התכנון הפוליטי לשבוע הקרוב היה לדעת מי הולך להיות ראש הממשלה החדש במקום ת’רזה מיי וללכת הביתה. אבל, עצירת המכלית הבריטית על-ידי איראן ביום שישי הפכה לגורם שמסעיר את המערכת הפוליטית. בבריטניה אמנם שואפים להימנע ממלחמה ולהגיע לפתרון דיפלומטי – עניין עליו יש הסכמה נדירה בין הממשלה לאופוזיציה – אבל לא ניתן להבטיח דבר. כמו כן, רבים חוששים שבריטניה עשויה להיגרר למלחמה שרוקחים בארצות הברית. בינתיים, בוריס ג’ונסון מקבל עדכונים שוטפים על המתרחש מג’רמי האנט, כדי להיות בטוחים שראש הממשלה הבא ישחה בחומר | בתמונה: ספינת הצי המלכותי במצרי הורמוז (צילום: הצי האמריקאי)
סביר להניח שכולכם שמעתם על תפיסת המכלית הבריטית במצרי הורמוז על-ידי כוחות איראניים שהתרחשה בשבוע שעבר. כפי שהיה ניתן לצפות, הדבר מעסיק מאוד את המערכת הפוליטית הבריטית. וזה, עוד בשבוע שבו צפויה החלפת ממשלה. טוב, אם העולם היה מסתדר לפי מה שנוח פוליטית, כנראה ששום דבר לא היה קורה אף פעם.
אז מה קרה?
בשישי בערב, מכלית הנפט Stena Impero נעצרה על-ידי כוחות איראניים במצרי הורמוז. לפי משרד החוץ הבריטי, במעצר השתתפו ארבעה כלי שיט ומסוק. לפי איראן, התקבלו דיווחים שהמכלית “גרמה לבעיות”, ולכן כוחות של משמרות המהפכה התבקשו להביא את המכלית לנמל בנדר עבאס לצורך חקירה. הבעיות שציינו האיראנים הן: השבתת ה-GPS, שימוש בנתיב שיט לא נכון והתעלמות מסימני מצוקה ואזהרה. יש לציין שמכלית בבעלות בריטית נוספת נעצרה, אך זו שטה תחת דגל ליבריה ושוחררה להמשיך בדרכה. בבריטניה, ובחלקים נוספים של העולם המערבי, ממש לא משוכנעים שעצירת המכלית על-ידי איראן הייתה חוקית, ולדברי שר החוץ הבריטי ג’רמי האנט נעשתה במים עומאניים.
עם זאת, האנט מיהר להבהיר שאין שום שאיפה לפתרון צבאי, אלא לפתרון דיפלומטי. הוא פתח בשיחות עם גורמים דיפלומטיים איראניים, ביניהם גם עם שר החוץ האיראני ג’וואד זריף. כמובן, זה לא אומר שהאנט לא משתמש בשפה קשה, גם אם דיפלומטית. בין השאר הוא אמר לזריף שהוא “מאוכזב קשות” מהתקרית, בעיקר לאחר שאיראן טענה שברצונה להקטין את המתחים במפרץ. בטוויטר, הוא הביע דאגה שאיראן פונה לנתיב של “התנהגות בלתי חוקית ומערערת יציבות”.
יש לציין שזו לא הפעם הראשונה בה בריטניה ואיראן נמצאות בריב בגלל מכליות. זה מעבר לכך שבריטניה הצטרפה לארצות הברית בכל הנוגע להפניית האצבע המאשימה כלפי איראן כשזה נוגע לפגיעות במכליות נפט במפרץ עומאן. בתחילת יולי, בריטניה עצרה מכלית נפט איראנית ליד גיברלטר, בחשד שזו הייתה בדרכה לסוריה, מה שהיה אמור להוות הפרה של סנקציות על משטר אסד. קשה להגיד שזה תרם ליחסים הגם כך לא פשוטים בין שתי המדינות.
לאן פנינו?
