בוריס ג’ונסון כתב מכתב לדונלד טוסק, נשיא המועצה האירופית, כדי לבקש ממנו להחליף את ה-backstop מהסכם היציאה של ת’רזה מיי, במטרה להגיע להסכם יציאה אחר בין בריטניה לאיחוד האירופי. עשה זאת, אך לא הציע חלופה קונקרטית לכלי זה. למרות ששרים מסוימים וב-DUP הביעו תמיכה במהלך זה, ג’ונסון נתקל בתגובת נגד חריפה. באיחוד האירופי האשימו את ג’ונסון שהוא לא מציע חלופה אמיתית ל-backstop. באירופה האשימו את ג’ונסון שהוא נוהג בחוסר אחריות. הלייבור טענו שהתכנית של ג’ונסון היא בגדר פנטזיה, והליברל-דמוקרטים טענו שהוא נוהג בפזיזות. השר הראשון של ויילס טען שכל מה שג’ונסון מחפש זה להפוך את האיחוד האירופי לסיבה שאין הסכם. מצד שני, במפלגת הברקזיט טענו שגם בלי ה-backstop מדובר בהסכם נוראי. וכעת נשאלת השאלה אם ג’ונסון באמת חיפש פתרון לנושא | צילום: ממשלת בריטניה

נראה שבוריס ג’ונסון התחיל לקחת קצת יוזמה בנוגע לחידוש המו”מ על הברקזיט מול האיחוד האירופי. אמש (ב’), ג’ונסון שלח מכתב לנשיא המועצה האירופית דונלד טוסק, בו הוא מבקש להיפטר מה-backstop הידוע לשמצה. במכתב, ג’ונסון כתב לטוסק שמטרתה של ממשלת בריטניה היא להגיע להסכם ברקזיט, ולכן שברצון ג’ונסון להבהיר את עמדותיו בנוגע למספר אלמנטים בהסכם היציאה של מיי, ביניהם ה-backstop. לדבריו, ממשלתו מחויבת ליחסים עם הרפובליקה האירית ולהסכם יום שישי הטוב, וכפועל יוצא מכך גם לאזור התנועה המשותף שמאפשר לתושבי צפון אירלנד לחצות את הגבול לאירלנד וחזרה באין מפריע.

עם זאת, כך ג’ונסון, הפתרון לאתגרים שברקזיט מערים על המצב בצפון אירלנד לא יכול להיות ה-backstop, משלוש סיבות. ראשית, מדובר באלמנט לא-דמוקרטי ושמתנגש עם רעיון הריבונות של בריטניה. שנית, הדבר נוגד את היחסים של בריטניה עם האיחוד האירופי, כפי שממשלת בריטניה הייתה רוצה לראות אותם. שלישית, הדבר מסכן את האיזון העדין שקיים בהסכם יום שישי הטוב. לגבי האחרון, הוא אמר שקיום ההסכם לא מצריך משטר מכסים מיוחד.

לכן, ג’ונסון במכתבו דוחק בטוסק למצוא חלופה ל-backstop. בריטניה, כך מבטיח ג’ונסון, לא תציב גבול קשיח בצפון אירלנד, והוא מקווה שהאיחוד האירופי יפעל בהתאם. כמו כן, יש למצוא פתרונות “גמישים ויצירתיים” למצב באי האירי, אך הוא גם מזכיר שכבר כיום יש על האי שתי מערכות פוליטיות וכלכליות נפרדות שביניהן גבול פתוח. ג’ונסון מציע להחליף את ה-backstop באמצעים חלופיים לפני סוף תקופת המעבר שבהסכם היציאה של ת’רזה מיי, וגם מציע גמישות מצד בריטניה כדי להרגיע מפני מצב בו האמצעים החלופיים האלו לא יוצבו במלואם לפני סוף תקופה זו.

לסיום, ג’ונסון הבטיח לטוסק שבריטניה תעבוד במהירות האפשרית, ושהוא מאמין שיהיה אפשר לרתום גם את הפרלמנט לאישור מהיר של העסקה המשופרת. בהתאם, הוא הביע תקווה שבאיחוד האירופי יראו מאמץ דומה. לדבריו, פתרון במסגרת הקווים שהוא מציע יהיה יותר יציב ויעבוד טוב יותר עבור הסכם יום שישי הטוב.

