צילום: גייג’ סקידמור
אין לאף אחד ספק שהכוכב הפוליטי בבריטניה כרגע הוא נייג’ל פרג’, ראש מפלגת הברקזיט אותה הקים רק לפני כחודש וחצי. מנהיג מפלגת UKIP לשעבר, פרש מהנהגתה ב-2016, לאחר שנראה שמטרתו העיקרית – להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי – הושגה. ב-2018 גם ויתר על חברותו במפלגה, לאחר שטען שהיא נהייתה אסלאמופובית. היה נראה שבמרץ תסתיים הקריירה הפוליטית שלו באופן סופי, לאחר שבריטניה תצא מהאיחוד ובכך פרג’ יאבד את מושבו כחבר בפרלמנט האירופי. אבל אז, היציאה מהאיחוד האירופי נדחתה, בריטניה הולכת להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי, ופרג’ חזר ובגדול. הוא הקים את מפלגת הברקזיט, והודיע שבכוונתו להילחם במה שהוא מכנה “בגידה בדמוקרטיה”. לפי הסקרים, הוא צפוי להיות המפלגה הגדולה ביותר שבריטניה תשלח לפרלמנט האירופי.
אבל זה לא אומר שהכל ורוד אצל פרג’. מעבר לכך שאתמול גם הוא הותקף על-ידי מילקשייק, צורת מחאה בעייתית שתופסת תאוצה נגד פוליטיקאים המתויגים כימין קיצוני ו/או פופוליסטי (ולא אתפלא אם בקרוב גם נגד פוליטיקאים מהימין הממסדי), עכשיו גם יש טענות לגבי הדרך בה הוא מגייס תרומות. פוליטיקאים ממפלגות שונות טוענים שמערכת איסוף התרומות של המפלגה מאפשרת לכסף זר להיכנס למערכת מבלי שיהיה אפשר לנטר את הפעילות. לכן, הם פנו לנציבות הבחירות שתחקור את הנושא.
העניין הוא כזה: על-פי חוק, מפלגה לא חייבת לדווח על תרומות שסכומן נמוך מ-500 ליש”ט. תרומות בסכום של 500 ליש”ט ומעלה, לא רק שמחויבות בדיווח, אלא גם שיש לגביהן הגבלות. למשל, התורמים חייבים להיות מצביעים רשומים בבריטניה, אך יכולים לחיות מחוצה לה. כשמגיעים לסכומים הגבוהים מ-7,500 ליש”ט, לא מספיק רק לדווח לגורמים הרלוונטיים, אלא שיש לפרסם בפומבי את זהות התורמ/ת. התרומות הקטנות, שלא חייבות בדיווח, עדיין חייבות ברישום על-ידי המפלגה, על-מנת למנוע מצב בו אדם אחד תורם הרבה תרומות קטנות של 499 ליש”ט. הטענות נגד פרג’ הן לגבי אותן תרומות שאינן חייבות בדיווח.
מטבע הדברים, המפלגות מאפשרות לתרום להן באמצעות אפליקציית התשלום PayPal. עם זאת, לפני שמגיעים לעמוד התשלום, יש למלא פרטים מזהים, שיאפשרו למפלגה מעקב. הטענות נגד מפלגת הברקזיט היא שאין שום צורך להזדהות טרם ההגעה לעמוד התשלום. מהבדיקה שלי נראה שאכן, בעוד בעמוד התרומות למפלגת הלייבור יש לתת שורה של פרטים אישיים טרם התרומה, באתר של מפלגת הברקזיט עוברים ישר לתשלום. הדבר מוביל לכך שגורמים, שלא ניתן לדעת מיהם, יכולים לתת המון תרומות קטנות שלא ניתן לעקוב אחריהן. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, מעלה בעיקר את החשש שזה מכניס כסף אמריקאי ורוסי למערכת הבחירות – כסף שלא אמור להיתרם בסכומים גדולים. לבראון, כדאי לציין, יש בטן מלאה על מפלגת הברקזיט, והוא טוען שלא מדובר במפלגה אלא בחברה בע”מ. בעקבות פניות של גורמים שונים, נציבות הבחירות מבקרת היום במשרדי המפלגה כדי לבדוק את העניין. פרג’, מצדו, טוען שמדובר בהאשמות מכוערות, והוסיף על כך שרוב התרומות היו על סך 25 ליש”ט בלבד, כולן במטבע המקומי ולא במטבעות זרים.
