המושגים מסודרים בסדר אלפביתי, כשמושגים באנגלית מופיעים לאחר העברית, ואין התייחסות לה”א הידיעה. אתם מוזמנים ומוזמנות להציע מושגים נוספים שצריכים להופיע כאן באמצעות עמוד הפייסבוק של הבלוג.
אבי בית הנבחרים
אנגלית: Father of the House of Commons
הכינוי שניתן לוותיק שבחברי בית הנבחרים (ע”ע). מדובר בעיקר בתפקיד טקסי, שבא לידי ביטוי כאשר יש לבחור יו”ר בית נבחרים. בשאר הזמן, מדובר בעיקר בתואר של כבוד.
איחוד המכסים
אנגלית: customs union
המכס המשותף לכלל המדינות החברות באיחוד, והשתתפות בו אפשרית ללא חברות באיחוד. השתתפות שכזו הועלתה על-ידי התומכים בברקזיט רך כאופציה של פשרה, שתאפשר שמירה על גבול פתוח, כפיפות של בריטניה לפחות מחוקי האיחוד האירופי, וסיום התנועה החופשית מאירופה לבריטניה. מנגד, במקרה שדרך זו הייתה נבחרת, בריטניה עדיין לא הייתה חופשית לחתום על הסכמי סחר עצמאיים עם מדינות מחוץ לאיחוד. כמו כן, הדבר למעשה היה מונע מבריטניה השתתפות בקביעת המכסים, שכן היא לא תהיה חברה באיחוד.
אירוסקפטיות
אנגלית: Euroscepticism
הכינוי לאידיאולוגיה הדוגלת בהתנגדות למוסדות כלל אירופיים, שהייתה חלק מהפוליטיקה הבריטית מאז הקמתם. בעבר הייתה מזוהה בעיקר עם השמאל, אך במהלך השנים דווקא הימין התחיל להזדהות עמה יותר. בכל מקרה, רוב הזמן הקצוות הן של הימין והן של השמאל התאפיינו באירוסקפטיות.
בחירות ביניים
אנגלית: by-election
בגלל שבבריטניה שיטת הבחירות היא על בסיס של בחירת אדם ספציפי לייצג אזור מסוים, ואין רשימות כמו בישראל, במקרה בו חבר/ת פרלמנט לא יכול/ה להמשיך בתפקיד, יש לערוך בחירות באותו אזור כדי לבחור נציג/ה חדש/ה. המנצח/ת ממשיכ/ה לכהן עד לקיומן של בחירות כלליות, ואז עליו/ה להיבחר מחדש, כמו שאר חברי הפרלמנט. הבריטים לוקחים בחירות ביניים ברצינות רבה, כיוון שהן מצביעות על הלך הרוח בציבור. מעבר לכך, בגלל שלא פעם המפלגה שהחזיקה במושב מאבדת אותו בבחירות הביניים, ממשלות כבר איבדו את הרוב שלהן בפרלמנט עוד לפני הבחירות הכלליות, עקב הפסדים רבים בבחירות ביניים.
בית הלורדים
אנגלית: House of Lords
שם הבית העליון בפרלמנט הבריטי. לבית זה לא נערכות בחירות, ולמעשה מינוי לבית הלורדים הוא מינוי לכל החיים. המינויים נעשים על-ידי המלכ/ה, לרוב בעצת ראש/ת הממשלה. הבית עוסק בחקיקה, אך מכיוון שאינו נבחר, נהוג שהוא לא חוסם חקיקה המובטחת במצע מפלגת השלטון בבית הנבחרים (ע”ע). עם זאת, הבית עדיין יכול להכניס תיקונים בחקיקה.
בית הנבחרים
אנגלית: House of Commons
שם הבית התחתון בפרלמנט הבריטי. זהו הבית היחידי אליו נערכות בחירות – ולכן, כאשר נאמר שנערכות בחירות לפרלמנט, הכוונה היא שנערכות בחירות לבית הנבחרים – והוא זה שממנה את הממשלה. בבית הנבחרים 650 חברי פרלמנט, וחבריו נבחרים על בסיס שיטה אזורית-רובית.
