שאלה משפטית

בתחילת השבוע, הפעילה ג’ינה מילר (בתמונה) הודיעה על כוונתה לעתור לבית המשפט במקרה בו הפרלמנט יושעה כדי להעביר יציאה ללא הסכם. לג’ינה מילר כבר יש ניסיון בכל הנוגע לאתגור הממשלה בשאלות חוקתיות הנוגעות לברקזיט, והיא כבר ניצחה בעתירה ב-2017 שהכריחה את הממשלה להעביר את הפעלת סעיף 50 (שמתחיל את הליך היציאה מהאיחוד האירופי) באמצעות הפרלמנט. מילר לא לבד, ושמרנים רבים כמו ג’ון מייג’ור ואוליבר לטווין הזהירו שהשעיה של הפרלמנט אכן תסתיים בבית המשפט. כמובן, יש גם כאלו שמתנגדים לעתירה לבתי המשפט, שטענו שמדובר בכלל במהלך אנטי-ברקזיט ולא במהלך שכוונתו לשמור על ריבונותו של הפרלמנט. השאלה היא אם בכלל יהיה מספיק לדון בעתירה במקרה שראש הממשלה הבא אכן יחליט להשעות את הפרלמנט | צילום: קית’ אדקינס

אם יש משהו שמטריד חלקים נרחבים במערכת הפוליטית הבריטית, היא חוסר המוכנות של בוריס ג’ונסון להתחייב שלא ישעה את הפרלמנט כדי להגיע ליציאה ללא הסכם. להרחבה על הנושא, ניתן לקרוא כאן. בקצרה, הרעיון הוא שבמקרה שהפרלמנט לא ישתף פעולה עם הממשלה בכל הנוגע ליציאה ללא הסכם, הפרלמנט יוצא לפגרה (prorogation) ויוחזר רק לאחר שבריטניה תצא מהאיחוד בלי הסכם כבררת מחדל. מאז שדומיניק ראב סירב לפסול את האפשרות הזו כשעוד היה במרוץ לראשות המפלגה השמרנית, כוחות בפרלמנט עובדים כדי למנוע מהאפשרות הזו להתממש. הניסיון של האופוזיציה לעשות זאת כשל. הניסיון של דומיניק גריב הצליח חלקית, ואמנם מקשה על האפשרות אבל לא מוריד אותה מסדר היום. עכשיו, בחסות האקטיביסטית ג’ינה מילר, הסיפור עולה מדרגה.

נתראה בבג”צ

ביום ראשון, הפעילה הרימיינרית ג’ינה מילר הודיעה על צעד בנושא. מילר ידועה בבריטניה בתור מי שמנעה מהממשלה להפעיל את סעיף 50, זה שמתחיל את היציאה מהאיחוד האירופי, בלי אישורו של הפרלמנט. מילר עשתה זאת באמצעות עתירה לבית המשפט, שתמך בטענתה שהפרלמנט ככוח הריבוני צריך להפעיל את הסעיף, ולא הממשלה. אמנם בישראל נהוג לספר שבית המשפט הבריטי לא יכול להתערב בהחלטות הפרלמנט, אבל בכל הנוגע לחוקיות בה דברים נעשים הוא יכול גם יכול. כעת, מילר הודיעה על כוונתה להחזיר לחיים את הצוות המשפטי שסייע לה אז. הפעם, בכוונה לא לאפשר השעיה של הפרלמנט כדי להעביר יציאה ללא הסכם. לדבריה, אם הפרלמנט יסכים ליציאה ללא הסכם זה דבר אחד, אבל השעיית הפרלמנט כדי שלא יפריע לממשלה לעבוד יהווה פגיעה בליבה החוקתית של בריטניה, בה הפרלמנט – ולא הממשלה – הוא הריבון.