וזו לא ההאשמה היחידה נגד פרג’ בנוגע לתרומות בעייתיות. נטען נגדו שהוא לא דיווח לפרלמנט האירופי על תרומות בסך מאות אלפי ליש”ט שקיבל מהמיליונר ארון בנקס במהלך הקמפיין בעד יציאה מהאיחוד במהלך משאל העם של 2016. פרג’ מצדו טוען שלא דיווח כי הוא עמד לעזוב את תפקידו כחבר הפרלמנט האירופי, ולהתחיל חיים חדשים בארצות הברית.* בפועל, פרג’ נשאר חבר הפרלמנט האירופי, ולא דיווח. זה הוביל לתלונה מצד חברת הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית, קת’רין בירדר, לנשיא הפרלמנט האירופי. כמו כן, חברת הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה הירוקה, מולי סקוט, התלוננה למשרד האירופי למניעת הונאות.
ההאשמה הזו, לגבי בנקס (בנקס אישר שאכן תרם לפרג’), מוציאה את פרג’ מאיזון. אפשר לספר על כך, מפני שהוא מסרב לדבר עם ערוץ 4 הבריטי. למה דווקא ערוץ 4? כי זה הערוץ שחופר בעניין הזה יותר מכולם ומטריד בשאלות על הנושא. אתמול, כאשר פרג’ נתן על גג האוטובוס של המפלגה** ראיונות לכלי תקשורת אחרים כמו ה-BBC או ITV, הכתב של ערוץ 4 לא הורשה לעלות לגג האוטובוס ולשאול שאלות, וגם אחרים במפלגה שהיו באזור האוטובוס סירבו לדבר עם הכתב. לפי דיווח של הערוץ, עד אז לערוץ 4 הייתה גישה חופשית לאירועי המפלגה, כמו לכל ערוץ תקשורת אחר. המפלגה גם סירבה לשלוח מישהו להתראיין באולפן הערוץ על הנושא. פרג’ תוקף את תקשורת המיינסטרים באופן קבוע, אבל בדרך כלל הוא מגיע אליה כדי לתקוף אותה, לא מחרים אותה. בהחלט ייתכן שערוץ 4 עלה על משהו שפרג’ לא רוצה לדבר עליו.
בכל מקרה, האפקט של ההאשמות נגד פרג’ ומפלגת הברקזיט לא צפוי להיות משמעותי במיוחד בכל הנוגע לבחירות לפרלמנט האירופי מחרתיים. החקירות עשויות להימשך זמן רב, ובינתיים לא נראה שתומכיו של פרג’ מתרגשים מההאשמות הללו. לכך גם מצטרפת השאלה מה יהיה העונש, במקרה בו פרג’ יימצא אשם. אני לא משפטן, ולכן לא מתיימר אפילו להציע כיוון, אבל בריאיון של קת’רין בירדר לערוץ 4, היא טענה שלרוב העונש על אי-דיווחים מסוג זה הוא קנס, ולא משהו שמגיע למישור הפלילי. לדבריה, פרג’ כבר נקנס בעבר. אם זה יהיה המקרה גם הפעם, ככל הנראה זה לא מה שיעצור את מפלגת הברקזיט מלשנות את המערכת המפלגתית בבריטניה.
*אדם חייב לתהות לגבי העובדה שנייג’ל פרג’, אדם שכל הקריירה הפוליטית שלו מתבססת על הרצון לתת לבריטניה “עצמאות” ועל גאווה לאומית, מחפש לו חיים במדינה אחרת ברגע שהוא משיג את מבוקשו.
**אוטובוסים הם אלמנט מאוד מרכזי במערכות בחירות וקמפיינים בבריטניה.
יש התפתחות לגבי התרומות מארון בנקס. ניתן לקרוא בהרחבה כאן.