חסר כאן משהו

בוריס ג’ונסון דיבר על כך שהוא הציב קווי מתאר לפתרון שיוכל להחליף את ה-backstop. אבל לא רק שהוא לא הציע שום פתרון פרקטי, הוא אפילו לא הציע באמת קווי מתאר אמיתיים. אמת, אפשר להבין מסיבותיו להתנגדות ל-backstop מה הם אותם קווים, אבל הוא לא באמת הציב מסגרת בתוכה אפשר לעבוד. ברור שהברקזיט המושלם מבחינתו הוא מצב בו בריטניה חופשיה לגמרי מכל חוקי האיחוד (כולל איחוד המכסים והשוק המשותף), הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקת אירלנד נשאר פתוח, ושאין בו גבול פנימי בין צפון אירלנד לאי הבריטי. אבל לא ג’ונסון ולא אף אחד אחר מציע משהו כזה. לדבר על שתי מערכות כלכליות שונות עם גבול פתוח כבר כעת זה יפה, אבל כשאין מסים על הטובים שעוברים בין המערכות האלו הדברים יותר פשוטים. האיחוד האירופי הרי ירצה ערובה כלשהי לכך שרק סחורות שיופיעו בהסכמי סחר יעברו בלי תשלום מכסים. את זה ג’ונסון לא מספק.

התגובה האירופית

היום (ג’) התגובות החלו להיערם. בהתאם למה שנכתב לעיל, קשה להיות מופתעים מתגובתו של דונלד טוסק למכתבו של ג’ונסון. כך הוא צייץ היום: “ה-backstop מהווה ביטוח להימנעות מגבול קשיח על האי האירי אלא אם ועד שתימצא חלופה. אלו שמתנגדים ל-backstop ולא מציעים אלטרנטיבות מציאותיות, בפועל תומכים בבנייה מחדש של הגבול. אפילו אם הם לא יודו בכך”. במילים אחרות, הוא רוצה לשמוע במה ג’ונסון תומך, ולא רק למה הוא מתנגד. בתגובה רשמית של האיחוד האירופי, נאמר שג’ונסון לא באמת מציע אלטרנטיבה שיכולה להבטיח שלא יקום גבול קשיח באי האירי. בכיר בממשלת בריטניה טען שתגובתו של טוסק “נראית כמו תגובה מוגזמת”.

דונלד טוסק - ה-backstop
לא השתכנע שג’ונסון רציני. דונלד טוסק (צילום: מפלגת העם האירופית)

גם גורמים אחרים באירופה שפכו מים צוננים על מכתבו של ג’ונסון. דיפלומט צרפתי כינה את התכנית של ג’ונסון “בדיחה”. פינה גייל, מפלגת השלטון באירלנד, גם דחתה את דבריו של ג’ונסון. דובר המפלגה לענייני אירופה ניל ריצ’מונד אמר שתיאור ה-backstop ככלי “אנטי-דמוקרטי” הוא ספין, והזכיר שג’ונסון עצמו הצביע בעד הסכם היציאה של מיי בפעם השלישית בה הובא בפני הפרלמנט. כמו כן, הוא טען שרוב תושבי צפון אירלנד מעדיפים את ה-backstop על פני איום על הסכם יום שישי הטוב. יש לציין שישנם סקרים שמאשרים את הטענה לגבי תמיכה כזו, אך יש התנגדות חזקה לאמצעי זה בקרב היוניוניסטים (התומכים בהיות צפון אירלנד חלק מהממלכה המאוחדת).

התנגדויות מימין ומשמאל

אבל דחיית המכתב של ג’ונסון לא התחילה ונגמרה בדונלד טוסק ועמיתיו האירופאים. גם לבריטים היה מה לומר. מהצד הברקזיטרי, מנהיגי מפלגת הברקזיט: ראש המפלגה נייג’ל פרג’ ומנכ”ל המפלגה ריצ’רד טייס. לדברי שניהם, ה-backstop הוא רק בעיה אחת מני רבות שיש בהסכם היציאה אליו הגיעה ת’רזה מיי. לפי נייגל פרג’, גם בלי ה-backstop, הסכם היציאה הוא ההסכם הגרוע בהיסטוריה. גם ריצ’רד טייס צייץ משהו דומה. בהתאם לציוץ של מטה Leave Means Leave, אותו טייס צייץ מחדש, על ג’ונסון גם להתחייב שלא לשלם את דמי הגירושים בסך 39 מיליארד ליש”ט, וגם לצאת מכל שליטה של האיחוד (שזה, בגדול, מה שג’ונסון מחפש בתחליף ל-backstop). יש לציין שבמפלגת הברקזיט, מעבר לאהבה לסופרלטיבים מוגזמים, מעוניינים ביציאה בהתאם לתנאי ארגון הסחר העולמי, קרי ללא הסכם.