בקבנצ’רס
אנגלית: backbenchers
כינוי לחברי פרלמנט משתי המפלגות הגדולות, שאינם חברים בממשלה או בממשלת הצללים. חברי פרלמנט אלו יושבים בספסלים האחוריים של הפרלמנט, ומכאן שמם.
ברקזיט
אנגלית: Brexit
היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, עליה הוחלט במשאל עם ב-2016. השלב הראשון של היציאה התחיל ב-31 בינואר 2020. כעת בריטניה נמצאת בתקופת מעבר במהלכה בריטניה והאיחוד האירופי אמורים לשאת ולתת על הסכם סחר. תקופה זו תסתיים ב-31 בדצמבר 2020.
ברקזיטרים
אנגלית: Brexiteers
כינוי לאנשים התומכים בברקזיט. בהתאם, הארד-ברקזיטרים הם כאלו התומכים בהארד-ברקזיט (ע”ע). כינוי נוסף לברקזיטרים הוא ליוורים (אנגלית: Leavers, עוזבים), אך מטעמי תעתיק לא ייעשה בבלוג שימוש במונח זה.
דאונינג 10
אנגלית: 10 Downing Street, לעתים נקרא בקיצור גם Number 10
מעון ראש/ת ממשלת בריטניה (לפחות באופן רשמי, בפועל לא פעם ראש/ת הממשלה משתמש/ת בדירת השרד בדאונינג 11, המעון הרשמי של שר/ת האוצר). המקום משמש גם לקיום פגישות קבינט ולאירוח מנהיגים זרים.
האצלה
אנגלית: devolution
מדיניות שננקטה בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת תחת ממשלתו של טוני בלייר, במסגרת הועברו סמכויות שונות לסקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד. ההאצלה נשענת על פרלמנטים מקומיים לשלוש האומות האלו, שקיבלו את הסמכות לעסוק במספר נושאים שהפרלמנט הבריטי נמנע מלעסוק בהם באופן ישיר עבור אותן אומות. נושאים אלו נקראים “נושאים מואצלים” (devolved issues). לאנגליה אין פרלמנט מקומי מסוג זה, והיא נשלטת אך ורק הפרלמנט הבריטי שיושב בווסטמינסטר.
הארד-ברקזיט
אנגלית: Hard Brexit
יציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי מבלי להיות כבול לאף אחד מהמוסדות של האיחוד (למשל, איחוד המכסים – ע”ע). חלק מוכנים לעשות זאת גם במחיר יציאה מהאיחוד האירופי ללא הסכם על היחסים העתידיים עם האיחוד. הדבר אמור להביא לעצמאות מוחלטת של בריטניה מהאיחוד. אופציה פופולרית בקרב הגרעין הקשה של האירוסקפטים (ע”ע אירוסקפטיות). הבעיה היא שבמקרה של יציאה ללא הסכם פירוש הדבר הוא גבול סגור בצפון אירלנד, מה שעלול להביא לקריסת הסכם יום שישי הטוב (ע”ע).
הסכם היציאה
אנגלית: Withdrawal Agreement
הכינוי להסכם על היחסים העתידיים של בריטניה והאיחוד האירופי. אל ההסכם הראשוני הגיעה ראשת ממשלת בריטניה לשעבר ת’רזה מיי. ההסכם כלל הישארות זמנית של בריטניה באיחוד המכסים (ע”ע) על מנת לשמור על גבול פתוח בצפון אירלנד. ההסכם זוכה להתנגדות מכל קצוות הקשת הפוליטית, והוא נפל בפרלמנט שלוש פעמים. בפעם הראשונה בה נפל, היה מדובר בתבוסה הגדולה ביותר שחוותה ממשלה בהיסטוריה הפרלמנטרית של בריטניה. בהתאם, ראש הממשלה בוריס ג’ונסון הביא להחלפת ה-backstop (ע”ע) הכלול בהסכם בפרוטוקול צפון אירלנד (ע”ע). לאחר השינוי בהסכם והבחירות הכלליות של 2019, ההסכם אושר בפרלמנט.
