השרה פאטל

אם צריך לציין שרה אחת שמושכת הרבה עניין בממשלתו של בוריס ג’ונסון, מדובר בשרת הפנים פריטי פאטל. היא מעוניינת במערכת הגירה חדשה ומבוססת כישורים, ביד קשה כלפי הפשיעה עד כדי כך שהפושעים “ירגישו פחד” ובעבר אף תמכה בפומבי בהחזרת עונש המוות לספר החוקים. לא פלא, אם כן, שארגוני זכויות אדם חוששים שאישה עם עמדות כמו שלה אחראית על מערכת ההגירה ועל המשטרה. הפוסט הזה הוא הזדמנות טובה להכיר קצת יותר לעומק את השרה פאטל, שבעבר הודחה מתפקידה בשל פגישות לא מדווחות עם בכירים בישראל | צילום: המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי

אחת הדמויות שמושכות יותר תשומת לב בקבינט של בוריס ג’ונסון היא זו של שרת הפנים החדשה פריטי פאטל. עבור רבים, פאטל מהווה סמן של הימין הקשה במפלגה השמרנית, ובהתאם זוכה ללא מעט ביקורת ומעוררת לא מעט חששות בקרב חברי פרלמנט ממפלגות אחרות. לכן, הפוסט הזה נועד כדי להכיר יותר לעומק את דמותה של פריטי פאטל ואת דעותיה, כדי להבין אם באמת יש סיבה לחששות ממנה.

למה זה רלוונטי?

ובכן, כשרת הפנים, פריטי פאטל מחזיקה בכוח רב. משרד הפנים הוא האחראי הן על נושא ההגירה – נושא רגיש מאוד בבריטניה, בייחוד סביב הברקזיט – וגם על המשטרה והמלחמה בטרור בתוך בריטניה. מעבר לכך, למרות שיצא למשרד הפנים הבריטי שם של בית קברות פוליטי, הוא כן יכול להוות קרש קפיצה לחלונות גבוהים יותר: שר הפנים הקודם סאג’יד ג’אוויד קודם למשרת שר האוצר הנחשקת, וכמובן ששרת הפנים של דייוויד קמרון, ת’רזה מיי, הצליחה לקפוץ לראשות הממשלה. לכן, אם השמרנים יישארו בשלטון לאורך זמן, פאטל צפויה לעבור לתחומי השפעה אחרים ואולי אף נרחבים יותר.

ניסיון פוליטי

פריטי פאטל נבחרה לפרלמנט בבחירות 2010, אז הדיח דייוויד קמרון את גורדון בראון מראשות הממשלה (למרות שנזקק לקואליציה עם הליברל-דמוקרטים), כנציגת מחוז ויטהאם שבאסקס. ב-2014 קיבלה את תפקידה הממשלתי הראשון, כששימשה בתפקיד מיניסטריאלי זוטר במשרד האוצר. לאחר ניצחון השמרנים בבחירות 2015, פאטל עברה לתפקיד השרה לתעסוקה במשרד העבודה. ב-2016, לאחר כניסתה של ת’רזה מיי לראשות הממשלה, היא מונתה לשרת הפיתוח הבינלאומי. ב-2017, היא נפגשה באופן פרטי עם בכירים ישראליים, ביניהם בנימין נתניהו ויאיר לפיד (עד כמה שניתן להגיד שלפיד באותה תקופה היה בכיר), מבלי לעדכן את משרד החוץ. הדבר גרר שיחת נזיפה מצד ת’רזה מיי ובסופו של דבר אילץ את פאטל להכריז על התפטרותה. לאחר מכן היא חזרה להיות בקבנצ’רית. כשבוריס ג’ונסון מונה לראש הממשלה, הוא החזיר אותה למשרד הפנים, לאחר שהיא תמכה בו במרוץ לראשות המפלגה השמרנית.