כאמור, בריטניה לא מעוניינת להגיע לפתרון צבאי. עם זאת, ג’רמי האנט הבהיר שאם הנושא לא ייפתר, יהיו לנושא השלכות קשות כלפי איראן. לאזור כבר נשלחו עוד ספינות של הצי המלכותי, אבל כפי שאמר השר הזוטר במשרד ההגנה טוביאס אלווד, לא ניתן להגן על כל מכלית נפט שתשוט במצרי הורמוז.
באופן מדהים, נרשמה הסכמה מסוימת בין הממשלה לאופוזיציה בעניין הזה. לפני חודש ג’רמי קורבין ביקש לא למהר עם הפניית האצבע המאשימה כלפי איראן. כעת הוא טען שעל איראן לשחרר את המכלית באופן מידי (הפעם גם אין ספק לגבי מעורבות איראן בנושא). בנוסף על כך, הוא טען שהנסיגה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן העלתה את המתח באזור. מי שהסכים איתו לגבי האבחנה הזו היה השר הזוטר טוביאס אלווד. עם זאת, בזמן ששר המשפטים בממשלת הצללים, ריצ’רד ברגון, טען שבריטניה עשויה להיגרר לתוך מלחמה שיוזמים טראמפ ויועצו לביטחון לאומי ג’ון בולטון, אלווד נמנע מלהצטרף לטענה שבריטניה “נגררת” לעניין.
בקיצור, למרות שבאיראן טוענים שבבריטניה יש כוחות נציים שדוחפים להסלמה, נראה שדווקא הטון השולט הוא מאוד דיפלומטי. הן בממשלה והן באופוזיציה מסכימים שמה שאיראן עשתה לא מקובל, אך שרצוי להימנע מעימות מזוין כל עוד ניתן להישאר על הנתיב הדיפלומטי. עיקר הוויכוח, אם כן, הוא לגבי השאלה עד כמה בריטניה מהווה למעשה כלי משחק של ארצות הברית בכל הסיפור הזה. צריך לזכור שלבריטניה וארצות הברית של טראמפ יש חילוקי דעות לגבי המזרח התיכון. רוב הממשל הבריטי – כולל בוריס ג’ונסון, שהיה שר חוץ בזמן נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין – תומך בהסכם הגרעין וחולק על גישתו של טראמפ לנושא. כמו כן, כפי שריצ’רד ברגון הזכיר, כשבריטניה הצטרפה לארצות הברית להרפתקה בעיראק ב-2003 זה נגמר רע. לכן, השאלה היא רק עד כמה בריטניה היא שחקנית עצמאית באזור ועד כמה היא פשוט כלי משחק של אחרים.
ראשות הממשלה
כזכור, ביום שלישי יוכרז הזוכה במרוץ לראשות המפלגה השמרנית, וברביעי הוא יקבל את המינוי מהמלכה לראשות הממשלה. כלומר, ראש הממשלה החדש, יהיה אשר יהיה, הולך להיכנס לחתיכת קלחת בינלאומית. בוריס ג’ונסון כבר מעודכן בפרטים על-ידי ג’רמי האנט, למקרה שאכן הוא זה שינצח במרוץ בהתאם לתחזיות. כמו כן, גורמים מוסרים שבגלל התקרית הזו יהיה בעייתי למנות שר חוץ חדש, ולכן יש סיכוי סביר שג’ונסון – אם ינצח – ישאיר את האנט בתפקידו כשר החוץ.
בנוסף על כך, ייתכן שלמרוץ יש השפעות משל עצמו: אלן וסט, מפקד הצי המלכותי לשעבר, טען שחלק מהתקרית הזו נבע מכך שהממסד הפוליטי היה מרוכז במרוץ הזה, ולא עשה יותר על-מנת להגן על הספינות הבריטיות ששטות במפרץ. וסט גם הזהיר שאל לו לראש הממשלה החדש לתת לברקזיט להסיח את דעתו מאיראן.
אין ספק שלמי שייכנס לדאונינג 10 ביום רביעי תצפה עבודה רבה.