הסכם יום שישי הטוב
אנגלית: Good Friday Agreement
ההסכם שסיים את תקופת הטרור בצפון אירלנד, עקב רצונם של לאומנים קתולים להפוך את האזור לחלק מהרפובליקה האירית. ההסכם, שנחתם ב-1998, מתבסס בין השאר על קיומו של גבול פתוח בין צפון אירלנד, המהווה חלק מהממלכה המאוחדת, לבין הרפובליקה האירית. יש חשש שהפיכת הגבול לגבול קשיח תביא לחזרת הטרור. בנוסף, ישנה חלוקת כוח בין הלאומנים (ע”ע לאומנות) המעוניינים באיחוד עם הרפובליקה לבין היוניוניסטים (ע”ע יוניוניזם) המעוניינים להישאר בממלכה, כך שלא ניתן להקים ממשלה בצפון אירלנד בלי שיתוף פעולה של שני הגושים. יש לציין שבצפון אירלנד עדיין קיימות קבוצות מיליטנטיות, שאף הביאו למותם של מספר אנשים.
חוקי ארגון הסחר העולמי
אנגלית: WTO rules או WTO terms
עקרונית, כל מדינה, או איחוד של מדינות, כפופים לחוקי ארגון הסחר העולמי, שלמעשה מגדירים את האופן בו ניתן להטיל מכסים על מוצרים ממדינות עמן אין הסכמי סחר – מה שיהיה המצב של בריטניה מול כל מדינות העולם במקרה בו לא תגיע להסכמי סחר עד סוף תקופת המעבר. רבים חוששים שהממשלה לא תגיע להסכמי סחר בזמן (31 בדצמבר 2020), מה שיביא את בריטניה למצב בו אין לה הסכמי סחר כלל.
טוֺרי
אנגלית: Tory
כינוי לשמרנים, בהתאם לשמה הקודם של המפלגה במאה ה-19. לרוב משמש כקיצור בכותרות העיתונים או ככינוי גנאי מיריבים פוליטיים.
יוניוניזם
אנגלית: Unionism
אידיאולוגיה התומכת בהמשך האיחוד הבריטי (אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד) כיחידה פוליטית ריבונית אחת. יוניוניסטים יתנגדו ליציאה לעצמאות של כל אחד מהגורמים שצוינו.
יו”ר בית הנבחרים
אנגלית: Speaker of the House of Commons
האחראי/ת על ניהול בית הנבחרים (ע”ע), בדומה ליו”ר הכנסת בישראל. יו”ר בית הנבחרים מנהל/ת את הדיונים, מחליט/ה על אילו תיקונים להצביע ועוד. נהוג שיו”ר בית הנבחרים לא מצביע/ה על החוקים השונים, אלא במצב של תיקו. כמו כן, היו”ר אמור/ה להתנתק מהמפלגה מטעמה רצ/ה. ישנה מוסכמה שלא מעמידים מועמדים במחוז הבחירה של יו”ר בית הנבחרים.
לאומנות
אנגלית: nationalism
לא מדובר בהכרח בלאומנות מהסוג הישראלי, אלא בקבוצות שמעוניינות בעצמאות לחלק שלהן בממלכה המאוחדת. בסקוטלנד המפלגה הפוליטית שמייצגת את הזרם היא ה-SNP, בוויילס פלייד קמרי ובצפון אירלנד שין פיין המעוניינת להתאחד עם הרפובליקה האירית. הקבוצות האלו לא בהכרח אלימות, אך שין פיין הייתה מעורבת בטרור של ה-IRA ונטען נגד לאומנים סקוטים שנהגו באלימות במשאל העם על עצמאות סקוטלנד ב-2014.