השקפות

פריטי פאטל משכה תשומת לב בעיקר בזכות מספר השקפות בהן היא מחזיקה. על הטיעון שלה שאסור לערב את בית המשפט העליון במקרה בו ג’ונסון ינסה להשעות את הפרלמנט, כי מדובר בעניין שצריך להיסגר בפרלמנט, כבר דיברנו. אבל יש לה עוד מספר דעות מאוד שנויות במחלוקת.

הגירה

נושא אחד, שבוער היום, הוא נושא ההגירה. בריאיון לדיילי מייל שהתפרסם אתמול, היא אמרה שברצונה להקשות על ההגירה לתוך בריטניה ממדינות האיחוד האירופי, ולבסס את מערכת ההגירה הבריטית על כישורים. בריאיון, היא גם המשיכה את הקו של בוריס ג’ונסון מימי המרוץ לראשות המפלגה השמרנית, ודיברה על מודל הגירה דומה לזה של אוסטרליה. זו גם עמדה שפוליטיקאים ברקזיטרים אחרים, כמו מייקל גוב ונייג’ל פרג’, הביעו בה תמיכה. וכמובן, עוד רבים נוספים.

השיטה האוסטרלית

כדאי להרחיב מעט על שיטת ההגירה האוסטרלית. הרעיון אינו לאמץ את השיטה האוסטרלית אחד לאחד, אלא את העיקרון. מדובר בשיטה מבוססת ניקוד. משרד הפנים קובע קריטריונים שונים – כמו גיל, ניסיון, הכשרה וכו’ – ועל כל אחד מהם ניתן ניקוד מתאים (למשל, תואר ראשון מזכה בניקוד גבוה יותר מאשר השכלה תיכונית). המועמדים מסכמים את הניקוד הכולל בהתאם לעמידתם בקריטריונים השונים, ואם הסכום גבוה ממינימום מסוים שקבע משרד הפנים, ניתן להגיש בקשה לוויזה. השיטה כוללת בתוכה, על פניו, שני יתרונות מרכזיים: ראשית, ההגירה כביכול מבוססת על היכולת של מבקשי הוויזה לתרום למדינה אליה הם מהגרים. שנית, הזכאים לוויזה יכולים לבקש אותה לפני שמצאו מקום עבודה שרוצה להעסיק אותם. זאת, בניגוד למערכת הבריטית הנוכחית, בה ויזה לטווח ארוך מצריכה מעסיק עם רישיון להיות ספונסר, שיצהיר על רצונו להעסיק את מבקשי הוויזה (למעט במקצועות וכישורים מסוימים, בהם ניתן לקבל ויזה גם בלי ספונסר).

אז למה הדבר זוכה לביקורת כה גדולה? טענה אחת היא שהשיטה האוסטרלית לא מתאימה לבריטניה. אוסטרליה היא מדינה של אוכלוסייה קטנה יחסית (כ-25 מיליון תושבים) שמתפרשת על שטח עצום, בזמן שבריטניה היא מדינה של אוכלוסייה גדולה בהרבה (כ-67 מיליון תושבים) שמתפרשת על שטח קטן בהרבה, מה שיוצר צרכים אחרים בכל הנוגע להגירה. כמו כן, השיטה האוסטרלית בפירוש מפלה לטובה אנשים מוכשרים (skilled), בזמן שהחקלאות בבריטניה זקוקה דווקא לעובדים זרים שלא נופלים בקטגוריה הזו (שכן אם הם כן נופלים בה, הם כנראה לא ירצו להיות עובדים זרים בשדה). גם נהגי משאיות ועובדים סיעודיים עבור קשישים חסרים בבריטניה, ומערכת הניקוד האוסטרלית תקשה עליהם להיכנס בשער. יש לציין שפאטל אמרה שתהיה בחינה לגבי הצורך בעובדים לא מוכשרים לאחר סיומה של התנועה החופשית עם האיחוד האירופי.

