בתחילת השבוע הבא, בוריס ג’ונסון צפוי לנסות להקדים את הבחירות פעם נוספת. גם הפעם ג’ונסון צפוי לנחול תבוסה, בעקבות הסכמת מפלגות האופוזיציה לא להצביע בעד הקדמת הבחירות. ההשערה היא שבאופוזיציה יסרבו להעניק לג’ונסון בחירות מוקדמות לפני שדחייה במועד היציאה מהאיחוד האירופי תושג בפועל. עבור ג’ונסון, יהיה מדובר במכת מוות עקב מעבר צפוי של קולות מהמפלגה השמרנית למפלגת הברקזיט. עבור בריטניה, הדבר עלול לגרור תסיסה פוליטית. מצד שני, גם לג’ונסון עשויים להיות כמה קלפים בשרוול כדי להקדים את הבחירות למרות הכל, ביניהם הגשת הצעת אי-אמון בממשלה שלו עצמו. עד שנדע מה הוא מתכנן, הוא מסרב להתחייב שיתפטר אם ייכשל להוציא את בריטניה מהאיחוד עד ה-31 באוקטובר | צילום: Slaunger, ויקיפדיה
אתם בוודאי זוכרים, שברביעי בוריס ג’ונסון נכשל בניסיונו להקדים את הבחירות. אתמול (ה’), פורסם שהממשלה מתכוונת לנסות להקדים את הבחירות שוב ביום שני. זה לא רק כי מדובר ביום הראשון בשבוע העבודה בבריטניה, אלא גם כי ביום שני החקיקה שמיועדת למנוע יציאה ללא הסכם בלי שהושג לכך אישור מהפרלמנט תקבל חותם מלכותי ותהפוך לחוק. בדיון על הקדמת הבחירות ברביעי, חברי האופוזיציה דרשו שהחקיקה תעבור לפני שישתפו פעולה עם הקדמת הבחירות. לכן, ג’ונסון מקווה שבשני יהיה לו סיכוי טוב יותר להקדים את הבחירות. ואולם, גם ביום שני הוא צפוי שלא לקבל את מבוקשו.
ראש האופוזיציה ג’רמי קורבין קיים פגישות עם נציגים אחרים באופוזיציה כדי לדון בגישה לגבי הקדמת הבחירות, והוסכם שגם הפעם האופוזיציה לא תאפשר בחירות מוקדמות. צריך לזכור שטכנית, בגלל חוק הקדמת הבחירות, ללייבור יש זכות וטו על העניין, כך שקורבין לא צריך את אישור המפלגות האחרות אם יחליט לחסום את הבחירות או לאשר אותן. העובדה שהוא מקיים את הפגישות האלו, מראה שהוא מעוניין בפעילות משותפת, שמורכבת יותר ממשחקים אלקטורליים פשוטים.
למה האופוזיציה ממשיכה להתעכב?
האופוזיציה רוצה, לפני הכל, לעצור יציאה ללא הסכם. בגלל שבוריס ג’ונסון אמר אתמול שהוא “מעדיף למות בתעלה” מאשר לבקש דחייה נוספת בברקזיט, יש חששות רבים שג’ונסון לא מתכוון לכבד את החוק. לכן, באופוזיציה רוצים לאשר את הבחירות רק לאחר שתושג ההארכה הזו. כמו כן, עוזר של ג’ונסון הודה שהתאריך ה-15 באוקטובר נבחר על-ידי ג’ונסון במטרה להקשות על סטודנטים להירשם להצבעה, עקב לימודיהם רחוק מהבית.
Boris Johnson doesn't want you to be able to vote. Make sure you can.
Register to vote today: https://t.co/7bYgtgeefb pic.twitter.com/ZIvKfiwxdn
— Jeremy Corbyn (@jeremycorbyn) September 6, 2019
לעיכוב כזה יש מספר יתרונות מצד האופוזיציה. אם ג’ונסון יכבד את החוק, יעמדו בפניו שתי אפשרויות. הראשונה היא לבקש את ההארכה, מה שיחסל לו את ה”בלי אם ובלי אבל” שהבטיח לגבי יציאה ב-31 באוקטובר. למרות שזה לא באשמתו, הוא יהפוך לטרף קל בבחירות שייערכו לאחר שג’ונסון יבקש את ההארכה. אם ג’ונסון לא ירצה ללכת לבחירות לאחר קבלת הדחייה, יהיה אפשר להפילו בקלות באי-אמון, ואחרי שבועיים ללכת לבחירות. אפשרות שנייה היא שג’ונסון ייצמד להעדפתו למות בתעלה, וילך למלכה כדי להודיע על התפטרותו להמליץ על מישהו אחר שיקים ממשלה, על-פי הנוהג ג’רמי קורבין. זה יוכל להקים ממשלת מעבר שתסדיר הארכה ובחירות או משאל עם.
אם ג’ונסון יחליט שהוא לא מכבד את החוק, הוא יאותגר משפטית בנושא הזה. מעבר לזה, למרות שכרגע לא ראיתי שכלי התקשורת בבריטניה העלו את האפשרות הזו, יש סיכוי טוב שהאופוזיציה תפיל את הממשלה באי-אמון. עד ה-19 באוקטובר, היום בו ג’ונסון יצטרך לבקש דחייה בברקזיט אם לא ישיג הסכם, יש לא מעט זמן. אפשר בזמן להגיע להבנות לגבי זהות ראש/ת ממשלת המעבר ואפילו על התיקים. במקרה כזה, האופוזיציה תהפוך לממשלה ותוכל להגיע לשליטה מלאה. לכן, לא משנה איך הופכים את זה, דחיית הבחירות בשלב הזה משחקת לטובת האופוזיציה.