הלורד יושב הראש
אנגלית: Lord Speaker
יו”ר בית הלורדים. הלורד יושב הראש פחות פעיל/ה בדיונים מאשר יו”ר בית הנבחרים (ע”ע), עקב צורת הניהול השונה של בית הלורדים. בדומה ליו”ר בית הנבחרים, על הלורד יושב הראש להתנתק מהמפלגה מטעמה כיהנ/ה בבית הלורדים עד כה עם המינוי לתפקיד.
ממשלת צללים
אנגלית: shadow cabinet
בבריטניה, מפלגת האופוזיציה העיקרית מקימה חלופה לממשלה, הנקראת ממשלת צללים. במסגרת חלופה זו, ראש/ת האופוזיציה ממנה שרי צללים, המקבילים בתפקידיהם לתפקידי השרים בממשלה המכהנת, והם מציגים מדיניות אלטרנטיבית לזו של הממשלה בתחומים עליהם הופקדו. ממשלת הצללים מהווה למעשה הצהרה של ראש/ת האופוזיציה לגבי הממשלה שתוקם במקרה של ניצחון בבחירות. בפועל, לא כל שרי הצללים עוברים לתפקיד המקבילים בממשלה במקרה של חילופי שלטון.
משאל עם שני
אנגלית: second referendum, כקמפיין זכה לשם People’s Vote
מושג זה כבר לא נמצא כמעט בשימוש מאז שהמפלגה השמרנית ניצחה בבחירות 2019, ונמצא כאן למקרה של היתקלות בו בפוסטים ישנים בבלוג
קריאה לכך שכל הסכם אליו תגיע הממשלה לגבי היחסים העתידיים עם האיחוד האירופי, יאושר לא רק על-ידי הפרלמנט, אלא גם על-ידי הציבור. לרוב, הדרישה היא, במקום שהציבור יוכל לאשר או לא לאשר את ההסכם, שלצד תמיכה בהסכם יופיעו תמיכה ביציאה ללא הסכם ותמיכה בביטול הברקזיט. הדבר אהוד במיוחד בקרב רימיינרים (ע”ע), שכן הדבר מהווה את התקווה העיקרית לבטל את הברקזיט. המתנגדים טוענים שמדובר בפגיעה בדמוקרטיה, שכן רוצים להעביר עוד ועוד משאלי עם עד שתתקבל התוצאה הנכונה עבור הרימיינרים.
נאום מן הכס
אנגלית: Speech from the Throne, ידוע גם כ-Queen’s Speech או King’s Speech, בהתאם למין המונרכ/ית
נאום אשר ננאם על-ידי המלכ/ה בפני הפרלמנט עם פתיחת מושב של הפרלמנט, כחלק מטקס פתיחת הפרלמנט. הנאום נכתב על-ידי הממשלה, ובו המלכ/ה מספר/ת על המדיניות שהממשלה מתכוונת לקדם. מאחר שהממשלה היא באופן רשמי ממשלת הוד מלכותו/ה, הנאום מכיל משפטים רבים המתחילים בביטוי “ממשלתי תעשה כך וכך”. לאחר מכן, הפרלמנט נכנס למספר ימי דיונים על הנאום ומצביע עליו. ההצבעה מהווה בפועל הצבעת אמון בממשלה. לרוב, נהוג שהנאום, יחד עם שאר טקס הפתיחה, נערך פעם בשנה. עם זאת, אין חובה חוקית לכך, ולעתים התדירות גבוהה או נמוכה יותר. טקס פתיחת הפרלמנט נערך לאחר תקופה קצרה בה הפרלמנט מושעה (ע”ע Prorogation).
סנד’
ולשית: Senedd Cymru, אנגלית: Welsh Parliament
הפרלמנט הוולשי. בתחילה הוקם כגוף בעל יכולת חקיקה מוגבלת ביותר, ועם השנים קיבל עוד ועוד סמכויות. נוסד תחת השם “האסיפה הלאומית של ויילס” ושינה את שמו ב-2020 לשם דו-לשוני (בוולשית ואנגלית) שפירושו “הפרלמנט הוולשי”.