הצרת היקפים

אמנם בריאיון לדיילי מייל פריטי פאטל סירבה להתחייב להורדה במספר המהגרים לבריטניה, אבל היא כן מעוניינת להקשות עליהם להגיע. כאמור, היא מעוניינת שההגירה תתבסס על מה שיש למבקשי הוויזה להציע, ולא על מוצאם. היא מבטיחה שהגבולות יוקשחו, במטרה למנוע מפושעים וטרוריסטים להיכנס למדינה. לדבריה, היא מאוד רוצה להמשיך את המעמד של בריטניה כיעד הגירה, אבל כזה שיביא את המוחות הטובים ביותר. אין פה חידוש רב, ודברים דומים גם אמרה ת’רזה מיי כשביקשה לקדם את הברקזיט בפרלמנט, ובוריס ג’ונסון כשרץ לראשות המפלגה השמרנית ובהצהרתו הראשונה לפרלמנט.

יש מי שרואים את העמדות של פאטל בנושא כצבועות. סביה של פאטל הם מהודו, והם היגרו לאוגנדה. הוריה היגרו לבריטניה מספר שנים לפני שאידי אמין עלה לשלטון באוגנדה והחליט לגרש משם את כל האנשים ממוצא אסייתי. או, במילים אחרות, פריטי פאטל היא בת למהגרים (שהרי תנאי ההגירה לאזרחי מדינות חבר העמים הבריטי קלים בהרבה), שמנסה לעצור מהגרים אחרים מלהגיע בקלות. לדברי פאטל, בגלל שהיא בת למהגרים, היא מודעת ליתרונות שהגירה יכולה להביא עמה. עם זאת, היא חושבת שצריך לשלוט בהגירה כך שיגיעו המהגרים המתאימים ביותר לבריטניה.

פשיעה

עוד נושא שבו יש לשרה פריטי פאטל הרבה מה להגיד זה נושא הפשיעה, שעליו היא אמונה עכשיו. גם שם, היא הצליחה להוציא כמה אמירות מעוררות מחלוקת.

עונש מוות

ביקורת רבה שיש על פאטל – בעיקר בהתחשב בעובדה שהיא האחראית על המשטרה – היא תמיכתה של פאטל בעונש מוות. כלומר, עכשיו, בריאיון האמור לדיילי מייל, היא טוענת שמעולם לא הייתה “תומכת אקטיבית” בעונש המוות. ואולם, כמו שהעיתון עצמו טרח להזכיר (ומדובר בעיתון מאוד פרו-שמרני), ב-2006 היא אמרה שלדעתה אם היה עונש מוות על פשעים מסוימים, היו רואים מהם פחות. ב-2010, כחברת פרלמנט, אמרה שתצביע בעד החזרת עונש המוות, כאמצעי להילחם בפשיעה. בכל מקרה, פאטל טוענת שדבריה הוצאו מהקשרם, וטוענת שהיא לא תומכת בעונש המוות.

תחושת טרור

בריאיון לדיילי מייל, פאטל אמרה שהיא רוצה שהפושעים “ירגישו [תחת] טרור” ו”יחושו פחד” לפני שהם מבצעים פשע. סביר להניח שעל האמירה הזו היא לא תנסה להגיד שהיא הוצאה מהקשרה, בהתחשב בכך שבמפלגה השמרנית השתמשו באמירה לפוסט ברשתות החברתיות. הכוונה היא, בכל מקרה, לא רק להוציא יותר שוטרים לרחובות – נושא שיש עליו הסכמה חוצה מפלגות – אלא גם שהשוטרים האלו ירגישו ביטחון רב יותר להשתמש בכוח שלהם כשיש בכך צורך. הדבר מאוד שנוי במחלוקת. שרת הפנים בממשלת הצללים של קורבין, דיאן אבוט, טענה שגישת היד הקשה של פאטל היא לא הפתרון לפשיעה, אלא טיפול בבריאות הנפש. אד דייווי, האחראי במפלגה הליברל-דמוקרטית על נושאי פנים, טען שפאטל איבדה קשר עם המציאות.