תרחישי בחירות
לפי סקרים, בחירות אחרי ה-31 באוקטובר יגרמו נזק אדיר לשמרנים. אם הבחירות יתקיימו לפני התאריך, השמרנים צפויים לקבל כ-37% מהקולות. אם תהיה עוד דחייה של הברקזיט ובחירות לאחר תאריך היעד, הם יזכו רק ל-28% מהקולות, כשרוב הקולות האבודים ילכו למפלגת הברקזיט. במסגרת שיטת הבחירות הבריטית, פירוש הדבר עשוי להיות חיסול מרהיב של כוחה הפרלמנטרי של המפלגה.
מהצד של בוריס
לא בטוח שג’ונסון בכלל ינסה לקרוא שוב לבחירות מוקדמות במסגרת החוק של 2011, אלא ינסה טריק אחר. אפשרות אחת שהעלו היא שהממשלה תעלה להצבעה הצעת אי-אמון בעצמה. בהחלט זמנים מדהימים. לאופציה הזו יש שני יתרונות מבחינת ג’ונסון: ראשית, אין צורך בשני שליש ורוב רגיל יספיק. שנית, בניגוד לסירוב להקדים בחירות, האופוזיציה לא באמת תוכל להרשות לעצמה להביע אמון בממשלה, זה כבר באמת יהיה ברמה האבסורדית. אם הממשלה אכן תיפול, יהיו 14 יום להרכיב ממשלה חלופית, ואם זה לא יקרה, יהיו בחירות תוך חמישה שבועות, מה שאומר ב-29 באוקטובר לכל המוקדם, וזה מאוחר מדי על-מנת לעצור יציאה ללא הסכם. כמובן, ישנה אפשרות שתקום ממשלה חלופית, אבל כרגע הדבר פחות סביר שכן עדיין אין הסכמה באופוזיציה מי יעמוד בראשות הממשלה הזו. אפשרות אחרת שעלתה לאוויר היא שג’ונסון ינסה להעביר חוק שיאפשר לו להתחמק מהמגבלות של חוק הבחירות מ-2011. בגלל שאין לו רוב בפרלמנט, הסיכויים לכך קלושים גם הם.
מה הסיכויים להתפטרות?
בוריס ג’ונסון לא שולל את האפשרות שיתפטר במקרה בו יתברר שהוא לא מסוגל להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי עד ה-31 באוקטובר, אבל גם לא מתחייב. כשנשאל על כך היום (ו’), הוא ענה: “זו לא הנחה שאני מעוניין להרהר בה”. הוא לא מתחייב שכן, אבל גם לא מתחייב שלא. התשובה הלא ישירה הזו לא מפתיעה. הוא סירב לתת תשובה ישירה לשאלה הזו בדיוק גם במהלך הדיבייט מול ג’רמי האנט על ראשות המפלגה השמרנית. גם מדאונינג 10 נמסרה תשובה לא ישירה באותו סגנון. או במילים אחרות, ג’ונסון דחק את עצמו לפינה, וכעת מסרב להתחייב שיעזוב את המשרה שחשק בה מאז ילדותו.
הצד האפל של הדחייה
ממש לא בטוח שהציבור הבריטי יקבל טוב בחירות אחרי ה-31 באוקטובר. הברקזיטרים נמצאים בתחושה חזקה שגונבים להם את משאל העם, וממש לא בלי צדק. גם ככה הם לא נינוחים עם העובדה שבריטניה לא יצאה מהאיחוד האירופי ב-29 במרץ. דחייה נוספת עשויה לגרום לתסיסה של ממש, ולהתחזקות כוחות פופוליסטים כמו נייג’ל פרג’, שמעודד את שיח “האליטות נגד העם”. לכן, ייתכן שהאסטרטגיה של האופוזיציה אולי טובה לאספקת מזון ותרופות לבריטניה – עניין שיש חשש לגביו במקרה של יציאה ללא הסכם – וגם תועיל לה בקרב מצביעים רימיינרים, אבל הנזק שייגרם כתוצאה מהגדלת הפילוג בפוליטיקה הבריטית לא בטל בשישים. מצד שני, יציאה ללא הסכם תביא לתסיסה מכיוון אחר.
בקיצור
התשובה לשאלה שבכותרת – יהיו בחירות? – היא כנראה שלילית. אמת, לג’ונסון יש מספר תרגילים בשרוול, אבל הוא עדיין נעדר רוב פרלמנטרי, ונראה שבינתיים האופוזיציה יכולה להחזיקו בתפקידו כל עוד זה משתלם לה, מה שאומר בחירות בנובמבר. כפי שאמרה דוברת מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית: “אנחנו לא הולכים לתת לבוריס ג’ונסון לחתוך ולברוח”. בקיצור, בוריס ג’ונסון הוא אולי ראש הממשלה, אבל הוא כבר לא קובע את המדיניות, לפחות לא את כולה. הפרלמנט הפך מגוף מאשר, שבשיח הפוליטי הבריטי לא פעם תואר כחותמת גומי, לגוף שיוזם ומכתיב מדיניות. לג’ונסון אין אפילו אפשרות לשנות את המצב. מצד שני, לא בטוח שהאסטרטגיה שלהן תעשה טוב לפוליטיקה הבריטית.
היתרון של ג’ונסון הוא שהוא יודע מה המפלגות – לייבור, ה-SNP, המפלגה הליברל-דמוקרטית ופלייד קמרי הן השותפות להסכמה – מתכננות, וכעת הוא יכול במהלך סוף השבוע לתכנן את הצעד שלו כדי לעקוף אותן. לכן, למרות שהתרחיש הסביר הוא שגם הפעם ג’ונסון ייכשל, תמיד כדאי להשאיר מקום להפתעות.
הולך להיות מעניין ביום שני.