סעיף 50
אנגלית: Article 50
מושג זה כבר לא נמצא כמעט בשימוש מאז שהמפלגה השמרנית ניצחה בבחירות 2019, ונמצא כאן למקרה של היתקלות בו בפוסטים ישנים בבלוג
הסעיף בחוקת האיחוד האירופי שמאפשר למדינה חברה לפרוש מהאיחוד. מרגע הפעלת הסעיף, למדינה הפורשת יש שנתיים של מו”מ מול האיחוד על היחסים העתידיים. אם לא מגיעים עד לנקודת זמן זו להסכם, המדינה יוצאת ללא הסכם, בהתאם לחוקי ארגון הסחר העולמי (ע”ע), אלא אם אושרה הארכה על-ידי המדינה הפורשת ועל-ידי הנציבות האירופית. עד כה, בריטניה הייתה היחידה להפעיל סעיף זה. הדבר נעשה ב-29 במרץ 2017, מה שהיה אמור להביא ליציאת המדינה מהאיחוד ב-29 במרץ 2019. בפועל, אושרה הארכה שלוש פעמים, ובריטניה יצאה מהאיחוד האירופי רק ב-31 בינואר 2020. בית המשפט של האיחוד האירופי קבע שכל עוד מדינה לא יצאה מהאיחוד, היא רשאית לחזור בה מהפעלת הסעיף מבלי שיהיו לכך משמעויות.
ספר ירוק
אנגלית: green paper
מסמך שהממשלה מוציאה לצורך התייעצות בנוגע למדיניות שברצונה להוציא לפועל. לרוב, ספר ירוק קודם לפרסום ספר לבן (ע”ע). מסיבה זו, המונח תורגם ל”ספר ירוק” ולא ל”נייר ירוק”, כדי לשמור על אחידות מושגים.
ספר לבן
אנגלית: white paper
מסמך בו הממשלה מציעה מדיניות מסוימת, לרוב לגבי בעיה אותה ברצונה לפתור. כמובן, במקרים רבים המדיניות המוצעת צריכה לעבור בחקיקה. פעמים רבות הוצאת ספר לבן תגיע לאחר התייעצות שנערכה לגבי ספר ירוק (ע”ע) באותה סוגיה.
פרוטוקול צפון אירלנד
אנגלית: Northern Ireland Protocol
הסדר היציאה מהאיחוד האירופי שהביא בוריס ג’ונסון במקום ה-backstop (ע”ע) של ת’רזה מיי. כדי לשמר את הגבול הפתוח בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית כחלק מהסכם יום שישי הטוב (ע”ע) נקבע גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד. חלק מהסחורות שעוברות מבריטניה לצפון אירלנד צריכות לעבור במכס כדי להגן על השוק של האיחוד האירופי. הדבר יצר בירוקרטיה רבה לעסקים בצפון אירלנד והיוניוניסטים (ע”ע יוניוניזם) מתנגדים לפרוטוקול בטענה שהוא יוצר מדרג בין חלקי הממלכה המאוחדת. ה-DUP סירבו לשבת בממשלה עד שהפרוטוקול יוחלף בהסדר אחר, מה שלא מאפשר להקים ממשלה בצפון אירלנד.
רימיינרים
אנגלית: Remainers
כינוי לאנשים התומכים בהישארות באיחוד האירופי.
רפובליקניזם
אנגלית: Republicanism
אידיאולוגיה הדוגלת בביטול המלוכה בבריטניה והחלפתה במשטר רפובליקני. בניגוד למפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, המזוהה בעיקר עם הימין, רפובליקניזם בבריטניה מזוהה לא פעם דווקא עם השמאל (אם כי מטבע הדברים גם אנשי ימין יכולים להיות רפובליקנים).