קצת קשה שלא להשוות את רעיון ה”שירגישו טרור” כלפי פושעים לרעיון “האווירה העוינת” של ת’רזה מיי כלפי המהגרים הבלתי חוקיים מימיה כשרת הפנים. פרויקט האווירה העוינת של מיי אולי גרם למהגרים לא חוקיים להרגיש שלא בנוח, אבל על הדרך גם להרבה מאוד מהגרים ובני מהגרים חוקיים לחלוטין. פאטל, אגב, גיבתה את הפרויקט הזה. כעת, טיפול לא נכון מצדה בנושא הפשיעה, יכול בקלות לגרום לכך שלא רק הפושעים יחושו פחד.

סמים קלים

בשורות רעות לצרכני הקנביס שחיים בממלכה המאוחדת: פריטי פאטל רוצה לסגור לכם את המסיבה. נכון להיום, מתוך עשרה צרכני או מגדלי קנביס שנתפסים באנגליה, תשעה יוצאים מזה בלי רישום פלילי. פאטל מעוניינת לשים לזה סוף, ודורשת שלא יעלימו עין מ”כל צורה של שימוש בסמים”. לא בטוח עד כמה הדבר באמת ייושם בשטח, בעיקר לא לפני ש-20,000 השוטרים הנוספים שהובטחו אכן יוצבו ברחובות – מה שצפוי להתחיל רק בספטמבר – אבל צעד לקראת לגליזציה אין כאן.

זכויות הפרט

ארגוני זכויות אדם מאוד מודאגים מהרקורד של פאטל בכל הנוגע לנושא. מאחר שכעת היא אחראית על הגירה וגם על נושא של בקשות מקלט, מטעם הארגונים נמסר שהם מקווים להיווכח שהחששות שלהם מופרכים. אבל זה לא רק היחס לזרים שמעטר את הקריירה שלה. למשל, כשב-2013 עלתה להצבעה ההכרה בנישואים חד-מיניים, פאטל הצביעה פעמיים נגד ולאחר מכן פעמיים בעד. בקיצור, שמרנית לעילא.

שונות

פאטל העידה בעבר שהגיבורה שלה בפוליטיקה היא ראשת הממשלה לשעבר מרגרט ת’אצ’ר, כך שאפשר לנחש מה התפישות הכלכליות שלה. ביחסי חוץ, כפי שיכולתם לנחש מנסיבות פיטוריה, פאטל היא תומכת מובהקת של ישראל, ואף שירתה כסגנית יו”ר שמרנים ידידי ישראל (Conservative Friends of Israel). בכל הנוגע לברקזיט, פאטל תמכה בעזיבה מהרגע הראשון, ובמהלך משאל העם של 2016 לקחה חלק פעיל בקמפיין העזיבה. היא גם טענה, שההגירה מהאיחוד האירופי מותחת את משאבי מערכת החינוך הבריטית לקצה.

לסיכום

כפי שניתן לראות, פריטי פאטל היא ימין שמרני קשה. פחות הגירה, יותר שיטור, רקורד שנוי במחלוקת בכל הנוגע לזכויות אדם. וגם, אם חייבים להתייחס לכך, היא תומכת מובהקת של ישראל. בכל מקרה, גם אם חלק מהאמירות שלה הוצאו מפרופורציות, קשה להגיד שארגונים רלוונטיים לא צריכים לפקוח עין על התנהלותה כשרת הפנים.

כרגע, שני האתגרים העומדים בפני פאטל הם יצירת מערכת הגירה הוגנת מצד אחד וכזו שעונה על צורכי הממלכה המאוחדת מצד שני, וכמו כן לטפל בפשיעה בבריטניה. כפי שהוצג כאן, הפתרונות שלה לשני התחומים הם בעייתיים, אבל יכול להיות מאוד שנגלה שהצהרות הארד-קור לחוד ומעשים כשרה בממשלה לחוד.