אזהרות מימין

מי שהצטרף לאזהרות מפני סיום בבית המשפט במקרה של השעיית הפרלמנט היה חבר הפרלמנט השמרני אוליבר לטווין. אם אתם עוקבים, ייתכן שהשם נשמע לכם מוכר: מדובר בחבר הפרלמנט השמרני שחבר למפלגות האופוזיציה, כשאלו עשו את הניסיון שלהן לחסום את האפשרות להשעות את הפרלמנט כדי לכפות יציאה ללא הסכם. לטווין הזהיר שכל ניסיון לעקוף את הפרלמנט כדי לצאת ללא עסקה יהפוך ל”שאלה חוקית”, והזהיר שהדבר יסתיים בבית המשפט העליון. עם זאת, הוא בכלל לא בטוח שהפרלמנט אכן יעצור יציאה ללא הסכם במקרה שראש הממשלה הבא יחליט עליה. גם ראש הממשלה השמרני לשעבר ג’ון מייג’ור אמר שהוא יחתור לביקורת שיפוטית במקרה של השעיה. הוא אמר זאת עוד לפני שג’ינה מילר הרימה את הכפפה.

יש לציין שרבים במפלגה השמרנית לא מוכנים לשמוע על הרעיון. דומיניק גריב, שהוזכר קודם לכן ומי שהצליח להעביר תיקון שיקשה על הממשלה להשעות את הפרלמנט לתקופה ארוכה, הוא שמרן. הוא אף היה התובע הכללי תחת דייוויד קמרון. גריב הוא אמנם דוגמה יחסית קיצונית, והוא מוכן להפיל בהצבעת אי-אמון את הממשלה השמרנית שתקום בשבוע הבא אם זו תנסה בכלל לחשוב בכיוון של יציאה ללא הסכם. אבל, יש שמרנים רבים שמתכוונים לשים רגליים לממשלה בכל ניסיון להשעות את הפרלמנט גם אם לא יעצרו בגופם יציאה ללא הסכם. רוצים יציאה כזו? בכיף, אבל תקבלו אישור מהפרלמנט.

Objection!

יש גם מתנגדים לכך. חברת הפרלמנט פריטי פאטל, שתומכת באופן מוצהר בג’ונסון, תקפה את המהלך של ג’ינה מילר ואמרה שהניהול של הברקזיט צריך “לחזור לפרלמנט, לא לצד ג’ שהולך לבית המשפט”. זו, לעניות דעתי, טענה מדהימה: הרי מילר מתכוונת ללכת לבית המשפט רק אם ג’ונסון ינסה להשעות את הפרלמנט כדי לא לאפשר לו להביע את עמדתו. מילר היא אמנם רימיינרית, אבל אין לה שום כוונה לעתור לבית המשפט נגד ברקזיט, אלא רק נגד מעשים שהיא תופשת כלא חוקתיים. כלומר, מה שמילר מבקשת להבטיח היא שהנושא יחזור לפרלמנט ושלא תהיה אפשרות לראש הממשלה לעשות כרצונו בלי אישורו של הגוף הריבוני.

פאטל לא לבד. איש התקשורת ברנדן אוניל השתמש בסיפור הזה כדי להפוך את ג’ינה מילר לנציגת האליטות שתוקפת את העם. בטורו לכלי התקשורת Spiked, אוניל טען שמילר פועלת כמו מארי אנטואנט, שמנסה להשתיק את התומכים בברקזיט. למרות שלדבריו של אוניל, הוא וכלי התקשורת אותו הוא עורך מתנגדים להשעיית הפרלמנט, הוא טען שמילר בכלל לא עוסקת בשאלות חוקתיות. לדבריו, היא בכלל מנסה לעצור את הברקזיט.

יעילות

אבל האם העתירה היא מה שיעצור את השעיית הפרלמנט? בכלל לא בטוח. ראשית, דיונים מהסוג הזה לוקחים זמן, ואין שום ערובה שבית המשפט יסכים לדיון חירום בעתירה שתגיע ממילר. בהחלט ייתכן שלפני שבית המשפט יגיע בכלל לדון בעתירה, בריטניה תמצא את עצמה מחוץ לאיחוד בלי הסכם (אם, כמובן, ג’ונסון אכן יבקש מהמלכה להשעות את הפרלמנט). משפטנים הביעו חשש מכך שהטעם בעתירה יגיע רק באוקטובר, מה שיקשה על סיום ההליך בזמן. שנית, כמובן, למרות שמשפטנים רבים טוענים שיש קייס, לא בטוח שבית המשפט באמת יפסוק לטובתה של מילר.

כעת רק ניתן לראות אם בכלל יהיה צורך בעתירה.