וההליך הדמוקרטי יוכל להתרחש. את תהליך הרישום יש לבצע פעם אחת בלבד, ושוב עם כל שינוי כתובת. הדבר הזה נכון לאי הבריטי. את המצב הזה, יש מי שרוצים לשנות.
התכנית
הרעיון הוא לעבור לשיטת זיהוי דומה לזו הישראלית, המבוססת על תעודה מזהה הכוללת תמונה. בגלל שבניגוד לישראל, בבריטניה אין תעודות זהות מחייבות, התעודות המזהות האלו הן לרוב דרכון או רישיון נהיגה. בגלל שלא כולם מחזיקים באחת משתי התעודות האלו, יהיה ניתן להירשם במועצה המקומית לקבלת תעודת הצבעה חינמית. זה, בגדול, המצב הקיים בצפון אירלנד כבר תקופה ארוכה, והממשלה רוצה להרחיבו לשאר הממלכה. וזה גורם לוויכוח לא קטן.
הטיעונים
בעד
כצפוי, הטיעון המרכזי של הממשלה הוא למנוע זיופי בחירות. ב-2010, הדבר גם הופיע בהמלצות של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה במשרד למוסדות דמוקרטיים של אירופה. כמובן, כל מי שקראו קצת חדשות ישראליות במהלך הקיץ יודעים שזה לא מה שעוצר את הטענות לזיופים, אבל זה הטיעון העיקרי.
נגד
איך אפשר להיות נגד שיטת זיהוי, שגם כך מיושמת בדמוקרטיות רבות ברחבי העולם, שכל מטרתה היא הבטחת טוהר הבחירות? ובכן, אפשר. הטיעון העיקרי של המתנגדים הוא שמדובר בכלי לדיכוי הצבעה. ג’רמי קורבין, מראשי המתנגדים, טוען שמהלך מהסוג הזה יפגע בעיקר במצביעים ממיעוטים אתניים ובאנשים ממעמד הפועלים. קצת בדומה לסוגיה של דיכוי הצבעה בארצות הברית. גם החברה לרפורמה אלקטורלית מעלה טיעונים דומים. טיעון נוסף שהחברה מעלה הוא שאכיפת העניין תעלה 20 מיליון ליש”ט לכל מערכת בחירות.
המציאות בשטח
תודה לאל, יש מציאות לבדוק. ראשית, כי גופי בדיקת עובדות שונים עברו על הנושא הזה שתי וערב. שנית, כי היו פיילוטים בבחירות המקומיות הן במאי השנה והן בשנה שעברה, כדי לנסות ולבדוק איך העניין הזה עובד. אז יש לנו שתי טענות שצריך לבדוק: ראשית, ההיקף של זיופי בחירות בבריטניה. שנית, האפקט של הצורך בתעודה מזהה בפיילוטים.
זיופי בחירות הם בעיה?
ובכן, לא במספרי ענק. ב-2018 המשטרה חקרה 266 חשדות לזיופים, בסופם אדם אחד הורשע ועוד שני חשודים נשלחו הביתה באזהרה. ב-2017, רק אדם אחד הורשע ושמונה נשלחו הביתה באזהרה. גם בשאר העשור החולף המספרים לא היו גדולים בהרבה. אבל, כמו שהזכירו בגוף בדיקת העובדות של ערוץ 4, אלו המקרים שכן עוררו תשומת לב. ייתכן מאוד שהיו עוד מקרים שלא עלו עליהם, ולכן לא הובילו לבדיקה של המשטרה או של נציבות הבחירות. לכן, ניתן להגיד בביטחון שאין מידע על זיופים בקנה מידה גדול, ושאם ישנם זיופים בקנה מידה גדול אז יש המון אנשים מתוחכמים אי שם בחוץ.
בהקשר הזה צריך להגיד, שיש גם טענות לגבי זיופים בהצבעות בדואר. לפי עדותו של ריצ’רד טייס, מנכ”ל מפלגת הברקזיט, כאשר היו חשדות לזיופים בפיטרבורו, הקהילה המקומית עשתה ככל שביכולתה כדי למנוע חקירה. קשה לדעת עד כמה הטענות האלו נכונות, אבל הן קיימות, וגם מעלות למעשה ספק בהליך חקירת הזיופים כולו.
Agreed. We saw postal vote fraud st Peterborough, hardly an inner city…. and a community that clammed up when we investigated…. and destroyed CCTV evidence to prevent going to trial. https://t.co/Exh5Sbh1va
— Richard Tice (@TiceRichard) October 15, 2019
תעודות זהות מדכאות הצבעה?
כאמור, נעשו פיילוטים. בפיילוט של 2019, שנעשה כאמור ברמת הבחירות המקומיות, 1,968 איש לא הציגו אמצעי זיהוי מספק (בחלק מהמקומות בהם נערך הפיילוט, היה ניתן להציג שני אמצעי זיהוי ללא תמונה, כמו חשבונות וכו’). מהם, 740 לא טרחו לחזור. מדובר ב-38% מאלו שנשלחו הביתה. במספרים, מדובר ב-0.03% עד 0.7% מסך המצביעים, תלוי ביישוב בו נערך הפיילוט. מדובר במספר גדול יותר ממספר האנשים שהואשמו בזיופים במשך העשור החולף. בפיילוט של 2018 המספרים היו קצת יותר מעודדים, עם 0.06% עד 0.4% מהאלקטורט שלא שבו להצביע.
אמנם 0.7% מהאלקטורט לא נשמע הרבה, וגם יש סיכוי לא רע שהמספר יקטן אם אכן יוצגו תעודות הצבעה חינמיות, אבל בינתיים מדובר במספרים לא מבוטלים. בשיטת בחירות בה מספר קולות מזעריים עלולים לשנות את נציג מחוז הבחירה, יכולה להיות לדחיקת קרוב לאחוז מהאלקטורט החוצה השפעה לא מבוטלת. חוץ מזה, דחיקת מספר כזה של מצביעים היא בעייתית גם ברמה העקרונית. אמת, סביר להניח שהמספרים יהיו קטנים בהרבה כשהדבר ייושם, אבל הדבר מראה לכל הפחות שצריכה להיות תקופת הסתגלות לנושא.
לסיכום
נכון לעכשיו, הניסיונות לעבור לזיהוי באמצעות תעודה מרחיקים יותר מצביעים מאשר שיש זיופי בחירות למנוע. כמובן, זה לא אומר בהכרח שהרעיון רע. חשוב לשמור על טוהר הבחירות. אבל, כפי שהוזכר קודם, נראה שיהיה צורך בדיון רציני, תקופת הסתגלות, ובדיקת אמצעים שונים על-מנת למנוע דחיקת מצביעים בגלל קשיים בירוקרטיים. אלו, כמובן, נושאים לדיון, ומי שיקבעו יהיו קובעי מדיניות שכנראה לא קוראים את הבלוג הזה.
בצל הדיון על הברקזיט, הדיון הזה הולך להישמע עוד הרבה בזמן הקרוב בבריטניה. הוא מהווה חלק מנאום פתיחת הפרלמנט שג’ונסון הכתיב, ובחירות כלליות נראות מעבר לפינה. כנראה שחקיקה חדשה לא תהיה רלוונטית להם, אבל הדיון יפתח את הפתח לקבוצות שונות ולא ממש תמימות לנסות ולטעון לבחירות לא כשרות. בבריטניה כה מקוטבת, זו עשויה להיות אסטרטגיה של ממש.
וגם, כאמור, יש לזכור שגם עם התעודה, הטענות לזיופים עשויות שלא ללכת לשום מקום.