שאלות לראש/ת הממשלה
אנגלית: Questions to the Prime Minister, ידוע גם כ-Prime Minister’s Questions או בקיצור PMQs
סשן המתקיים בפרלמנט מדיי יום רביעי בצהריים, בו חברי הפרלמנט יכולים לשאול את ראש/ת הממשלה על הנושאים הבוערים לבריטניה כולה או למחוז הבחירה שלהם. חברי הפרלמנט מן השורה מקבלים שאלה בודדת, בעוד ראש/ת האופוזיציה זוכה לשש שאלות, וראש/ת המפלגה השנייה בגודלה באופוזיציה זוכה לשאול שתי שאלות.
שר/ה ראשונ/ה
אנגלית: First Minister
ראשי הממשלות של סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד מחזיקים בתואר השר/ה הראשונ/ה של סקוטלנד / ויילס / צפון אירלנד. בצפון אירלנד, ישנה משרה מקבילה של סגנ/ית השר/ה הראשונ/ה, שלמעשה שווה במעמדה לזו של השר/ה הראשונ/ה. אין לבלבל עם שר/ת סקוטלנד, שר/ת ויילס ושר/ת צפון אירלנד, שהם תפקידים בממשלת בריטניה.
Backstop
מושג זה כבר לא נמצא כמעט בשימוש מאז שבוריס ג’ונסון החליף הסדר זה בהסדר אחר, ונמצא כאן למקרה של היתקלות בו בפוסטים ישנים בבלוג
במטרה לשמור על גבול פתוח בצפון אירלנד, בריטניה אמורה להישאר באופן זמני באיחוד המכסים של האיחוד האירופי (ע”ע), וכמו כן מספר הסדרים ייחודיים לצפון אירלנד. הרעיון הוא לאפשר פרק זמן בו יחפשו אחר פתרון קבע שיאפשר עצמאות בריטית מהאיחוד תוך שמירה על גבול פתוח. עם זאת, אם לא יימצא פתרון כזה, האיחוד יוכל להפעיל את ה-backstop ולהאריך באופן חד-צדדי את ההסדר. הדבר העלה חשש שבריטניה תישאר בפועל חברה באיחוד בלי אפשרות יציאה, וכמו כן נטען שזה ייצור הפרדה בין צפון אירלנד ושאר האי הבריטי. לאחר שהרעיון נדחה בפרלמנט, האיחוד האירופי הוסיף הבטחה שלבריטניה תישאר הזכות לצאת באופן חד צדדי מההסכם במקרה בו תחשוק בכך, אך התובע הכללי של בריטניה החווה דעתו שעדיין ישנה אפשרות להשאיר את בריטניה באיחוד המכסים לצמיתות. הדבר הביא לנפילת ההסכם גם לאחר הבטחת האיחוד האירופי. בסופו של דבר, בוריס ג’ונסון הצליח להביא להחלפתו בהסדר אחר.
Prorogation
השעיה טקסית של הפרלמנט, על-מנת לפתוח מושב חדש של הפרלמנט. על-מנת לפתוח מושב חדש של הפרלמנט, יש צורך בנאום מן הכס (ע”ע). זה מגיע לאחר השעיה זמנית וטקסית של הפרלמנט, במהלכה הפרלמנט לא יכול להתכנס. המלכ/ה מכריז/ה על ההשעיה בהתאם לבקשת הממשלה. מאחר שההשעיה מוכרזת על-ידי המלכ/ה, לחברי הפרלמנט אין אפשרות להצביע על ביטול ההשעיה, בניגוד לאפשרות לבטל פגרות. לרוב השעיה זו נמשכת ימים בודדים, ולרוב מתקיימת אחת לשנה, בהתאם לתדירות המקובלת לפתיחת מושב חדש. עם זאת, אין הגבלה חוקית על אורך ההשעיה או על התדירות שלה. הדבר מביא לכך שמדיי פעם הממשלה עושה בכלי זה שימוש פוליטי, למרות שלא לכך נועד. השעיה מסוג זה יכולה להתרחש גם לפני פיזור הפרלמנט לצורך בחירות כלליות.