נייג'ל פרג' - ה-backstop
“ההסכם הגרוע בהיסטוריה”. נייג’ל פרג’ (צילום: Web Summit)

מהצד הרימיינרי, גם לא נרשמה התלהבות. שם, פשוט לא רוצים לצאת. בלייבור, תיארו את המכתב של ג’ונסון כ”רשימת משאלות לפנטזיה-לנד”. במפלגה הליברל-דמוקרטית טענו שלג’ונסון אין תכנית אמיתית, והאשימו אותו בכך שהגישה שלו היא “פזיזה ומסוכנת”. מארק דרייקפורד, השר הראשון של ויילס (לייבור), כתב שהמכתב של ג’ונסון נועד להפוך את האיחוד האירופי לשעיר לעזאזל. כמו כן, לדבריו, אין לג’ונסון מנדט דמוקרטי להוציא את בריטניה מהאיחוד ללא הסכם. מישל אוניל, ראשת השין פיין, האשימה את ג’ונסון שהוא מחפש לצאת ללא הסכם, ולדבריה ברקזיט כולו לא מסתדר עם הסכם יום שישי הטוב.

תמיכה

כמובן, בוריס ג’ונסון זוכה גם לתמיכה. ה-DUP, המפלגה שתומכת בממשלה השמרנית בפרלמנט, הביעה תמיכה בעמדתו של ג’ונסון לגבי ה-backstop. לדברי המפלגה, אמצעי זה מתנגש עם הרעיון היוניוניסטי בו דוגלת ה-DUP (בכל זאת, ה-U בתוכה הוא ל”יוניוניסטית”). גם שר הברקזיט של ג’ונסון, סטיבן ברקלי, הביע תמיכה במכתב. ומן הסתם, גם אם הקול שלהם פחות נשמע, בריטים רבים שמתנגדים ל-backstop תומכים במכתב של ג’ונסון גם הם.

אז מה הלאה?

כרגע, האיחוד האירופי לא מראה נכונות להתגמש בנושא, לפחות כל עוד ג’ונסון לא מציע תכנית חלופית אמיתית, ולא סתם אומר מה הוא לא רוצה. הטענה של מארק דרייקפורד, לפיה ג’ונסון רק רוצה להפוך את האיחוד לשעיר לעזאזל, היא סבירה מאוד. בשלב הסופי של המרוץ לראשות המפלגה השמרנית, גם ג’ונסון וגם המתחרה שלו ג’רמי האנט לא הציעו תכנית קונקרטית להסכם חדש. מצד שני, האנט לפחות הבטיח שיקים צוות שהתפקיד שלו יהיה למצוא פתרון כזה, אותו יוכל להציע לאיחוד האירופי. ג’ונסון לא מציע אפילו משהו כזה, מה שמעלה את החשד שאין לו מושג מה הוא רוצה.

ג’ונסון, כמובן, לא יכול להרשות לעצמו להודות בזה בפומבי. כל הקרדיט שהצליח לצבור במפלגה השמרנית עשוי לרדת לטמיון. להיות מוכן ללכת ליציאה ללא הסכם כדי ללחוץ על האיחוד לשנות את ההסכם זה דבר אחד. לאיים ביציאה ללא הסכם בתקווה שהאיחוד יציל את בריטניה זה עניין אחר. לכן, ג’ונסון צריך להראות שהוא עשה צעד לקראת האיחוד, כדי שזה יתעקש על עמדתו ויאפשר לג’ונסון להראות שהוא ניסה אבל שהצד השני התבצר. כך, הוא מקווה, אף אחד לא ידבר על כך שאין לו תכנית. אבל הנה, כן מדברים על זה.

בוריס ג'ונסון ומארק דרייקפורד - ה-backstop
אין יחסי אמון. מארק דרייקפורד (משמאל) עם בוריס ג’ונסון (צילום: דאונינג 10)

ה-backstop, יש לציין, הוא אכן מכשיר בעייתי. עם זאת, להאשים את האיחוד האירופי שהוא לא מוכן לחשוב עבור ג’ונסון על חלופה שהוא כן יהיה מוכן לקבל, במקום להגיד “אין לי פתרון אבל עדיפה יציאה ללא הסכם על הדבר הזה”, מהווה פוליטיקה שפלה של ממש. בכל זאת, מי שישלם את המחיר זה לא הוא, אלא תושבי צפון אירלנד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.